השערת הביופיליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השערת הביופיליה (באנגלית: The Biophilia Hypothesis, מכונה גם BET) היא השערה שפותחה בעידן המודרני, לפיה קיימת נטייה אנושית מולדת לחפש קשרים עם הטבע, ובפרט עם יצורים חיים אחרים.[1] אדוארד א' וילסון, ביולוג, חוקר טבע וסופר אמריקאי, הציג ופרסם את ההשערה בספרו "ביופיליה" (1984).[2] וילסון מגדיר את הביופיליה כ"דחף להתייחס לצורות חיים אחרות".[3]

אהבת החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש המונח ביופיליה הוא: "אהבת החיים או מערכות חיים". הפילוסוף אריך פרום השתמש לראשונה בביטוי זה כדי לתאר נטייה פסיכולוגית של משיכה לכל מה שחי וחיוני.[4] אדוארד וילסון משתמש במונח ביופיליה באותו המובן, כאשר הוא טוען שביופיליה מתארת "את הקשרים שבני אדם מחפשים באופן בלתי מודע עם שאר הדברים החיים". וילסון הציע את האפשרות שהקשרים העמוקים שיש לבני אדם עם צורות חיים אחרות ועם הטבע בכללותו נעוצים בביולוגיה שלנו. בניגוד לפוביה, שמביאה לידי ביטוי את הרתיעה, הסלידה והפחדים שיש לאנשים מדברים בסביבתם, פיליה היא המשיכה והרגש החיובי שיש לאנשים כלפי אורגניזמים, מינים, בתי גידול, תהליכים וחפצים בסביבתם הטבעית. על אף שפרום הוא זה שנתן לתופעה את השם, הרעיון של ביופיליה הוצע והוגדר פעמים רבות גם לפניו. הפילוסוף היווני אריסטו היה אחד מרבים שהעלה קונספט שניתן לסכם כ"אהבת חיים". כשהוא מעמיק את המונח פיליה, או חברות, אריסטו מעורר את רעיון ההדדיות, במסגרתו מערכות יחסים מועילות לשני הצדדים בדרכים שונות, אך במיוחד בדרך של אושר.[5]

בספר: "ילדים וטבע: חקירות פסיכולוגיות, סוציו-תרבותיות ואבולוציוניות" בעריכת פיטר קאהן וסטיבן קלרט[6], מודגשת חשיבותם של בעלי החיים, במיוחד אלו שאיתם ילד יכול לפתח מערכת יחסים מטפחת. בספר יש פרק שמתמקד בעזרה אותה יכולים בעלי חיים להעניק לילדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.[7]

תוצר של אבולוציה ביולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההעדפות האנושיות כלפי דברים בטבע, מעוצבות ומעודנות באמצעות ניסיונות, חוויות והקשרים תרבותיים, הן באופן היפותטי תוצר של התפתחות ביולוגית.

לדוגמה, יונקים בוגרים (בעיקר בני אדם) נמשכים לרוב לתינוקות ומוצאים בהם חמידות, גם אצל בני אדם וגם במינים אחרים. העיניים הגדולות ביחס לשאר המאפיינים הקטנים יותר בפניהם של היונקים הצעירים מושכים הרבה יותר מאלה של מבוגרים ובוגרים.

באופן דומה, ההשערה מסייעת להסביר מדוע אנשים דואגים ליצורים חיים ולסביבה, לעיתים עד כדי כך שהם מסכנים את חייהם כדי להציל חיות בית ופרא, ולשמור על צמחים ופרחים בבתיהם ובסביבה הקרובה. במילים אחרות, האהבה הטבעית שלנו לחיים מסייעת לעצם קיומם והמשך קיומם של החיים.

לעיתים קרובות מאוד, פרחים בצמח מעידים גם על פוטנציאל למזון בהמשך. מרבית הפירות מתחילים את התפתחותם כפרחים. עבור אבות אבותינו, היה זה חיוני לדעת לאתר, לזהות ולזכור את הצמחים שיספקו תזונה אחר כך.

ביופיליה ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תהליכי העיור שמזמן אורח החיים המודרני, כמות גדולה יותר של האוכלוסייה גרה בערים.[8] ישנן טענות שבעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות ואורח החיים הזה בעידן המודרני, והעובדה שאנשים מבלים את רוב זמנם במקומות סגורים (מבנים, כלי תחבורה ועוד), היעדר פעילויות ביופיליות שונות וזמן בילוי בטבע עשויים לחזק את הניתוק של בני האדם מהטבע. אמנם, ניתן לראות גם שקיימים דחפים עזים בקרב אנשים להתחבר מחדש לטבע. חוסר קשר עם הסביבה הטבעית החיצונית, והתעלמות מצרכיהם של בעלי חיים וצמחים שונים באזורי בר, עלולה להוביל להידרדרות נוספת של המערכות האקולוגיות ולאובדן מינים. לכן, חיזוק הקשר והחיבור של בני אדם עם הטבע הפך חשוב יותר בתחום השימור.[9] דוגמה לכך יכולה להיות שטחים ירוקים זמינים יותר בתוך ומסביב לערים, פיתוח סביבתי המבוסס על הטבע באזור ויישום של עיצוב חכם לערים "ירוקות" יותר המשלבות בתוכן מערכות אקולוגיות, כמו "ערים ביופיליות". ערים אלו יכולות להפוך לחלק מ"מסדרונות" לחיות בר שיסייעו לצורכי נדידת בעלי החיים ולצרכים טריטוריאליים של בעלי חיים אחרים.[10]

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשערה פותחה מאז כחלק מתיאוריות במסגרת ענף הפסיכולוגיה האבולוציונית בספר "השערת הביופיליה" בעריכת סטיבן קלרט ואדוארד וילסון[11] ועל ידי הביולוגית האמריקאית לין מרגוליס. כמו כן, עבודתו של סטיבן קלרט מבקשת לקבוע תגובות אנושיות נפוצות לתפיסות ורעיונות של בני אדם לגבי צמחים ובעלי חיים, ולהסביר את התגובות האלו במונחים של תנאי ההתפתחות האנושית.

עיצוב ביופילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום האדריכלות, עיצוב ביופילי הוא אסטרטגיית עיצוב בר-קיימא המשלבת חיבור מחדש של אנשים לסביבתם הטבעית. אפשר לראות בכך השלמה הכרחית לארכיטקטורה ירוקה (או אדריכלות בת קיימא), שמפחיתה את ההשפעה הסביבתית של העולם הבנוי, אך אינה מתייחסת לחיבור האנושי לעולם הטבע.[12] קפרנה וסרפיני[13] מגדירים תכנון ביולוגי כסוג כזה של אדריכלות, המסוגלת לספק את הצורך המולד שלנו בחיבור לחיים ולתהליכים החיוניים. על פי קפרנה וסרפיני[14] האדריכלות הביופילית מאופיינת באלמנטים הבאים:

1. המימד הנטורליסטי;

2. שלמות[15] המקום, כלומר "המבנה הבסיסי של המקום";

3. "הקוהרנטיות הגאומטרית", כלומר המרחב הפיזי חייב להיות בעל תצורה גאומטרית המסוגלת לרומם את הקשרים בין המימד האנושי לבין סביבות טבעיות ובנויות.

באופן דומה, המרחב הביופילי הוגדר כסביבה המחזקת את החיים ותומכת במרכיבים הסוציולוגיים והפסיכולוגיים[16][17] או במילים אחרות, יש לה את היכולות[13] (i) לפרק את המערכת הקוגניטיבית שלנו ולתמוך בה באיסוף והכרה של מידע נוסף בדרך המהירה והיעילה ביותר; (ii) לטפח את המיקסום של המערכת החושית שלנו מבחינת השפעה נוירו-מוטורית, תוך הימנעות מהשפעות של דיכאון והתרגשות יתר; (iii) לגרום להתחזקות במערכת העיצבית, במונחים רגשיים וביולוגיים; (iv) לתמוך (על פי ראיות קליניות), במערכת הנוירואנדוקרינית והאימונולוגית, במיוחד עבור אנשים במצב גופני לא טוב.

כמו כן, נטען כי הימצאות של חלון המשקיף אל נוף של צמחייה מסייע להאיץ את תהליך הריפוי של חולים המאושפזים בבתי חולים.[18] באופן דומה, גם צמחייה באותו חדר בו מאושפזים חולים בבית חולים יכולה לסייע בזירוז של תהליך הריפוי שלהם.[19]

עולם העיצוב מגיב גם הוא למסע ההתעוררות הציבורי הנוגע למשבר האקלימי. בשנים האחרונות נוכחות בעולמות העיצוב מגמות הקשורות לאיכות הסביבה, כמו: ריהוט וינטג', שימוש מחודש בחומרים שונים שסיימו את תפקידם המקורי או בפיתוחים שונים של חומרים חדשים, ממוחזרים או "ירוקים" במובנים שונים.

בעיצוב הביופילי המטרה היא להרחיב את המקום שתופס הטבע בעיצוב של חללים פנימיים, גם כשמדובר בסביבות אורבניות מובהקת, למשל דירות בקומות גבוהות בבנייני מגורים, חללי עבודה ועוד. במסגרת עיצוב זה המטרה היא הכנסת אלמנטים מהטבע לחללי העבודה או המגורים כדי לפצות על הריחוק מהטבע ברוב שעות היום. דוגמאות לכך הן שימוש בכמויות גדולות של צמחים, שילוב חומרים מהטבע בעיצוב, כמו עץ, טקסטיל טבעי ואבן, יצירת חללים פנימיים במרחב כדי לאפשר אוויר וזרימה בין רהיטים או אביזרי נוי שונים.

ההכנסה של הטבע לתוך מרחב המחיה האורבני נעשית על ידי שילוב של צמחים, בעלי חיים ומקורות מים שמשולבים בעיצוב הבית והחצר כמו גם שילוב של מוצרים במראה ובגוונים שמזכירים לנו את הטבע בעיצוב פנים, כמו רהיטים בגוני אדמה, עיצובים המשלבים דגמי צמחייה שונים ועוד[8].

ביופיליה בסיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופרת הקנדית הילרי קנינגהם שרפר, השתמשה במושג הביופיליה של וילסון לאחר שהתאימה אותו לסיפור, ברומן האקוגוטי שלה, פרדיטה.[20] ברומן, פרדיטה (שפירוש המילה: "אבדה") היא דמות מיתולוגית שמביאה את הביופיליה לאנושות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגלית:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "biophilia hypothesis." Encyclopædia Britannica. Encyclopædia Britannica Ultimate Reference Suite. Chicago: Encyclopædia Britannica, 2014.
  2. ^ Wilson, Edward O. (1984). Biophilia. Cambridge, MA: Harvard University Press. ISBN 0-674-07442-4.
  3. ^ Kellert & Wilson 1995, p. 416.
  4. ^ Fromm, Erich (1964). The Heart of Man. Harper & Row.
  5. ^ SANTAS, ARISTOTELIS. "Aristotelian Ethics And Biophilia." Ethics & The Environment 19.1 (2014): 95-121. GreenFILE. Web. 24 Feb. 2015 http://web.b.ebscohost.com/ehost/pdfviewer/pdfviewer?sid=2ed69cd6-0f3e-47aa-b03a-a284b3619652%40sessionmgr113&vid=4&hid=116(הקישור אינו פעיל)
  6. ^ Kahn, Peter; Kellert, Stephen (2002). Children and nature: psychological, sociocultural, and evolutionary investigations. MIT Press. p. 153. ISBN 0-262-11267-1.
  7. ^ Katcher, Aaron (2002). "Animals in Therapeutic Education: Guides into the Liminal State". In Kahn, Peter H.; Kellert, Stephen R (eds.). Children and Nature: Psychological, Sociocultural, and Evolutionary Investigations. MIT Press. ISBN 0-262-11267-1. נבדק ב-30 בינואר 2013. {{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  8. ^ 1 2 יוליה פריליק-ניב, צמחייה טרופית סבוכה, טפטים מקש ושטיחים מסרפד: הבית חוזר לטבע, באתר Xnet‏, 8 בינואר 2020
  9. ^ Rogers, Kara. "Biophilia Hypothesis". Encyclopædia Britannica Online. נבדק ב-10 פבר' 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Biophilic Cities". Biophilic Cities. נבדק ב-10 מרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Stephen R. Kellert, ed. (1993). The Biophilia Hypothesis. Island Press. ISBN 1-55963-147-3.
  12. ^ "Biophilic Design: The Architecture of Life". www.stephenrkellert.net. אורכב מ-המקור ב-6 במרץ 2016. נבדק ב-29 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Caperna A., Serafini S. (2015). Biourbanism as new epistemological perspective between Science, Design and Nature. In Architecture & Sustainability: Critical Perspectives. "Generating sustainability concepts from an architectural perspective", KU Leuven - Faculty of Engineering, Belgium). ISBN 9789462920880
  14. ^ Caperna A., Giangrande A., Mirabelli P., Mortola E., (2013). Partecipazione e ICT. Gangemi Editore ISBN 9788849225365
  15. ^ C. Alexander, The Nature of Order|The Nature of Order: An Essay on the Art of Building and the Nature of the Universe, Center for Environmental Structure, 2002
  16. ^ Serafini, S. (2009). Totalitarismo del brutto. No alle archistar. In Bioarchitettura, 59 (Ottobre), pp. 4-11.
  17. ^ Caperna, A., Tracada, E. (2012). Biourbanism for a Healthy City. Biophilia and sustainable urban theories and practices. Bannari Amman Institute of Technology (BIT), Sathyamangalam, India, 3–5 September 2012
  18. ^ Windows looking out to plants helping the healing process
  19. ^ RH Mattson (2009). SH (ed.). "Ornamental indoor plants in hospital rooms enhanced health outcomes of patients recovering from surgery". J Altern Complement M Park. 15 (9): 975–80. doi:10.1089/acm.2009.0075. PMID 19715461.
  20. ^ "Arousing Biophilia". arts.envirolink.org. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2015-11-03.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=השערת_הביופיליה&oldid=37561753"