התקן תוך-רחמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף התקן תוך רחמי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התקן תוך-רחמי הוא סוג של אמצעי למניעת הריון. זהו אמצעי מניעה הפיך, כלומר ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת. השימוש בהתקן אינו פוגע בפוריות לאחר הוצאתו. יתרונותיו של ההתקן הם יעילותו הגבוהה במניעת הריון, לצד התאמתו לנשים בין לידות, לנשים מעשנות שאסורות עליהן הגלולות, לנשים עם נטייה לקרישיות יתר, נשים שעלולות לשכוח מדי פעם גלולות. ההתקן פועל מעת החדרתו לחלל הרחם, לתקופה של שלוש או חמש שנים, תלוי בסוג ההתקן.

המחשת מיקום ההתקן התוך-רחמי

קיימים שני סוגים של התקנים תוך-רחמיים: התקן הורמונלי והתקן נחושת. ההתקנים ההורמונליים הם מירנה וג'נס. התקני הנחושת הם Multiload, NOVA-T, T 380A ,Gynefix. לצד מניעת הריון, להתקן ההורמונלי מירנה יש גם התוויות נוספות - לטיפול בדימום וסת כבד ולהגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי לגיל המעבר אצל נשים לצד ההתוויה למניעת הריון[1]. התקן תוך-רחמי אינו מגן מפני מחלות המועברות במגע מיני.

המלצות - למי מתאים ההתקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המלצות האיגוד הגינקולוגי הישראלי: התקן תוך רחמי מומלץ לנשים בכל גיל בשנות הפוריות, ללא קשר לשאלה אם ילדו או לא. נייר העמדה של האיגוד הגינקולוגי מציין כי "התקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח". נייר העמדה של האיגוד הגינקולוגי אושר והתפרסם בספטמבר 2017[2]. נוסח קודם של נייר העמדה התפרסם ב-2005 ובו נקבע כי "ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה"[3]. נייר העמדה החדש מרחיב את ההמלצה בעניין נערות ונשים צעירות שלא ילדו.
  • המלצות איגוד רופאי הילדים האמריקאי: ב-2014 פרסם האיגוד נייר עמדה רשמי ובו קבע כי אמצעי מניעה ארוכי טווח (התקן תוך רחמי ושתל תת-עורי) צריכים להיות הבחירה הראשונה של רופאים המטפלים בנערות ובצעירות. הנימוק: ההתקן יעיל, בטוח וקל לשימוש[4].
  • המלצות האיגוד הגינקולוגי האמריקאי: ב-2015 פרסם האיגוד נייר עמדה ובו הוא קורא לגינקולוגים האמריקאים לנקוט צעדים אקטיביים על מנת להרחיב את השימוש באמצעי מניעה ארוכי טווח (התקן תוך רחמי ושתל תת-עורי) גם לנערות, לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו, בשל יעילותם ובטיחותם[5].
  • המלצות המרכז הלאומי לבקרת מחלות ולמניעתן: ב-2015 פרסם ה-CDC המלצה על הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח רחוק בנערות החל מגיל 15[6].

סוגי התקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקן הורמונלי מירנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקן מירנה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מירנה

מירנה (Mirena): התקן הורמונלי מירנה (Mirena) הוא התקן תוך רחמי המכיל את ההורמון לבונורגסטרל. התקן מירנה מאושר בישראל בשלוש התוויות: למניעת הריון, לטיפול בדימום וסת מוגבר, ולהגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי לגיל המעבר אצל נשים[7]. מירנה כלולה בסל התרופות לנשים שמלאו להן 45 וסובלות מדימום וסת מוגבר[8]. מירנה נמצאה היא אמצעי מניעה מהיעילים ביותר[9] והיא שייכת לקבוצת אמצעי המניעה לטווח ארוך, אשר פעילותם הפיכה: ניתן להפסיק את השימוש במירנה בכל עת. התקן מירנה מפעיל כמה תהליכים הכרוכים במניעת הפריה והשרשה:[10][11][12][13]עיבוי ריר צוואר הרחם, דיכוי תנועתיות הזרע והיכולת לחדור את הביצית[14], דיכוי צמיחת רירית הרחם[15][16]. בחלק קטן מהנשים, הביוץ מדוכא[17]. מחקרים רבים הראו שעיקר פעולת התקן מירנה הוא מניעת הפריה, ולא מניעת השרשה. בניסוי אחד שכלל שטיפת החצוצרות, ביציות מופרות נמצאו במחצית מהנשים שלא השתמשו באמצעי מניעה, אך לא נמצאו כלל ביציות מופרות בנשים שהשתמשו בהתקן תוך רחמי הורמונלי[18]. בנוסף, התקן תוך רחמי הורמונלי מפחית את הסיכון להריון מחוץ לרחם, דבר שמחזק את הטיעון שהוא מונע הפריה.

התקן הורמונלי ג'נס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'נס (Janess) הוא התקן הורמונלי תוך רחמי העשוי הפלסטיק שצורתו T. הוא קטן יותר בגודלו, קצר יותר באורכו, וצר יותר בהיקפו מהתקנים אחרים, וכן מפריש כמות הורמונים מינימלית (פחות משליש ממה שמפרישה המירנה). ג'נס פעיל למשך שלוש שנים, והוא מאושר, רשום ומשווק בישראל מינואר 2016 (ראו "התקן תוך רחמי לצעירות" - אתר Doctors). ההתקן מאושר ומשווק גם בארצות הברית ובאירופה. ג'נס מכיל את ההורמון לבונוגסטרל המשתחרר אל חלל הרחם באופן מקומי ומבוקר ובכך מונע הריון למשך שלוש שנים מרגע התקנתו. ניתן להוציאו בכל זמן, הוא נחשב כבטוח לשימוש ואינו פוגע בפוריות[19]. ההתקן פועל ברחם באופן מקומי: ההורמונים המופרשים ממנו מעכבים את צמיחת רירית הרחם, ומעודדים התעבות רירית עבה בפתח צוואר הרחם כמחסום לתאי הזרע, והם אף פוגעים בזרע עצמו. ההתקן אינו מעכב את הביוץ, שממשיך כסדרו[20].

התקני נחושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים מיקום התקן תוך-רחמי (התקן נחושת)

קיימים כמה סוגי התקני נחושת:
NOVA T: התקן בצורה האות האנגלית T, העשוי פלסטיק ומצופה נחושת. הנחושת מפריעה לתנועתיות הזרעונים, וגורמת למוות של תאי הזרע לפני הגעתם לביצית. בכך נמנעת הגעת הזרעונים אל הביצית ונמנעת הפרייתה. היתרונות של התקן נחושת הם העדר תופעות לוואי הקשורות בדרך כלל לשימוש בגלולות, הוא מותר לשימוש בזמן הנקה מכיוון שההתקן אינו פועל בסיס הורמונלי, הוא מותר לנשים מעשנות ולנשים בעלות עודף משקל משמעותי - אשר מנועות מלהשתמש בגלולות, לנשים עם נטייה לקרישיות יתר, לנשים שכחניות שעלולות לשכוח מדי פעם גלולות, נשים צעירות שאורח חייהן מקשה עליהן לשמור על שגרה של נטילת גלולות יומיומית.
T 380A: התקן בצורת T, שאורכו 36 מ"מ וקוטרו 32 מ"מ, אשר מכיל 380 ממ"ק נחושת. להתקן זה יש משך פעילות של לפחות 10 שנים. מנגנון הפעילות במניעת היריון אינו ברור, אולם קיימות מספר תאוריות הכוללות פעילות קוטלת זרע, התערבות בהתפתחות הנורמלית של תהליך ההפריה ופעילות על האנדומטריום אשר מביאה לפגוציטוזה של זרעונים ומניעת נדידת זרעונים לחצוצרה לצורך הפריה. בעבר, התקן זה היה מקושר לעליה בשכיחות דלקת אגנית סביב זמן הכנסתו לרחם. אולם, על ידי הגבלת השימוש בו לזוגות מונוגמיים וזוגות הנמצאים בסיכון נמוך להידבקות במחלות מין, הסיכון הכולל לדלקת אגנית בעשור השני של המאה ה-21 הוא נמוך מאד, ועומד על 1:1000. סיבוכים נוספים הקשורים להכנסת התקן תוך-רחמי הם היריון חוץ-רחמי (אקטופי), הפלה ספונטנית ואף פרפורציה של הרחם. אף על פי ש-5% עד 8% מההריונות שכן מתרחשים עם התקן זה הם הריונות חוץ-רחמיים, הרי שבאופן כללי לאור היעילות הגבוהה של התקן זה, הסיכון האבסולוטי להיריון חוץ-רחמי נמוך באופן משמעותי מזה שאצל נשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה. הסיכון להפלה ספונטנית כאשר קיים התקן זה עומד על 50%. אם ההיריון ממשיך, על המטופלות לדעת כי קיים סיכון גבוה יותר לירידת מים מוקדמת וללידה מוקדמת. התקן זה עלול להיפלט בעיקר בשבועות הראשונים לשימושו, בשיעורים שהם עד 5%.
Gynefix ו-Multiload: התקני נחושת הפועלים במנגנון דומה לראשונים.

התקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום רנטגן המדמה את ההתקן בתוך הרחם

את ההתקן התוך-רחמי מחדיר רופא דרך צוואר הרחם אל חלל הרחם, להתקן יש חוט המושאר בנרתיק כדי שאפשר יהיה לשלוף אותו במידת הצורך.

פוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים, לאחר הוצאת ההתקן, חוזרת הפוריות מיד להיות כשהייתה לפני החדרתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התקן תוך-רחמי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מירנה, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  2. ^ נייר עמדה 105, "התקן תוך רחמי", האיגד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
  3. ^ נייר עמדה 105, אפריל 2005, האיגוד הגינקולוגי הישראלי
  4. ^ נייר עמדה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי בעניין העדפת אמצעי מניעה לטווח ארוך
  5. ^ נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח ארוך
  6. ^ המלצת ה-CDC בעניין אמצעי מניעה לטווח ארוך בנערות ונשים צעירות
  7. ^ מירנה, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  8. ^ 74 28833 01 פרטי הכללה בסל התרופות, אתר משרד הבריאות
  9. ^ Effectiveness of Long-Acting Reversible Contraception, NEJM 2012
  10. ^ Ortiz, María Elena; Croxatto, Horacio B. (June 2007). "Copper-T intrauterine device and levonorgestrel intrauterine system: biological bases of their mechanism of action". Contraception 75 (6 Suppl): S16‒S30. doi:10.1016/j.contraception.2007.01.020. PMID 17531610. p. S28
  11. ^ ESHRE Capri Workshop Group (2008). "Intrauterine devices and intrauterine systems". Human Reproduction Update 14 (3): 197‒208. doi:10.1093/humupd/dmn003. PMID 18400840. Unknown parameter |momth=ignored (help) p. 199:
  12. ^ Speroff, Leon; Darney, Philip D. (2011). "Intrauterine contraception". A clinical guide for contraception (5th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. pp. 239–280. ISBN 978-1-60831-610-6. pp. 246–247
  13. ^ [[:en:IUD with progestogen|Jensen, Jeffrey T.; Mishell, Daniel R. Jr. (2012). "Family planning: contraception, sterilization, and pregnancy termination". In 6th, Gretchen M.; Lobo, Rogerio A.; Gershenson, David M. et al. Comprehensive gynecology. Philadelphia: Mosby Elsevier. pp. 215–272. ISBN 978-0-323-06986-1. More than one of |editor1-last= and |editor= specified (help); |displayeditors= suggested (help) p. 259:]]
  14. ^ JMunuce, MJ; Nascimento, JAA; Rosano, G; Faundes, A; Bahamondes, L (2006), "Does of levonorgestrel comparable to that delivered by levonorgestrel-releasing uterine system can modify the in vitro expression of zona binding sites of human spermatozoa", Contraception 73 (1): 97–101
  15. ^ Silverberg, SG; Haukkamaa, M; Arko, H, Nilsson, CG; Luukkainen, T (1986), "Endometrial morphology during long-term use of levonorgestrel-releasing intrauterine devices", Int. J. Gynecol. Pathol. 5 (3): 235–241
  16. ^ Guttinger, A; Critchley, HO (2007), "Endometrial effects of intrauterine levonorgestrel", Contraception 75 (6 Suppl.): S93–S98
  17. ^ Sivin, I; Schmidt, F. (1987), "Effectiveness of IUDs: a review", Contraception 36: 55–84
  18. ^ Alvarez, F; Brache, V.; Fernandez, E; Guerrero, B; Guiloff, E; Hess, R; et al. (1988), "New insights on the mode of action of intrauterine contraceptive devices in women", Fertil Steril 49: 768–773
  19. ^ ג'נס, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  20. ^ ג'נס, ויקיתרופות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.