הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא רשות ממשלתית המשמשת כגוף מקצועי האמון על המדידה וההערכה של מערכת החינוך בישראל. הרשות היא עצמאית פנים-ממשלתית, שהוקמה במעמד של יחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך, המדווחת ישירות לשר החינוך. הרשות הוקמה בשנת 2005 כחלק מיישום המלצות ועדת דוברת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, מדינת ישראל השתתפה לראשונה במחקר החינוך PISA (להלן, מבחן פיז"ה) הבינלאומי, פרי יוזמתו של ארגון ה-OECD. היה זה הגל השני של מחקר פיזה 2000, הראשון שנתקיים. במחקר זה, כמו גם במחקרים ובמבחנים רחבי היקף אחרים, התבהרו נתונים לגבי מצבה של מערכת החינוך. ניתוח הממצאים השונים (תוצאות ההישגים הבינלאומיים, תוצאות המיצ"ב ונתונים לגבי המתגייסים לצה"ל) לימד על הישגים הנמוכים יחסית לציפיות של התלמידים בישראל ועל ירידה מתמשכת בהישגים אלו. הישגים נמוכים של התלמידים בישראל בלטו במיומנויות היסוד שנמדדו במחקר פיזה בקרב תלמידים בני 15: אוריינות שפה, אוריינות מתמטית ואוריינות מדעית. התוצאות הנמוכות יחסית האלו הכו בתדהמה את הציבור בישראל, והביאו את שרת החינוך דאז, לימור לבנת, להקים בשנת 2003 את ועדת דוברת שבחנה דרכים לשיפור מערכת החינוך בישראל.

ועדת דוברת חזרה והצביעה על ההישגים נמוכים בקרב תלמידי ישראל הן על פי מחקר הפיזה, הן על פי על-פי נתוני המיצ"ב, והן על פי מבחנים בינלאומיים אחרים והן על פי נתוני המתגייסים לצה"ל שהצביעו על ירידה מתמשכת וחריפה במיומנויות שפה בקרב המתגייסים ילידי הארץ.

תמונת המצב הבעייתית של ההישגים הלימודיים של תלמידי ישראל העלתה שאלה לגבי איכות ההון האנושי המתפתח במדינה ויכולתו להתחרות בעתיד עם מדינות העולם המפותחות והמתפתחות. ועדת דוברת המליצה על דרכים ושינויים נדרשים לשיפור מערכת החינוך. אחת מההמלצות העיקריות של הוועדה היו הקמת רשות ארצית למדידה והערכה. בינואר 2005 החליטה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון, לאמץ את עקרונות המלצות ועדת דוברת כמעט במלואן (החלטה 3060)[1].

כחלק מיישום עקרונות אלו, ב-1.3.2005 אושר מינויה של פרופ' מיכל בלר לתפקיד מנכ"לית הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך בהחלטת ממשלה מס' 3315[2] ולמעשה בכך הוקמה ראמ"ה. פרופ' בלר, גיבשה את מבנה הארגון ויחידותיו והחלה בגיוס כוח האדם. הרשות בהובלתה, לקחה על עצמה את מילוי התפקידים שהוגדרו בדוח דוברת ואומצו על ידי ממשלת ישראל.

בשנת 2006 יזמה ראמ"ה שינוי במבנה, במחזוריות ובמערך מבחני המיצ"ב, באופן שאפשר מעקב בר השוואה לאורך שנים בהישגים של תלמידי ישראל[3].

בשנת 2007 החליטה ממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט (החלטת ממשלה מס' 2314)[4] להתחיל בעיגון פעילותה של ראמ"ה בחקיקה שתבטיח את מעמדה העצמאי של ראמ"ה, אי-תלותה ואת תפקידיה וסמכויותיה.

בשנת 2013 מונתה ד"ר חגית גליקמן למנכ"לית ראמ"ה.

תפקידי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. קיום הערכה תקופתית שוטפת של מערכת החינוך לשם בדיקת מידת העמידה בסטנדרטים אשר נקבעים על ידי משרד החינוך בתחומים החינוכיים השונים, ובשלבי החינוך ושכבות הגיל השונות, לרבות ברמת מוסד החינוך הבודד.
  2. פיקוח, ביצוע, ניהול ותיאום של השתתפות מערכת החינוך במחקרי הערכה ומדידה בינלאומיים.
  3. פיתוח כלי מדידה, מבחנים, מבדקים ושאלונים שיוגדרו מעת לעת בהתאם לצורכי מערכת החינוך.
  4. הנחיה מקצועית והדרכה של גורמים במערכת החינוך בתחום ההערכה והמדידה. השתתפות בקביעת נהלים, השיטות והתהליכים, פיתוח כלים ופרסום הנחיות למדידה והערכה במערכת החינוך.
  5. פיתוח כלים להערכה פנים בית ספרית שעומדים לרשות סגל ההוראה במוסדות החינוך כגון מבדקים למיפוי התלמידים במיומנויות יסוד (קריאה /כתיבה/חשבון יסודי/יסודות הקריאה באנגלית).
  6. פיתוח כלים ומדדים להערכה של צוותי חינוך וסגלי הוראה (כגון מורים, מנהלים, גננות) במערכת החינוך
  7. הערכת פרויקטים ארציים ולאומיים בתחום החינוך כגון רפורמות (לדוגמה רפורמת אופק חדש, למידה משמעותית, סייעת שנייה), תוכניות ניסיוניות, תוכניות מבניות.

מבנה הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות מורכבת מהיחידות העיקריות הבאות:

  • אגף משאבי אנוש תקציבים ולוגיסטיקה. האגף אמון בין היתר על תפעול המבחנים רחבי ההיקף, ארגון ימי מבחנים וכיוצא בזה' לצד פעילות וניהול שוטף של יחידות הרשות ותקציבה.
  • אגף המבחנים. האגף אמון על פיתוח המבחנים רחבי ההיקף, המבדקים, כלי המדידה השונים המפותחים בראמ"ה ועל התרגום וההתאמה של המבחנים וכלי המדידה במחקרים הבינלאומיים שישראל משתתפת בהם.
  • אגף מחקר ופיתוח (מו"פ). האגף אמון על עיבוד נתוני המבחנים, על כתיבת דוחות, ביצוע מחקרים באמצעותם, על קביעת שיטות סטטיסטיות לביצוע המחקרים ולכיול בין ציוני מבחנים ממחזור למחזור, וכן על תיעוד הנתונים הנאספים לאורך שנים.
  • אגף סקרים והערכת פרויקטים. האגף אמון על הערכת פרויקטים ארציים ולאומיים במערכת החינוך, פיתוח שאלוני האקלים במיצ"ב ושאלונים בתחומי חינוך שונים במסגרת מחקרי ראמ"ה.
  • תחום הדרכה ו הערכת עובדי הוראה. התחום אמון על הנחיה והדרכת גורמים שונים במערכת החינוך בנושאי מדידה והערכה וקיום קשר שוטף עם רכזי ההערכה הבית ספריים ועל פיתוח כלי ההערכה של עובדי ההוראה והשימוש הנעשה בהם[5].

חזון ראמ"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראמ"ה פועלת כגורם מקצועי ואובייקטיבי, ללא העדפה או משוא פנים ושואפת לפעול כארגון רלוונטי, אובייקטיבי, שקוף ואיכותי לאיסוף, ניתוח ודיווח של נתוני הישגים לימודיים במערכת החינוך.

תהליכי מדידה והערכה מקצועיים ואפקטיביים מסייעים לשיפור החינוך באיתור פערים בין הרצוי למצוי, בשאיפה לשיפור מתמיד, בקידום מצוינות ובקידום אוכלוסיות חלשות. מדידה והערכה מקצועיים הם אמצעי להגשמת יעדים אלו ולא מטרה בפני עצמה, ואין לראות בתוצאות המבחנים כחזות הכל. מסירת משוב תקף ומהימן לקברניטי מערכת החינוך, ולמנהלי בתי הספר אודות רמת ההישגים הלימודיים כפי שהיא משתקפת במבחנים השונים שראמ"ה עורכת מאפשרת למערכת החינוך לעמוד על טיבה ועל נקודות החוזק והתורפה שלה ולהחליט על שינויי מדיניות הנדרשים לצורך שיפור המערכת. ראמ"ה פועלת להטמיע את העיקרון של "מדידה בשירות הלמידה": תפיסה המדגישה את ההלימה ואת המשוב החוזר הנדרשים בין תוכני הלימוד לסטנדרטים, לשיטות ההוראה, ולמדידה.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבחנים בהיקף רחב, שאלונים וסקרים - מבחני מיצ"ב: פיתוח מבדקי אוריינות ומיומנויות יסוד ; מחקרים בינלאומיים[6] כדוגמת מחקר PISA, PIRLS, TIMSS; כלי מדידה לאוכלוסיות מיוחדות כדוגמת הכלי להערכת התפקוד הבית-ספרי של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים; פיתוח גרסה ישראלית למבחני הכישורים הקוגניטיביים - וודקוק ג'ונסון 3[7].
  • מדידה והערכה מעצבת בשירות הלמידה - בניית מאגרי משימות; בניית כלים להערכה מעצבת לשירות המורה ולהערכה פנים בית ספרית, כגון מבדקים במיומנויות יסוד[8].
  • מחקר ופיתוח - פיתוח מתודולוגיות וכלים סטטיסטיים לשיפור התהליכים של עריכת המבחנים.
  • דיווח לציבור ופרסום מידע ונתונים לרשותו - העמדת מאגרי נתונים ומאגרי מידע ארציים לרשות הציבור וקהל החוקרים[9]. ניהול אתר אינטרנט והעמדת מידע המציג את נתוני המיצ"ב בבתי הספר לאורך שנים לכלל הציבור[10].
  • הנחיית המערכת בנוגע להשתלמויות והדרכתה בתחום של הערכה ומדידה - תכנון הכשרה בנושאי הערכה ומדידה של רכזי הערכה בית-ספריים, מורים ומנהלים ובעלי תפקידים במחוזות וברשויות.
  • הערכת פרויקטים והתערבויות חינוכיות - הערכת פרויקטים בעלי היקף ארצי רחב[11]
  • פיתוח כלים להערכת סגלי הוראה - פיתוח כלים להערכת מורים, מנהלים ובעלי תפקידים אחרים בבתי הספר היסודיים ובבתי הספר העל-יסודיים וליווי והנחיית משרד החינוך בתהליכי ההערכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
  • אתר "מיצ"ב ברשת" שפותח ומופעל על ידי ראמ"ה - מאפשר צפייה בתוצאות המיצ"ב של כל בתי הספר במערכת החינוך

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]