תרגום המלך ג'יימס
 | |
| שער המהדורה הראשונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
אנגלית מודרנית מוקדמת  |
| סוגה |
כתבי קודש |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
לונדון |
| תאריך הוצאה |
1611 |
  | |
תרגום המלך ג'יימס (באנגלית: King James Bible, או בשם הרשמי: Authorized King James Version; מילולית: התנ"ך, הגרסה המוסמכת של המלך ג'יימס) הוא תרגום של הביבליה (הברית הישנה והברית החדשה) לאנגלית, שהוכן ביוזמת ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. תרגום זה, מעברית, מארמית ומיוונית, יצא לאור בשנת 1611 ונחשב עד היום לתרגום המוסמך של התנ"ך לאנגלית.
תרגומים קודמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגום של חלקים מהתנ"ך לאנגלית נעשה החל מהמאה ה-7. תרגום מלא של התנ"ך לאנגלית, שנעשה בניהולו של ג'ון ויקליף, פורסם בשנת 1380 בערך. אף כי הכנסייה לא שללה מעולם תרגום לשפות המקומיות כעקרון, היא גינתה תרגום זה משום שראתה בפרשנות שנלוותה לו דברי כפירה. תרגומים נוספים לאנגלית נדחו אף הם על ידי הכנסייה והמלך.
ב-1530 תרגם ויליאם טינדייל רק את החומש לאנגלית, ו-5 שנים לאחר מכן פרסם מיילס קאברדייל את כל הביבליה באנגלית. ב-1582 התחילה לצאת ביבליית דואיי-ריימס הקתולית.
התרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1604 יזם המלך ג'יימס הראשון (בסקוטלנד הוא נחשב לג'יימס השישי) יצירת תרגום רשמי של התנ"ך ושל הברית החדשה לאנגלית. יוזמתו באה על רקע המאבק המר בין הפרוטסטנטים לקתולים באנגליה ובסקוטלנד. המלך ג'יימס הציע לכתוב תרגום חדש לאנגלית שיהיה מקובל על פרוטסטנטים וקתולים כאחד. תרגום זה, שנעשה מעברית ומיוונית על ידי ארבעים ושבעה מלומדים אנשי כנסייה, יצא לאור בשנת 1611. הוא נחשב עד היום לתרגום המוסמך (והטוב ביותר) של התנ"ך לאנגלית. ככזה, השפיע עמוקות על הספרות בשפה.
בתרגום נעשה מאמץ לשמור על המבנה של הטקסט העברי, ולהמיר ככל האפשר מילה עברית במילה אנגלית. עם זאת, מילה עברית עשויה להיתרגם למילים שונות באנגלית בהקשרים שונים, זאת כדי לשמור על שפה קולחת. הניסיון לתרגם מילולית ניבים עבריים, יצר ביטויים חדשים באנגלית שהפכו בהדרגה לחלק מהשפה והתרבות האנגלית, למשל (ונח) "מצא חן בעיני" (ספר בראשית, פרק ו', פסוק ח') - "found grace in the eyes of"; "בעור שיניו" (על-פי ספר איוב, פרק י"ט, פסוק כ') - "by the skin of his teeth"; "שעיר לעזאזל" הניב את הביטוי האנגלי "scapegoat"; "ארץ זבת חלב ודבש" הולידה את הביטוי flowing with milk and honey"; "השומר אחי אנוכי" הפך לביטוי המפורסם "my brother's keeper", ועוד.
השפעתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום ברור כי החלטתו של המלך ג'יימס לתרגם את התנ"ך לאנגלית הייתה החלטה ששינתה את העולם המערבי. עד אז התנ"ך היה כלי לשימור מעמדן של האליטות הנוצריות, והקריאה בתנ"ך חייבה ידיעה מעמיקה של אחת מהלשונות הקלאסיות, יוונית או לטינית. תרגום ג׳יימס המשיך את תהליך ביזור הכח שהחל מרטין לותר כשתרגם את התנ"ך לגרמנית והרחיב אותו לקהלים דוברי אנגלית. השפעת התרגום נמשכה עם התפשטות האימפריה הבריטית ועם עלייתה של ארצות הברית ככח עולמי דובר אנגלית. ניתן למצוא את עקבותיו של תרגום המלך ג'יימס במסמכים אמריקאיים כמו הכרזת העצמאות של ארצות הברית וחוקתה. התנ"ך בתרגום ג׳יימס השפיע גם על הרטוריקה האמריקאית, מלינקולן דרך קנדי ועד מרטין לותר קינג.
תרגום המלך ג'יימס אפשר את התפשטות הנצרות באפריקה ובחלקים של אסיה. מיסיונרים אנגליים וסקוטיים נשאו אותו במסעותיהם עוד לפני שיחידות צבא בריטיות הניפו דגלים ותבעו טריטוריות, ובכך הכינו את הקרקע לקולוניאליזם הדתי והתרבותי של האימפריה הבריטית.[1]
השפה בה כתוב תרגום המלך ג'יימס נחשבת כיום לשפה ארכאית וקשה, אך למעשה הוא תורגם לשפה האנגלית כפי שדוברה ונכתבה באותה תקופה. באופן זה, מבחינה בלשנית, תרגום המלך ג'יימס מהווה כלי חשוב בהבנת התפתחותה של השפה האנגלית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Bible, King James Version, הטקסט המלא
- תרגום המלך ג'יימס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יואב קרני, מלך התנ"ך, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2011