התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית

התיקון השלושה-עשר לחוקת ארצות הברית הוא התיקון שביטל בזמנו ואוסר כיום על קיומה של העבדות בכל תחומה של ארצות הברית.

תוכן התיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Section 1
Neither slavery nor involuntary servitude, except as a punishment for crime whereof the party shall have been duly convicted, shall exist within the United States, or any place subject to their jurisdiction.
Section 2
Congress shall have power to enforce this article by appropriate legislation.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 1
לא תתקיים עבדות או העסקה בכפייה – למעט ענישה על פשע שהאדם יורשע בו על פי דין – בתחומי ארצות הברית, או בכל מקום הנתון לשיפוטן.
סעיף 2
בסמכותו של הקונגרס לאכוף סעיף זה בחקיקה מתאימה.

תולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיקון הוצע לקונגרס על ידי נציגי כמה מן המדינות חודשים מספר לפני סיום מלחמת האזרחים האמריקאית, ב-31 בינואר 1865. כעבור כמעט שנה, ב-18 בדצמבר, לאחר אישרורו על ידי יותר משלושה רבעים מן המדינות, כנדרש על פי החוקה, התיקון נכנס לתוקף.

תאריכי אישרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. אילינוי 1 בפברואר 1865
2. רוד איילנד 2 בפברואר 1865
3. מישיגן 2 בפברואר 1865
4. מרילנד 3 בפברואר 1865
5. ניו יורק 3 בפברואר 1865
6. פנסילבניה 3 בפברואר 1865
7. וירג'יניה המערבית 3 בפברואר 1865
8. מיזורי 6 בפברואר 1865
9. מיין 7 בפברואר 1865
10. קנזס 7 בפברואר 1865
11. מסצ'וסטס 7 בפברואר 1865
12. וירג'יניה 9 בפברואר 1865
13. אוהיו 10 בפברואר 1865
14. אינדיאנה 13 בפברואר 1865
15. נבדה 16 בפברואר 1865
16. לואיזיאנה 17 בפברואר 1865
17. מינסוטה 23 בפברואר 1865
18. ויסקונסין 24 בפברואר 1865
19. ורמונט 9 במרץ 1865
20. טנסי 7 באפריל 1865
21. ארקנסו 14 באפריל 1865
22. קונטיקט 4 במאי 1865
23. ניו המפשייר 1 ביולי 1865
24. דרום קרוליינה 13 בנובמבר 1865
25. אלבמה 2 בדצמבר 1865
26. צפון קרוליינה 4 בדצמבר 1865
27. ג'ורג'יה 6 בדצמבר 1865





אישרורים מאוחרים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישרור החוקה הושלם ב-6 בדצמבר 1865, וב-18 בו נכנס התיקון לתוקף. בהמשך אישרורו את התיקון עוד מספר מדינות:

28. אורגון 8 בדצמבר 1865
29. קליפורניה 19 בדצמבר 1865
30. פלורידה 28 בדצמבר 1865 (פלורידה אישררה את התיקון בשנית ב-9 ביולי 1868, בעת שאימצה חוקה חדשה)
31. איווה 15 בינואר 1866
32. ניו ג'רזי 23 בינואר 1866 (לאחר שקודם לכן התנגדה לתיקון ב-16 במרץ 1865)
33. טקסס 18 בפברואר 1870
34. דלוור 12 בפברואר 1901 (לאחר שקודם לכן התנגדה לתיקון ב- 8 בפברואר 1865)
35. קנטקי 18 במרץ 1976 (לאחר שקודם לכן התנגדה לתיקון ב- 24 בפברואר 1865)
36. מיסיסיפי 21 במרץ 1995 (לאחר שקודם לכן התנגדה לתיקון ב-4 בדצמבר 1865).

לאחר האישרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיקון אפשר את סיומה של העבדות בארצות הברית. הליך זה החל בהצהרת האמנציפציה של אברהם לינקולן בשנת 1863, אולם ההצהרה התייחסה רק לעבדים במדינות הקונפדרציה, ואילו עבדים במדינת שנשארו באיחוד נותרו עבדים עד שהתיקון לחוקה נכנס לתוקפו.

בשנת 1916 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית שהתיקון אינו אוסר על גיוס חובה או על הטלת עבודות אזרחיות שונות על התושבים כמו יציאה לעבודות תחזוקה של כבישים מספר ימים כל שנה. המשפט האחרון בגין הפרה של התיקון ה-13 התרחש בשנת 1947.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]