ואלרי צ'קאלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שגיאות כתיב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ואלרי צ'קאלוב

ואלרי צ'קאלוברוסית: Валерий Павлович Чкалов)‏ (2 בפברואר 1904 - 15 בדצמבר 1938) טייס סובייטי, מראשוני גיבורי ברית המועצות.

ואלרי צ'קאלוב נולד בכפר במחוז ניז'ני נובגורוד (כיום העיר צ'קאלובסק). אביו היה פועל במפעל מקומי, בהיותו בן 6 אימו נפטרה. בשנת 1916 הוא התחיל ללמוד בבית הספר המקצועי אך בעקבות אירועי מהפכת אוקטובר בית הספר נסגר והוא חזר לאביו. באותה תקופה הוא עבד בעבודות מזדמנות. בשנת 1919 הוא ראה לראשונה מטוס והחליט לנסות להיות טיס. בשנת 1921 החל ללמוד טיסה ולאחר 3 שנים סיים.

ביוני 1924 צ'קאלוב נשלח ליחידת חיל האוויר הסובייטי שהייתה מוצבת בלנינגרד. הוא היה טייס אמיץ אך לא ממושמע. מספר פעמים הוא קיבל עונשים, בין היתר על טיסה מתחת לגשר. ב-16 בנובמבר 1925 הוא נשפט לשנת מאסר.

בשנת 1927 צ'קאלוב התחתן, וכאשר הוא הועבר לשרת בסביבת העיר בריאנסק משפחתו נשארה בלנינגרד. בהיותו בבריאנסק הוא המשיך בעבירות משמעת ובסופו של דבר נשפט לשנת מאסר ופיטורין מהצבא. לאחר כחודש, הודות לבקשות של מפקד חיל האוויר יעקב אלקסניס וקלימנט וורושילוב הומתק העונש למאסר על תנאי. בהיותו טייס מילואים חזר צ'קאלוב ללנינגרד ושימש כמדריך טיס.

בנובמבר 1930 הוחזרה לצ'קאלוב דרגתו הצבאית והוא החל לעבוד במכון לחקר הטייס של חיל האוויר במוסקבה. הוא עבד במכון במשך שנתיים ובתקופה זו ביצע כ-800 טיסות ניסוי על מטוסים מדגמים שונים.

בינואר 1933 החל צ'קאלוב לעבוד במפעל לבניית מטוסים המסונף למשרד תכנון מטוסים של ניקולאי פוליקרפוב. בתקופה זו הוא היה טייס ניסוי של מטוסים שבמהלך שנות ה-30 היוו עמוד השדרה של חיל האוויר הסובייטי. על פעילותו זו, הוענק לו בשנת 1935 עיטור לנין.

טיסות לטווח ארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1935 גאורגי באידוקוב שהיה חברו של צ'קאלוב, הציע לו לבצע טיסה מברית המועצות לארצות הברית דרך אזור הקוטב הצפוני. לאותה תקופה הייתה זו טיסה חסרת תקדים באורכה ובקושיה. ההצעה באה על רקע טיסה קודמת,לא מוצלחת, של צוות אחר באותו מסלול. צ'קאלוב היה טייס קרב ותחילה לא היה מעוניין לבצע טיסה במטוס כבד. יחד עם זאת מאפייני הטיסה עניינו אותו בשל חושו ההרפתקני והוא הסכים. פניית הטייסים ליוסיף סטלין לא זכתה למענה חיובי מחשש לאי-הצלחה נוספת אך סטלין נתן אישור לטיסה במסלול ממוסקבה לפטרופבלובסק-קמצ'טסקי. הטיסה החלה ב-20 ביולי 1936 והסתיימה לאחר 56 שעות בנחיתה על האי בים אוחוצק במרחק של 9375 ק"מ ממקום ההמראה. במהלך הטיסה עבר המטוס את עיר היעד להנחית עליו דגל. מכיוון שמלאי הדלק על המטוס לא אזל, החליטו הטייסים להמשיך לכיוון הים. על המטוס היה כתוב "המסלול של סטלין" ולאחר הנחיתה שלחו לו הטייסים מברק. על טיסה זו הוענק לצוות המטוס תואר גיבור ברית המועצות (הענקה מס' 9,10,11) ועם חזרתם למוסקבה נערכה להם קבלת פנים חגיגית. לאחר טיסה זו הפך צ'קאלוב מטייס ניסוי אלמוני לאחד הטייסים המפורסמים במדינה.

צ'קאלוב וצוותו המשיכו להתכונן לטיסה דרך הקוטב הצפוני ובתחילת שנת 1937 קיבלו אישור לטיסה. הטיסה החלה ב-18 ביוני 1937 והסתיימה ב-20 ביוני בעיר ונקובר שבמדינת וושינגטון, ארצות הברית. במהלך הטיסה היו מספר תקלות במערכות המטוס. כתוצאה מטמפרטורות נמוכות המטוס החל להתכסות בקרח והטייסים נאלצו לעלות לגובה של מעל 4000 מ'. כתוצאה מעליה לגובה זה הם היו צריכים להשתמש במסכות חמצן מספר שעות מעבר למתוכנן. כתוצאה מקשיי הטיסה הייתה צריכת הדלק גדולה מהמתוכן ולכן היה ברור שהמטוס לא יצליח להגיע לסן פרנסיסקו שהיא זו שהייתה, למעשה, עיר היעד. הטיסה נמשכה 63 שעות וארכה הייתה 8,500 ק"מ. על טיסה זו קיבל צוות המטוס את עיטור הדגל האדום. הטייסים זכו לכבוד רב בארצות הברית והתקבלו על ידי הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט.

שתי הטיסות בוצעו במטוס מדגם ANT-25 מתכנונם של אנדריי טופולב ופאבל סוחוי. מטוס זה תוכנן במיוחד לביצוע טיסות לטווח ארוך.

תאונה טראגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בדצמבר 1938 ביצע צ'קאלוב טיסת ניסוי על מטוס חדש מתכנון פוליקרפוב. המפעל היה בלחץ עקב הצורך להציג את המטוס לקראת סוף שנה. הטיסה הייתה מתוכננת ל-7 בנובמבר אך נדחתה עקב ליקויים רבים. ניקולאי פוליקרפוב התנגד לביצוע טיסה ראשונה ולכן הועבר מתפקידו. ב-10 בדצמבר ו-12 בדצמבר נמשכו בשדה התעופה בדיקות קרקע של המטוס ובכל בדיקה התגלו ליקויים שהיה צורך לתקן. בסופו של דבר סוכם לבצע את הטיסה הראשונה ב-15 בדצמבר. לאחר טיסה של כ-10 דקות החל צ'קאלוב בהכנות לנחיתה ובשלב זה כבה המנוע של המטוס. במהלך נחיתת חרום פגע המטוס בעמוד חשמל והטייס נפגע בראש. צ'קאלוב הפצוע נפטר בבית החולים כעבור כשעה. לאחר התאונה ראשי המפעל הואשמו ברשלנות ונשפטו. צ'קאלוב נטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.

קיימת גרסה לפיה לברנטי בריה היה מעורב ב"ארגון" התאונה.

צ'קאלוב בתרבות הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 פיתוח חיל האוויר היה בראש סדר עדיפויות של הממשל הסובייטי, הישגים בתחום התעופה וטייסים סובייטיים היו פופולריים מאוד בציבור. הממשל תמך בהם בכל יכולתו, כל 10 הענקות תואר גיבור ברית המועצות הראשונות היו לטייסים. מכל הטייסים הסובייטים המפורסמים צ'קאלוב היה האהוד ביותר בציבור הרחב. הוא היה דמות המתאימה ביותר לבן אדם הסובייטי החדש - צעיר לנצח (נפטר בגיל 34), בעל יכולת להתגבר על תופעות טבע קשות (טיסה דרך הקוטב הצפוני) ונפטר תוך הקרבה עצמית במהלך טיסת ניסוי של מטוס קרב חדש.

בשנת 1938 שם העיר אורנבורג הוחלף ל"צ'קאלוב". על שמו נקראו רחובות במספר ערים, מפעלים, בית ספר וכו'.

בשנת 1941 יצא להקרנה סרט אודות חייו. בסרט היו הופעות רבות של יוסיף סטלין, הודגשו דאגות של צ'קאלוב מפני "אויבי העם" וכו'. בשנת 1962 עבר הסרט שינויים משמעותיים - כל האזכורים של סטלין הורדו מהסרט והוא קוצר ל-83 דקות. זו הגרסה שמוקרנת עד היום ברוסיה וקיימת בקלטות.

אחד מאפיזודות הראשונות של הסרט מתארת את טיסתו מתחת לאחד הגשרים של לנינגרד לעיני אשתו לעתיד. לאחרונה הובעו ספקות לגבי קיום אירוע זה. טיסה מסוג זה ניתן היה לבצע רק באור יום והייתה צריכה להתרחש במרכז העיר. למרות זאת לא ידוע על אף עד ראייה לאירוע או אזכורו בעיתונות המקומית. לעומת זאת ישנם אזכורים רבים של טיסה דומה שבוצעה במהלך הסרטת הסרט. כמו כן, לפי בדיקת קורות החיים של צ'קאלוב בתקופה האמורה הוא לא היה כלל בלנינגרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]