השמורה הביוספרית דאנא

השמורה הביוספרית דאנא
מידע כללי
סוג	שמורה ביוספרית
נתונים ומידות
שטח	308 קילומטר רבוע
מיקום
מדינה	ירדן
מיקום	טפילה
קואורדינטות	30°41′15″N 35°34′31″E / 30.6875°N 35.575277777778°E
	(למפת ירדן רגילה) עמאן אירביד סלט ג'רש זרקא טפילה כרכ מידבא מעאן עקבה סוריה לבנון ע; י; ר; א; ק; ערב; הסעודית; ישראל השמורה הביוספרית דאנא

השמורה הביוספרית דאנא (בערבית: محمية ضانا للمحيط الحيوي) היא מערכת של הרים וואדיות המשתרעת מראש בקעת הירדן המזרחית ויורדת עד לשפלה המדברית של ואדי ערבה. שטחה כ-300 קמ"ר, והיא נמצאת ליד העיר טפילה, בירת המחוז בשם זה. סמוך לשמורה נמצא הכפר דאנא^[1].

זוהי שמורת הטבע הגדולה ביותר בירדן. ממרום מצוק ההרים של בקעת הירדן, ליד רמת קאדסיה (Quadesiyya) שגובהם כ-1,500 מטר, יורדים ואדיות רבים, בשבילים תלולים למישור הנמוך של ואדי ערבה^[2], שהוא הקצה המערבי של השמורה.

השמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיישבות אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמורה הוקמה בשנת 1993 והיא הגדולה ביותר בממלכת ירדן. בשנת 1994 רשות שמורות הטבע הירדנית (The Royal Society for the Conservation of Nature - RSC) החלה להפעיל תוכנית רשמית לניהול ושימור ערכי השמורה ופיתוח סוציו-אקונומי של תושבי המקום^[3].

מוקד השמורה הוא הכפר דאנא, הנמצא על המדרון המערבי של ג'בל עטאטאה (1,641 מ'). אל הכפר מוביל כביש שמתפצל מדרך המלך. רוב תושביו של הכפר המקורי, נטשו אותו ועלו במעלה ההר, מרחק 2.5 מהכפר דאנא ושם ייסדו עיירה שנקראת עטאטא. לידה נמצאים בית חרושת למלט ומתקן מכ"ם של צבא ירדן.

הכפר בנוי בתי אבן בעלי גגות שטוחים הצמודים זה לזה מהם מתאפשר מראה של העמק שמתחתיו. הארכיטקטורה מזכירה את זו הנבטית, בשל השימוש באבן ובעצים מקומיים, אולם הוא הוקם במאה ה-15. הכפר ניצב על שלוחה הררית של אבן גיר הצמודה מאחורה לסלעים אדומים של אבן חול. מהשלוחה יורדים מדרונות תלולים אל נחל דאנא שמתחת. ליד הכפר יער בן אלפי שנים של אורנים וברושים, המאוכלס גם ביעלים וצבועים מפוספסים. כ-500 מטר מצפון ומעל לכפר, נמצא מעיין, קירותיו עשויים משושי בזלת שנוצרו בשל התפרצות געשית קדומה דרך סלע הגיר שבמקום. בכפר דאנא מספר בתי מלון, כולל בית ההארחה של RSCN ומלון דאנא המופעל על ידי ולמען טובת הקהילה המקומית.

מכפר דאנא מתפתלת לאורך כ-17 ק"מ, דרך עפר לפינאן. במקום היה בעבר היישוב הביזנטי פונון, ובחירבת פינן ניצבים כיום שרידי היישוב, כנסיות ומפעל מים^[4].

בפתחו של ואדי ערבה ליד חירבת פינן, נמצאים שרידי מכרות נחושת קדומים שנחשבים למכרות הגדולים ביותר במזרח הקרוב^[5] הם ניכרים בצבע השחור של הגבעות שנובע מהסיגים שהשאירו אחריהם הכורים לאורך כל תקופות הכרייה, וכן נשארו גם חלקים של אבנים בגוונים של טורקיז, עדות להימצאותה של נחושת. במקום נשארו שרידים לשלושה פירי כרייה עתיקים, שניים כנראה מסביבות המאה ה-10 לפנה"ס והשלישי כנראה מהתקופה הרומית^[6].

אוסביוס מקיסריה, מתאר את פאינו כמושבת עונשין של אסירים, שבויים ועבדים, שעבדו בפרך בהפקת הנחושת. פונון איבדה את חשיבותה כמרכז הפקת נחושת אחרי שנת 500, אך המשיכה להתקיים כיישוב בעל חשיבות מסוימת ובתקופה הממלוכית אף התחדשו הכרייה וההפקה באזור, אולם בהיקפים נמוכים^[7]. בנוסף מכילה השמורה כ-100 אתרים ארכאולוגיים שעדין נחפרים בידי משלחות ארכאולוגיות מבריטניה^[5]. אחד האתרים באתר הוא המצודה האדומית שאג-ריש, מתקופת הברזל.

מערכות אקולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמורה הביוספרית דאנא מכילה מגוון של תצורות קרקע: למין סלעי אבן חול שגובהם מעל 1,500 מטר, סלעי גיר ובזלת ועד לדיונות, שנמצאות בנקודה הנמוכה ביותר בשמורה בוואדי ערבה, 50 מטר מתחת לפני הים. המדרונות החרוצים בוואדיות גדולים כקטנים מהווים קרקע נוחה למגוון רחב של מערכות אקולגיות^[5]. כל הגורמים האלה יוצרים מספר בתי גידול, ומגוון ביולוגי גדולים ביותר שמקנים לשמורה את חשיבותה הגדולה^[1].

ארבעה אזורים פיטוגאוגרפיים מצויים בשמורה: האזור הסהרו-ערבי, האזור הסודאני, האזור האירנו-טורני, האזור הים-תיכוני^[8]. המספר הכללי של מינים שזוהו עומד על כ-800 מיני צמחים, ו-449 מינים של בעלי חיים. מבין מסוגי הצמחים בשמורה יש לציין את הערער הפיניקי, והסוג החשוב ביותר הוא ברוש מצוי, בשמורת דאנא מצויים העצים האחרונים של מין זה ששרדו באזור. כן גדלים בשמורה גם אלונים ירוקי עד וצמחי חולות כמו שיטה וגם מספר צמחי סלע שמקורם בסודאן. זהו הקו הדרומי ביותר לחברת הברוש המצוי. שלושה מיני צמחים נצפו על ידי בוטנאים רק בשמורה ולשמם הלטיני נוספה המילה "דאנא"^[9]. למרות המספר הרב של מיני בעלי חיים באזור, 25 מתוכם מצויים בסכנת הכחדה. מבין בעלי חיים יצוינו חתול חולות, זאב סורי, חרדון צב, יעל נובי ושועל צוקים. מבין מיני הציפורים זהו בית גידולם של בזבוז לבנון ובז אדום. מושבת בזבוזי לבנון באזור היא הגדולה ביותר בעולם. סכנה גדולה לחי ולצומח בשמורה עדיין מהווים רעיית יתר, כריתה בלתי מבוקרת של עצים וציד בעלי חיים בעיקר יעלים וחוגלות סלעים^[9].