ויליאם טינדייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויליאם טינדייל
הדף הראשון של הבשורה על פי יוחנן מתרגום טינדייל
איור הוצאתו להורג מתוך "ספר המרטירים של פוקס" (1563). בפיו תפילה: "אלוהים, פתח את עיני מלך אנגליה"

ויליאם טינדיילאנגלית: William Tyndale; ‏  14946 באוקטובר 1536[1]) היה מלומד אנגלי, ממובילי הפרוטסטנטים בארצו ומתרגם התנ"ך והברית החדשה לאנגלית. אף על פי שהיה תרגום מחתרתי שהכין ג'ון ויקליף מלטינית במאה ה-14, תרגומו של טינדייל הוא הראשון שינק ישירות מהמקור העברי (של התנ"ך) והיווני (של הברית החדשה) והראשון שהופץ באופן נרחב באמצעות הדפוס. תרגום כתבי הקודש לאנגלית פשוטה קרא תיגר על שלטון הכנסייה הקתולית. עד אז נודעו כתבי הקודש לקהל הרחב רק באמצעות דרשות וספרי תפילה. חשיפת הקהל הרחב לכך שבכתבים לא מופיעים סמכות האפיפיור, זכויות היתר של המנזרים, כתבי האינדולגנציות ("שטרי מחילה" שבעזרתם ניתן לרכוש מקום בעולם הבא) ואף לא העולם הבא עצמו, הייתה מסוכנת בעיני הכנסייה. התרגום גם עבר על חוקי הכתר שתמכו באותה עת בקתוליות. טינדייל עבר לאירופה, אך נתפס והוצא להורג בעוון כפירה. כעבור ארבע שנים בלבד אימץ הנרי השמיני מלך אנגליה את התנ"ך של טינדייל עבור הכנסייה האנגליקנית. גם התנ"ך של המלך ג'יימס מ-1611 הושפע רבות מתרגומו של טינדייל[2].

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינדייל נולד בכפר במחוז גלוסטרשייר. בשנת 1515 קיבל תואר מוסמך אוניברסיטה מקולג' מגדלן (הרטפורד) שבאוניברסיטת אוקספורד והחל להתמחות בתאולוגיה, בצד לימודי הפילולוגיה שבהם הצטיין. טידייל ידע על בוריין, בנוסף לאנגלית גם צרפתית, יוונית עתיקה, עברית, לטינית, גרמנית, איטלקית וספרדית. בשנים 1517-1521 שהה באוניברסיטת קיימברידג'.

ב-1523 עבר ללונדון והחל לבדוק אם יורשה לו לתרגם את התנ"ך לאנגלית. הבישוף קתברט טאנסטול, ידידו של ההומניסט ארסמוס, שאליו פנה, דחה אותו וסירב אף לשהות בצל קורתו. טינדייל נשאר בלונדון תחת חסותו של סוחר בדים בשם האמפרי מונמאות' והמשיך לעבור על התרגום.

באביב 1524 יצא טינדייל לאירופה, כשמגמת פניו העיר ויטנברג. ב-1525 סיים את תרגום הברית החדשה. דפוס פטר קוונטל (Peter Quentell) מקלן ניסה להדפיס את הספר, אך ההדפסה נעצרה בהשפעת אנטי-לותרנים. ב-1526 ראה הספר אור בעיר וורמס, בדפוס פטר שפר (Peter Schoeffer). העיר הייתה עיר קיסרית חופשית ובדרכה לאמץ את הלותרניזם. עותקים נוספים הודפסו באנטוורפן.

הספר הוברח לאנגליה ולסקוטלנד ועורר התרגשות בקרב אלו שקראו אותו באופן מחתרתי. מאידך, הכנסייה נלחמה בחורמה נגד האפשרות שההמון יקרא באופן חופשי את הברית החדשה ויפרש את הכתבים בכוחות עצמו. הבישוף טאנסטול אסף ספרים ושרף אותם בפומבי והקרדינל תומאס וולזי הוקיע את טינדייל ככופר.

ב-1528 פרסם ספר בכותרת "The Obedience of a Christian Man" ("ציות האדם הנוצרי"), ובו הביע את הרעיון שהמלך הריבון של ממלכה מסוימת צריך להיות גם ראש הכנסייה שלה (ולא האפיפיור).

ב-1529 לערך החל טינדייל לתרגם את הברית הישנה (התנ"ך). הקולופון לתרגום טינדייל לספר בראשית מציין כי הודפס על ידי הנס לופט (Hans Lufft) במרבורג, אך זהו כיתוב שקרי, כיוון שללופט לא היה בית דפוס בעיר זו. ב-1530 ראו אור ספרי התורה ("חמשת ספרי משה") בתרגומו באנטוורפן בדפוס מרטן דה קייסר (Merten de Keyser). ב-1534 ראתה אור מהדורה שנייה ומתוקנת של תרגומו לברית החדשה, שנאסרה לפרסום ונכללה באינדקס הספרים האסורים של הכנסייה הקתולית. בנוסף, פרסם טינדייל מספר פמפלטים, ובהם פירט את אמונתו הדתית הפרוטסטנטית, ובהם גם תשובה פומבית לתומאס מור, שבה קבע שאין להתפלל לעזרת קדושים או להעריץ שרידי קדושים ושכמרים אינם יכולים להבטיח את מקומה של הנשמה בעולם הבא.

ב-1530 חיבר טינדייל פמפלט בשם "The Practyse of Prelates" ("מעשי רבי הכהונה"), המגנה את רצונו של הנרי השמיני מלך אנגליה לבטל את נישואיו לקתרין מאראגון. דבר זה, שהילרי מנטל, מחברת הרומן "וולף הול" על אודות התקופה, מכנה אותו התעקשות טראגית על עקרונות[3], עורר את זעמו של מלך אנגליה, שדרש מקרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, להסגיר לידיו את הכופר. טינדייל נמלט לאנטוורפן ונדד בין אתרים שונים. לבסוף הוסגר לידי הקיסרות ב-1535. במהלך מעצרו, חקירתו ומשפטו, הוחזק טינדייל בטירת וילוורדה (Vilvoorde), סמוך לבריסל. בראשית אוגוסט 1536 הוקרא גזר דינו ככופר ובוגד וזמן מה לאחר מכן הוצא להורג. התאריך המקובל לציון מותו הוא ה-6 באוקטובר, אך התאריך המדויק אינו ידוע. טינדייל נחנק למוות באמצעות שרשרת ברזל, ומילותיו האחרונות היו "אלוהים, פתח את עיני מלך אנגליה". לאחר שיצאה נשמתו, נשרפה גופתו על המוקד.

העותק המלא היחיד של התנ"ך בתרגומו לאנגלית ששרד נמצא בספריית המדינה של וירטמברג בשטוטגרט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם טינדייל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התאריך המסורתי המקובל לציון הוצאתו להורג, אף כי התאריך המדויק איננו ידוע ויכול להיות מאוגוסט ועד אוקטובר אותה שנה
  2. ^ "ימי הביניים והעת החדשה", ג'.ה. רובינסון, תרגם שמואל פרלמן, הוצאת דביר, תש"ה, ספר שני, עמ'. 128
  3. ^ הילרי מנטל, וולף הול, הוצאת בבל, 2009, עמ' 306

ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Tyndale, William מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל