התקן תוך-רחמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף התקן תוך רחמי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התקן תוך-רחמי מנחושת. מוגדל מעט (אורכו האמתי כ-3.5 ס"מ)
צילום רנטגן המדמה את ההתקן בתוך הרחם

התקן תוך-רחמי הוא סוג של אמצעי מניעה. ההתקן פועל מעת החדרתו לחלל הרחם, לתקופה של שלוש או חמש שנים, תלוי בסוג ההתקן. זהו אמצעי מניעה הפיך, כלומר ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת. יתרונותיו של ההתקן הם יעילותו הגבוהה במניעת הריון, לצד התאמתו לנשים בין לידות, לנשים מעשנות שאסורות עליהן הגלולות, לנשים עם נטייה לקרישיות יתר, נשים שעלולות לשכוח מדי פעם גלולות. קיימים שני סוגים עיקריים של התקנים תוך-רחמיים: התקן נחושת מסוג T 380A, והתקן הורמונלי מירנה. להתקן ההורמונלי מירנה יש התוויה לטיפול בדימום וסת מוגבר ולהגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי לגיל המעבר אצל נשים לצד ההתוויה למניעת הריון[1].

המלצות וניירות עמדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ניתן להמליץ על התקן תוך רחמי לנשים בגיל הפוריות ללא קשר לגילן, ולא קשר לשאלה האם כבר הרו: האיגוד הגינקולוגי הישראלי פירסם ב-2005 נייר עמדה ובו נקבע כי "ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה" [2]. בארצות הברית איגוד רופאי הילדים האמריקאי פירסם ב-2014 נייר עמדה רשמי ובו קבע כי אמצעי מניעה ארוכי טווח (התקן תוך רחמי ושתל תת עורי) צריכים להיות הבחירה הראשונה של רופאים המטפלים בנערות ובצעירות. הנימוק: ההתקן יעיל, בטוח וקל לשימוש[3]. ב-2015 האיגוד הגינקולוגי האמריקאי פירסם נייר עמדה ובו הוא קורא לגינקולוגים האמריקאים לנקוט צעדים אקטיביים על מנת להרחיב את השימוש באמצעי מניעה ארוכי טווח (התקן תוך רחמי ושתל תת עורי) גם לנערות, לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו, בשל יעילותם ובטיחותם[4]. על מנת להפוך את ההמלצות לפרקטיקה, יצא ב-2015 המרכז הלאומי לבקרת מחלות ולמניעתן בארה"ב, ה- CDC, עם המלצות להרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח רחוק בנערות החל מגיל 15 [5].

סוגי התקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקן נחושת T 380A[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקן בצורת T, שאורכו 36 מ"מ וקוטרו 32 מ"מ, אשר מכיל 380 ממ"ק נחושת. להתקן זה יש משך פעילות של לפחות 10 שנים. מנגנון הפעילות במניעת היריון אינו ברור, אולם קיימות מספר תאוריות הכוללות פעילות קוטלת זרע, התערבות בהתפתחות הנורמלית של תהליך ההפריה ופעילות על האנדומטריום אשר מביאה לפגוציטוזה של זרעונים ומניעת נדידת זרעונים לחצוצרה לצורך הפריה. בעבר, התקן זה היה מקושר לעליה בשכיחות דלקת אגנית סביב זמן הכנסתו לרחם. אולם, על ידי הגבלת השימוש בו לזוגות מונוגמיים וזוגות הנמצאים בסיכון נמוך להידבקות במחלות מין, הסיכון הכולל לדלקת אגנית בעשור השני של המאה ה-21 הוא נמוך מאד, ועומד על 1:1000. סיבוכים נוספים הקשורים להכנסת התקן תוך-רחמי הם היריון חוץ-רחמי (אקטופי), הפלה ספונטנית ואף פרפורציה של הרחם. אף על פי ש-5% עד 8% מההריונות שכן מתרחשים עם התקן זה הם הריונות חוץ-רחמיים, הרי שבאופן כללי לאור היעילות הגבוהה של התקן זה, הסיכון האבסולוטי להיריון חוץ-רחמי נמוך באופן משמעותי מזה שאצל נשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה. הסיכון להפלה ספונטנית כאשר קיים התקן זה עומד על 50%. אם ההיריון ממשיך, על המטופלות לדעת כי קיים סיכון גבוה יותר לירידת מים מוקדמת וללידה מוקדמת. התקן זה עלול להיפלט בעיקר בשבועות הראשונים לשימושו, בשיעורים שהם עד 5%.

התקן הורמונלי "מירנה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מירנה

מירנה (Mirena) היא התקן תוך רחמי המכיל את ההורמון לבונוגסטרל. התקן מירנה מאושר בישראל בשלוש התוויות: למניעת הריון, לטיפול בדימום וסת מוגבר, ולהגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי לגיל המעבר אצל נשים [6]. מירנה כלולה בסל התרופות לנשים שמלאו להן 45 וסובלות מדימום וסת מוגבר [7]. מירנה נמצאה היא אמצעי מניעה מהיעילים ביותר[8] והיא שייכת לקבוצת אמצעי המניעה לטווח ארוך, אשר פעילותם הפיכה: ניתן להפסיק את השימוש במירנה בכל עת. התקן מירנה מפעיל כמה תהליכים הכרוכים במניעת הפריה והשרשה:[9][10][11][12]עיבוי ריר צוואר הרחם, דיכוי תנועתיות הזרע והיכולת לחדור את הביצית[13], דיכוי צמיחת רירית הרחם[14][15]. בחלק קטן מהנשים, הביוץ מדוכא[16]. מחקרים רבים הראו שעיקר פעולת התקן מירנה הוא מניעת הפריה, ולא מניעת השרשה. בניסוי אחד שכלל שטיפת החצוצרות, ביציות מופרות נמצאו במחצית מהנשים שלא השתמשו באמצעי מניעה, אך לא נמצאו כלל ביציות מופרות בנשים שהשתמשו בהתקן תוך רחמי הורמונלי[17]. בנוסף, התקן תוך רחמי הורמונלי מפחית את הסיכון להריון מחוץ לרחם, דבר שמחזק את הטיעון שהוא מונע הפריה.

התקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ההתקן התוך-רחמי מחדיר רופא דרך צוואר הרחם אל חלל הרחם, להתקן יש חוט המושאר בנרתיק כדי שאפשר יהיה לשלוף אותו במידת הצורך.

תרשים מיקום התקן תוך-רחמי

פוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים, לאחר הוצאת ההתקן, חוזרת הפוריות מיד להיות כשהייתה לפני החדרתו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מירנה, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  2. ^ נייר עמדה מספר 105, אפריל 2005, האיגוד הגינקולוגי הישראלי
  3. ^ נייר עמדה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי בעניין העדפת אמצעי מניעה לטווח ארוך
  4. ^ נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח ארוך
  5. ^ המלצת ה-CDC בעניין אמצעי מניעה לטווח ארוך בנערות ונשים צעירות
  6. ^ עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  7. ^ 74 28833 01 פרטי הכללה בסל התרופות, אתר משרד הבריאות
  8. ^ Effectiveness of Long-Acting Reversible Contraception, NEJM 2012
  9. ^ Ortiz, María Elena; Croxatto, Horacio B. (June 2007). "Copper-T intrauterine device and levonorgestrel intrauterine system: biological bases of their mechanism of action". Contraception 75 (6 Suppl): S16‒S30. doi:10.1016/j.contraception.2007.01.020. PMID 17531610. p. S28
  10. ^ ESHRE Capri Workshop Group (2008). "Intrauterine devices and intrauterine systems". Human Reproduction Update 14 (3): 197‒208. doi:10.1093/humupd/dmn003. PMID 18400840. Unknown parameter |momth=ignored (help) p. 199:
  11. ^ Speroff, Leon; Darney, Philip D. (2011). "Intrauterine contraception". A clinical guide for contraception (5th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. pp. 239–280. ISBN 978-1-60831-610-6. pp. 246–247
  12. ^ Jensen, Jeffrey T.; Mishell, Daniel R. Jr. (2012). "Family planning: contraception, sterilization, and pregnancy termination". In 6th, Gretchen M.; Lobo, Rogerio A.; Gershenson, David M. et al. Comprehensive gynecology. Philadelphia: Mosby Elsevier. pp. 215–272. ISBN 978-0-323-06986-1. More than one of |editor1-last= and |editor= specified (help); |displayeditors= suggested (help) p. 259:
  13. ^ JMunuce, MJ; Nascimento, JAA; Rosano, G; Faundes, A; Bahamondes, L (2006), "Does of levonorgestrel comparable to that delivered by levonorgestrel-releasing uterine system can modify the in vitro expression of zona binding sites of human spermatozoa", Contraception 73 (1): 97–101
  14. ^ Silverberg, SG; Haukkamaa, M; Arko, H, Nilsson, CG; Luukkainen, T (1986), "Endometrial morphology during long-term use of levonorgestrel-releasing intrauterine devices", Int. J. Gynecol. Pathol. 5 (3): 235–241
  15. ^ Guttinger, A; Critchley, HO (2007), "Endometrial effects of intrauterine levonorgestrel", Contraception 75 (6 Suppl.): S93–S98
  16. ^ Sivin, I; Schmidt, F. (1987), "Effectivenss of IUDs: a review", Contraception 36: 55–84
  17. ^ Alvarez, F; Brache, V.; Fernandez, E; Guerrero, B; Guiloff, E; Hess, R; et al. (1988), "New insights on the mode of action of intrauterine contraceptive devices in women", Fertil Steril 49: 768–773