ממשלת ישראל השלושים ואחת
ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשות אהוד אולמרט הייתה ממשלה שהורכבה לאחר הבחירות לכנסת ה-17 וכיהנה מן ה-4 במאי 2006 ועד ה-31 במרץ 2009.
תוכן עניינים
תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנסות וממשלות ישראל |
מועצת המדינה הזמנית |
פורטל - הממשל בישראל |
רשימה | ראש הרשימה | מנדטים | מספר קולות | אחוז מהקולות | מושב | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|
קדימה | אהוד אולמרט | 29 | 690,901 | 22.0% | קואליציה |
|
העבודה-מימד | עמיר פרץ | 19 | 472,366 | 15.1% | קואליציה |
|
ש"ס | אלי ישי | 12 | 299,054 | 9.5% | קואליציה | |
הליכוד | בנימין נתניהו | 12 | 281,996 | 9.0% | אופוזיציה | |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 11 | 281,880 | 9.0% | הצטרפה לקואליציה ופרשה. | |
האיחוד הלאומי-מפד"ל | בני אלון | 9 | 224,083 | 7.1% | אופוזיציה |
|
מפלגת גיל | רפי איתן | 7 | 185,759 | 5.9% | קואליציה |
|
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 6 | 147,091 | 4.7% | אופוזיציה |
|
מרצ-יחד | יוסי ביילין | 5 | 118,302 | 3.8% | אופוזיציה | |
רע"ם-תע"ל | אבראהים צרצור | 4 | 94,786 | 3.0% | אופוזיציה | |
חד"ש | מוחמד ברכה | 3 | 86,092 | 2.7% | אופוזיציה | |
בל"ד | עזמי בשארה | 3 | 72,066 | 2.3% | אופוזיציה |
הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום כינונה הורכבה הממשלה מ-4 מפלגות והתבססה על קואליציה של 67 חברי כנסת. הממשלה כללה 24 שרים (לא כולל ראש הממשלה). עקב הביקורת על גודלה של הממשלה, הוחלט כי לא יכהנו בה סגני שרים. בממשלה זו מונה לראשונה בתולדות ישראל שר מוסלמי, ראלב מג'אדלה, מטעם סיעת העבודה.
ציוני דרך ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קווי היסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקווי היסוד הצהירה הממשלה על תוכניותיה בכמה תחומים: עיצוב גבולות הקבע של המדינה כמדינה עם רוב יהודי, תוך שמירה על ביטחון תושביה. הוחלט כי אם משא ומתן עם הפלסטינים לא יצלח, ישראל תבצע צעדים חד צדדיים. במישור האזרחי הוצהר על כוונות לפעול לצמצום הפערים החברתיים, ולהאבק בשחיתות הציבורית.
אירועים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פעולותיה המרכזיות של הממשלה במישור הכלכלי נמנות העלאת שכר המינימום, הורדת המע"מ ל-15.5%, ושמירה על שיעור הצמיחה הגבוה.[דרוש מקור]
ב-4 ביולי 2007 נערך סבב מינויים נוסף ובו בין היתר מונה חיים רמון לתפקיד המשנה לראש הממשלה.
מיום הקמתה, נאלצה הממשלה להתמודד עם ירי טילי הקסאם הבלתי פוסק מרצועת עזה לעבר יישובים ישראלים, ללא הצלחה. ב-25 ביוני 2006 נחטף מתוך שטח ישראל רב"ט גלעד שליט. ממשלת ישראל החליטה לצאת למבצע גשמי קיץ על מנת לשחררו. למרות פעילות צבאית אינטנסיבית, צה"ל לא הצליח לשחרר אותו בכוח, וגם המשא ומתן לא נשא פירות. מנגד, לאחר הפעילות הצבאית הוכרזה הפסקת אש וירי הקסאמים כמעט והופסק, ביחס למצב שקדם לפעילות.
ב-12 ביולי 2006 נחטפו שני חיילי מילואים של צה"ל בגבול לבנון על ידי ארגון החזבאללה: אהוד גולדווסר ואלדד רגב. הממשלה מצאה בכך עילה למלחמת לבנון השנייה, שנמשכה כחודש ימים. תושבי צפון הארץ ספגו מטחי טילים מדי יום, עד להפסקת האש שהוצעה מטעם האו"ם. הפסקת האש כללה כניסת כוחות או"ם מתוגברים לדרום לבנון, ויצירת חיץ בין ארגון החזבאללה לבין הגבול עם ישראל. שני החיילים החטופים לא הוחזרו, אך ממשלת ישראל ראתה הישג בהרחקת חזבאללה מהגבול.
עם זאת דעת הציבור על המלחמה הייתה שלילית בעיקרה, ונשמעו קריאות להחלפת ההנהגה, ובפרט להתפטרות שלושת חברי הצמרת הביטחונית, ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ, והרמטכ"ל דן חלוץ. למרות שהשלושה הודיעו שהם מתכוונים להמשיך בתפקידם תוך התרכזות בליקוי הליקויים שנתגלו, ב-17 בינואר 2007 הכריז הרמטכ"ל על התפטרותו, והוא הוחלף במנכ"ל משרד הביטחון גבי אשכנזי. ב-15 ביוני 2007, לאחר בחירתו של אהוד ברק לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, הודיע גם שר הביטחון, עמיר פרץ, על התפטרותו מהתפקיד, תוך שהוא מסרב ליטול תפקיד אחר בממשלה. שלושה ימים לאחר מכן הושבע אהוד ברק לתפקיד. ב-24 בספטמבר 2007 הצטרף לממשלה עמי אילון כשר בלי תיק, ובכך הוסרה כמעט לגמרי כל התנגדות פנים מפלגתית ליושב-ראש מפלגת העבודה, אהוד ברק.
ב-13 ביוני 2007 נבחר שמעון פרס, מועמד "קדימה", לנשיאה התשיעי של מדינת ישראל. לפי החוק, פרס חדל מלכהן בתפקיד המשנה לראש הממשלה עם בחירתו.
עיקרי פעילות הממשלה: דו"ח חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה
בתחומי החברה והכלכלה:
- גיבוש התוכנית הממשלתית לסיוע לניצולי שואה ולקשישים עניים
- גיבוש התוכנית לקידום קליטת בני העדה האתיופית
- גיבוש התוכנית הממשלתית לטיפול בילדים ונוער בסיכון
- הקמת מנהלת השירות האזרחי-לאומי בישראל
- הובלת מהלך להכרה והוקרה לניצולי השואה
- התוכנית לטיפוח מנהיגות צעירה בחברה הישראלית
- בנייתה מחדש של תוכנית "ויסקונסין" הישראלית ("אורות לתעסוקה")
- טיפול ביוצאי גוש קטיף וצפון השומרון והבאתם ליישובי הקבע
- תחילת הפעלתו של מס הכנסה שלילי
- בחינת מערכת ההשכלה הגבוהה
- קידום מערכת החינוך והורדת מספר התלמידים בכיתה
- קידום הסיוע לנפגעים מסגירת כלובי הדגים באילת
- קידום פרויקט אקספו 2010
הביטחון והטיפול בעורף:
- בחינת תקציב מערכת הביטחון
- הטיפול בתופעת ההסתננות מהגבול המערבי
- הטיפול בעורף במצבי חירום
- מיגון בתי תושבים בשדרות ועוטף עזה
- סיוע אזרחי לשדרות ועוטף עזה
- תוכנית מיגון מוסדות חינוך שדרות ועוטף עזה
בתחום עבודת הממשלה:
- הכנת תוכניות העבודה הממשלתיות
- הובלת התהליך לגיבוש הערכות מצב במשרדי הממשלה
- הובלת המהלך לחיזוק היחסים בין הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי
- הקמת מערך של "שולחנות עגולים" כפלטפורמה קבועה לניהול שיח בין-מגזרי
- קידום פטור ממכרז לחברות ממשלתיות
- טיוב מערך ושיטות קליטת וקידום העובדים במשרדי הממשלה
- קידום מכרז כלל ממשלתי לחברות מלוות בתחום התכנון, המדידה והבקרה
- גיבוש שינוי באופן הגשת הצעות ההחלטה לממשלה, כך שיוגדרו בהן תפוקות ותוצאות
- גיבוש קורס הכשרה מיוחד למנכ"לי משרדי ממשלה, בשיתוף אלכ"א
- הובלת נושא המשילות בתהליך הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD
- מיסוד מערכת היחסים בין ממשל מרכזי ומקומי עם הרשויות המקומיות בפורום ה-15
- טיפול במטה אירועי השישים
התכנון והפיתוח:
- פיתוח מזרח לכיש
- חיזוק מעמדה של ירושלים כבירת העם היהודי
- ועדה בין-משרדית להסדרת רמת חובב לטובת הקמת עיר הבה"דים
המיעוטים:
- הקמת הרשות לפיתוח כלכלי למגזר המיעוטים
- הקמת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב
- יסודה וקיומה של ועידת ראש הממשלה למגזר הערבי בישראל - ועידת ראש הממשלה הראשונה למגזר הערבי
סיום כהונת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-30 ביולי 2008, לאחר קביעת מועד לבחירות מקדימות על ראשות קדימה, הודיע ראש הממשלה אולמרט במסיבת עיתונאים כי אינו מתכוון להתמודד בפריימריז של מפלגתו, וכי אחרי שייבחר יו"ר חדש למפלגה בכוונתו להגיש את התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה[1]. ב-17 בספטמבר 2008 נבחרה ציפי לבני ליו"ר "קדימה".
ב-21 בספטמבר הגיש במשכן נשיאי ישראל אולמרט את מכתב התפטרותו לנשיא המדינה שמעון פרס. עם כניסת ההתפטרות לתוקף החלה הממשלה לכהן כממשלת מעבר[2].
ב-27 בדצמבר 2008 החל "מבצע עופרת יצוקה", שנועד לשבור את רוחו של ארגון החמאס ולהרתיעו מלהמשיך לירות רקטות לעבר יישובי הדרום. במהלך המבצע תקף צה"ל מהאוויר ומהקרקע את רצועת עזה, והסב אבדות קשות לפלסטינים.
ב-31 במרץ 2009 הושבעה ממשלת נתניהו השנייה ובזאת תמה כהונתה של ממשלת אולמרט.
סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 67 ח"כים לפני הצטרפות סיעת ישראל ביתנו (4 במאי 2006 - 30 באוקטובר 2006).
- 78 ח"כים לפני פרישתה (30 באוקטובר 2006 - 18 בינואר 2008).
- 67 ח"כים לאחר מכן (18 בינואר 2008 - 31 במרץ 2009).
הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הממשלה מנתה 32 שרים, לא כולם כיהנו ביחד, מתוכם 19 כיהנו בעבר בממשלה (אולמרט, פרס, בן אליעזר, מופז, לבני, ליברמן, שטרית, שמחון, רמון, בר און, הירשזון, בוים, אדרי, הרצוג, פינס, עזרא, תמיר, ישי, כהן) ו-13 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (דיכטר, איתן, כבל, אברהם, אפללו, מג'אדלה, אטיאס, פרץ, פרידמן, אילון, בן יזרי, נהרי, אהרונוביץ')
סגני שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם | מפלגה | משרד | תאריך תחילת כהונה | תאריך סיום כהונה | הערות | דיוקן |
---|---|---|---|---|---|---|
אפרים סנה | העבודה-מימד | משרד הביטחון | 30 באוקטובר 2006 | 17 ביוני 2007 |
|
![]() |
מתן וילנאי | העבודה-מימד | משרד הביטחון | 2 ביולי 2007 | 31 במרץ 2009 | ||
מגלי והבה | קדימה | משרד החוץ | 29 באוקטובר 2007 | 31 במרץ 2009 | ![]() |
חילופי שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ממשלת ישראל השלושים ואחת באתר משרד ראש הממשלה
ממשלת ישראל השלושים ואחת באתר הכנסת - משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה ה-12, אהוד אולמרט - עיקרי מדיניות תכנון וביצוע - סיכום רשמי של פעילות הממשלה ה-31, בראשות אהוד אולמרט, מרץ 2009
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קטע וידאו: נאום אולמרט מה-30 ביולי 2008 במלואו, כפי ששודר בשידור חי בחדשות 10, באתר נענע 10
- ^ רונן מדזיני, תם עידן: אולמרט הגיש מכתב התפטרות לנשיא, באתר ynet, 21 בספטמבר 2008
הקודם: ממשלת ישראל השלושים 2003-2006 |
ממשלת ישראל השלושים ואחת 4 במאי 2006 - 31 במרץ 2009 |
הבא: ממשלת ישראל השלושים ושתיים 2009-2013 |