קלימנט וורושילוב

קלימנט וורושילוב
Климе́нт Ефре́мович Вороши́лов
	קלימנט וורושילוב, תמונה משנת 1935
לידה	23 בינואר 1881; פלך יקטרינוסלב האימפריה הרוסית
פטירה	2 בדצמבר 1969 (בגיל 88); מוסקבה ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות של חומת הקרמלין
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
תקופת פעילות	1917–1944 (כ־27 שנים)
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
השקפה דתית	אתאיזם
בת זוג	Ekaterina Voroshilova
פרסים והוקרה	גיבור ברית המועצות (3 בפברואר 1956); מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות (17 בפברואר 1958); מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה (21 בספטמבר 1947); מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד (1957); מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות (22 בפברואר 1948); מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 (1965); מדליה להנצחת 20 שנים לצבא האדום (22 בפברואר 1938); מדליה על הגנת הקווקז; מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; מדליית ההגנה על מוסקבה; גיבור הרפובליקה העממית של מונגוליה (29 במאי 1957); עיטור הדגל האדום (מונגוליה); נשק הכבוד של המהפכה; נשק הכבוד עם חותם ברית המועצות; המסדר המלכותי של קמבודיה; מסדר סוחבאטאר; מסדר הרפובליקה של טובה (28 באוקטובר 1937); Medal "For the Victory over Japan" of Mongolia; מסדר ההצטיינות של הרפובליקה העממית ההונגרית; מסדר כוכב הקוטב; מסדר מלכת שבא; מדליה על הגנת לנינגרד; עיטור הדגל האדום (24 ביוני 1948); מדליית הפטיש והמגל (7 במאי 1960); עיטור לנין (23 בפברואר 1935); עיטור לנין (22 בפברואר 1938); עיטור לנין (3 בפברואר 1941); גיבור העמל הסוציאליסטי (7 במאי 1960); גיבור ברית המועצות (22 בפברואר 1968); כוכב הזהב (22 בפברואר 1968); כוכב הזהב (3 בפברואר 1956); מסדר סובורוב, דרגה 1 (22 בפברואר 1944); עיטור לנין (21 בפברואר 1945); עיטור לנין (3 בפברואר 1956); עיטור הדגל האדום (2 בדצמבר 1925); עיטור הדגל האדום (22 בפברואר 1930); עיטור הדגל האדום (3 בנובמבר 1944); עיטור לנין (3 בפברואר 1951); עיטור הדגל האדום (אפריל 1921); עיטור לנין (22 בפברואר 1968); עיטור הדגל האדום (26 בפברואר 1919); עיטור לנין (3 בפברואר 1961); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (15 בספטמבר 1955) ;
חתימה
	דצמבר 1937 – 1969; (כ־31 שנים)
	1 בינואר 1926 – 16 ביולי 1960; (34 שנים)
	15 במרץ 1953 – 7 במאי 1960; (7 שנים וחודש)
	→ ניקולאי שברניק ליאוניד ברז'נייב ←
	20 ביוני 1934 – 7 במאי 1940; (5 שנים ו־10 חודשים)
	סמיון טימושנקו ←
	6 בנובמבר 1925 – 20 ביוני 1934; (8 שנים ו־7 חודשים)
	→ מיכאיל פרונזה
שירות צבאי
השתייכות	הצבא האדום
דרגה	מרשל ברית המועצות
	1918–1944; (כ־26 שנים)
תפקידים בשירות
	שר ההגנה של ברית המועצות
פעולות ומבצעים
	מלחמת האזרחים ברוסיה; מלחמת העולם השנייה;
עיטורים
	3 פעמים גיבור ברית המועצות; 8 עיטורי לנין ; 6 עיטורי הדגל האדום ; עיטור סובורוב מדרגה ראשונה
תפקידים נוספים
	יושב ראש של הסובייט העליון

קלימנט יפרמוביץ' ווֹרוֹשילוב (ברוסית: Климе́нт Ефре́мович Вороши́лов, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏, 23 בינואר 1881 – 2 בדצמבר 1969) היה מצביא ומדינאי סובייטי.

קורות חייו

וורושילוב נולד בכפר ורחניה שבפלך יקטרינוסלב של האימפריה הרוסית (כיום כפר הולדתו הוא חלק מעיר ליסיצ'נסק במחוז לוהנסק של אוקראינה). אביו היה עובד של חברת הרכבות ואמו עובדת משק בית. עד גיל 12 היה רועה צאן ולא למד קרוא וכתוב. בגיל 12 שוכנע ללמוד בבית ספר כפרי ולמד בו במשך שנתיים. בגיל 15 החל לעבוד במפעלי פלדה בעיר אלצ'בסק. בהמשך עבר לעבוד במפעל לייצור קטרים בלוהנסק. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית (שטרם נקראה בשם זה) ב־1903. בשנת 1905 נכלאה לכמה חודשים, בשל ארגון שביתת עובדים במפעל. לאחר שחרור מן הכלא עבר לפעילות מחתרתית. נסע רחבי האימפריה הרוסית כדי להפיץ תעמולה קומוניסטית בין הפועלים. בשנת 1906 היה ציר בוועידה הבולשביקית בסטוקהולם וב-1907 - בלונדון. בשובו לרוסיה, נעצר והוגלה לפלך ארכנגלסק בצפון רוסיה.^[1] ברח משם והגיע לסנקט פטרבורג. כעבור מספר חודשים נעצר ונכלא בכלא קרסטי. לאחר מכן הוגלה שוב לצפון רוסיה. בשנת 1914 הורשה לשוב מהגלות לדונבס. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסע לצאריצין, שם החל לעבוד במפעל לייצור תותחים (זאת כדי להימנע מגיוס לצבא - עובדי תעשיית נשק קיבלו פטור מגיוס). לאחר מהפכת פברואר נסע לפטרוגרד, שם הפך לחבר בסובייט פטרוגרד. בעקבות המהפכה הקומוניסטית היה לחבר בממשלה הזמנית האוקראינית וכיהן כקומיסר לענייני פנים. במהלך קרבות ההגנה על העיר צאריצין במלחמת האזרחים היה לידידו הקרוב של סטלין.

הוא היה ממייסדי המיליציה הסובייטית ומראשי המשטרה הסובייטית בפטרוגרד. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה היה בין מפקדי ארמיית הפרשים הראשונה.

וורושילוב התקדם בפוליטיקה הסובייטית, ולאחר מותו של מיכאיל פרונזה ב־1925 התמנה לקומיסר האחראי על הצבא והצי^[2]^[3]. הוא היה לחבר בפוליטבירו ב־1926 כמקורבו של סטלין^[4]^[5] ונשאר בו עד 1960. וורושילוב היה מעורב בטיהורים הגדולים של שנות השלושים, ומעמדו התחזק מאוד לאחר הוצאתו להורג של המרשל מיכאיל טוכאצ'בסקי^[6]. נטען עליו כי היה קצין בעל יכולות בינוניות ביותר, שרק הודות לטיהורים בהם היה מעורב הצליח להתקדם בדרגות הפיקוד, ועובדה זו השניאה אותו על חלק משותפיו ומכריו. אחד מהם, ניקיטה חרושצ'וב, אמר עליו לימים (בלשונו העממית האופיינית) כי הוא היה "החריין הכי גדול בצבא"^[7]. עם זאת, נטען שגם בעת הטיהורים בצבא "התאמץ לשמור על מעין שלמות ההמשך בין כוחות הצבא הנבוכים, וזכה עקב כך להערצה וליחס של כבוד מצד הקצינים והחיילים"^[8].

ב־1935 מונה למרשל ברית המועצות. בחודשים הראשונים של 1939 היה וורושילוב בין המתנגדים לכריתת ברית עם צרפת ובריטניה נגד גרמניה הנאצית^[9]. עם זאת, באוגוסט 1939 השתתף במשלחת הסובייטית לשיחות עם צרפת ובריטניה, מהלך שהתפרש כרצינות שייחסה ברית המועצות לשיחות^[10]. בספטמבר 1939 פיקד אישית על פלישת ברית המועצות לפולין^[11].

וורושילוב פיקד על כוחות הסובייטים במלחמת החורף נגד פינלנד מנובמבר 1939 ועד ינואר 1940. ישנם היסטוריונים המאשימים את חוסר ניסיונו ופיקודו הכושל כגורמים לאבדות הכבדות בצד הסובייטי^[12]. בפברואר 1940 החלו לצאת ידיעות שסר חינו בעיני סטלין והוא יודח בקרוב^[13]. השמועות לא התאמתו, ובמאי 1940 הוא קודם לתפקיד סגן ראש הקומיסרים^[14], והוחלף בתפקיד שר הצבא על ידי סמיון טימושנקו, גיבור המלחמה בפינלנד^[15].

לאחר תחילת מבצע ברברוסה פיקד וורושילוב על הכוחות בחזית הצפון מערבית^[16] וגילה אומץ לב רב (מסופר עליו כי הנהיג אישית מתקפה נגד כוח שריון גרמני בעודו חמוש באקדח בלבד). צבאו של וורושילוב עצר את הצבא הגרמני לפני לנינגרד. היו ששיבחו את תפקודו^[17], בעוד אחרים ביקרו אותו על שלא הצליח למנוע את המצור על לנינגרד^[18]. לקראת סוף 1941 הוחלף וורושילוב על ידי גאורגי ז'וקוב ונשלח להקים את צבא הוולגה. בהמשך מונה לפקד על כוחות הצבא על הגבול עם יפן^[19]. הוא שב לחזית הצפונית בסוף ינואר 1942^[20]. בסוף 1943 השתתף בוועידת טהראן^[21].

אחרי המלחמה פיקח על הקמת המשטר הקומוניסטי בהונגריה עד 1947.

ב־1952 התמנה לנשיאות הסובייט העליון. מותו של סטלין שנה לאחר מכן הביא לשינויים משמעותיים במנהיגות הפוליטית הסובייטית, וורושילוב היה ליו"ר הנשיאות (נשיא ברית המועצות) כשניקיטה חרושצ'וב מזכ"ל המפלגה ומלנקוב ראש הממשלה. שלושתם הביאו למעצרו של לברנטי בריה ב־1953 ולהוצאתו להורג.

עם התנערותו של חרושצ'וב מסטלין ב־1956, הצטרף וורושילוב לקבוצה האנטי-מפלגתית השמרנית, ביחד עם לזר קגנוביץ' וויאצ'סלב מולוטוב. הם ניסו להדיח את חרושצ'וב ביוני 1957, אך כשלו, וורושילוב עבר לצדו של חרושצ'וב.

מ־1960 הודח וורושילוב בהדרגה מכל תפקידיו, כולל מהוועד המרכזי של המפלגה, תחת הכיסוי של התפטרות בגלל בריאות רופפת^[22]. ברז'נייב החזיר את וורושילוב לפוליטיקה, אך לתפקידים סמליים בלבד. הוא נבחר שוב לוועד המרכזי של המפלגה ב־1966 והוענקה לו מדליה נוספת של "גיבור ברית המועצות" ב־1968. שנה לאחר מכן נפטר במוסקבה.

סדרת טנקי ה־KV של מלחמת העולם השנייה נקראת על שמו, ולתקופת מה נקראו על שמו גם הערים לוהנסק ואלצ'בסק באוקראינה, אוסוריסק במזרח הרחוק הרוסי, וכן אקדמיית השריון של הצבא האדום.

חייו האישים

בשנת 1910 התחתן בסיביר עם גולדה גרובמן, מהפכנית יהודייה. לצורך הנישואין היא התנצרה, ובעקבות זאת החליפה את שמה ליקטרינה. היא ליוותה את בעלה במהלך הלחימה במלחמת האזרחים. אחרי המלחמה הפכה לעקרת בית. היא נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 1959. לזוג וורושילוב לא היו ילדים ביולוגיים משלהם. בשנת 1918 הם אימצו ילד בשם פיוטר (לימים בכיר בתעשיית הטנקים הסובייטית, בעל דרגת גנרל-לייטננט). בשנת 1925, לאחר מותו של מיכאיל פרונזה, בני הזוג וורושילוב לקחו לביתם את שני ילדיו וגידלו אותם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קלימנט וורושילוב בוויקישיתוף

דרכו של קלימנטי וורושילוב, הַבֹּקֶר, 12 במאי 1940
קלימנט וורושילוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קלימנט וורושילוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קלימנט יפרמוביץ' וורושילוב (1881-1969), דף שער בספרייה הלאומית

קלימנט וורושילוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

↑ בין השיטין, הַבֹּקֶר, 6 בפברואר 1940
↑ המנון המלחמה של וורושילוב, דבר, 24 באוקטובר 1929
↑ אחד במאי בעולם, דבר, 5 במאי 1930
↑ הועידה הקומוניסטית ברוסיה, דואר היום, 16 בנובמבר 1926
↑ חלק האופוזיציה חוזר בתשובה, דבר, 20 בדצמבר 1927
↑ ה. נ. בריילספורד, אחרי המתת הגנרלים, דבר, 19 ביולי 1937
↑ רוברט אדוארדס, White Death: Russia's war on Finland, 1939-1940, לונדון, 2006, עמ' 96 מובא אצל אנטוני ביוור, "מלחמת העולם השנייה" בתרגום עמנואל לוטם, עמ' 26
↑ הרוסים במורד בהתקפתם המכרעת בפינלאנד, דבר, 28 בינואר 1940
↑ המרשל האדום, המשקיף, 26 ביוני 1939
↑ סטראנג חוזר ללונדון - המשלחות הצבאיות דרך קופנהגן, דבר, 6 באוגוסט 1939
↑ מדינת חיץ פולנית בפיקוח סובייטי?, הצופה, 20 בספטמבר 1939
↑ אנטוני ביוור, מלחמת העולם השנייה, בתרגום עמנואל לוטם, עמ' 65
↑ בליכר במקום וורישלוב?, הצופה, 2 בפברואר 1940
↑ וורושילוב - סגנו של מולוטוב, הַבֹּקֶר, 8 במאי 1940
↑ י. נוביקוב, המרשל טימושנקו, המשקיף, 31 ביולי 1942
↑ אבידות הגרמנים ברוסיה נערכות במיליון נפש, דבר, 13 ביולי 1941
↑ הסובייטים מחזקים את צבאם במזרח הרחוק, הַבֹּקֶר, 23 בדצמבר 1941
↑ התפקיד שמילאה צאריצין ברוסיה הצארית ובימי מלחמת-האזרחים, המשקיף, 13 בדצמבר 1942
↑ משקיף מדיני, המשקיף, 15 בינואר 1942
↑ הרוסים הגיעו לוויאזמה ואוריול, המשקיף, 28 בינואר 1942
↑ נקבע היקף ומועד הפעולות, המשקיף, 7 בדצמבר 1943
↑ וורושילוב התפטר ברז'נייב במקומו, דבר, 8 במאי 1960

[1] בין השיטין, הַבֹּקֶר, 6 בפברואר 1940

[2] המנון המלחמה של וורושילוב, דבר, 24 באוקטובר 1929

[3] אחד במאי בעולם, דבר, 5 במאי 1930

[4] הועידה הקומוניסטית ברוסיה, דואר היום, 16 בנובמבר 1926

[5] חלק האופוזיציה חוזר בתשובה, דבר, 20 בדצמבר 1927

[6] ה. נ. בריילספורד, אחרי המתת הגנרלים, דבר, 19 ביולי 1937

[7] רוברט אדוארדס, White Death: Russia's war on Finland, 1939-1940, לונדון, 2006, עמ' 96 מובא אצל אנטוני ביוור, "מלחמת העולם השנייה" בתרגום עמנואל לוטם, עמ' 26

[8] הרוסים במורד בהתקפתם המכרעת בפינלאנד, דבר, 28 בינואר 1940

[9] המרשל האדום, המשקיף, 26 ביוני 1939

[10] סטראנג חוזר ללונדון - המשלחות הצבאיות דרך קופנהגן, דבר, 6 באוגוסט 1939

[11] מדינת חיץ פולנית בפיקוח סובייטי?, הצופה, 20 בספטמבר 1939

[12] אנטוני ביוור, מלחמת העולם השנייה, בתרגום עמנואל לוטם, עמ' 65

[13] בליכר במקום וורישלוב?, הצופה, 2 בפברואר 1940

[14] וורושילוב - סגנו של מולוטוב, הַבֹּקֶר, 8 במאי 1940

[15] י. נוביקוב, המרשל טימושנקו, המשקיף, 31 ביולי 1942

[16] אבידות הגרמנים ברוסיה נערכות במיליון נפש, דבר, 13 ביולי 1941

[17] הסובייטים מחזקים את צבאם במזרח הרחוק, הַבֹּקֶר, 23 בדצמבר 1941

[18] התפקיד שמילאה צאריצין ברוסיה הצארית ובימי מלחמת-האזרחים, המשקיף, 13 בדצמבר 1942

[19] משקיף מדיני, המשקיף, 15 בינואר 1942

[20] הרוסים הגיעו לוויאזמה ואוריול, המשקיף, 28 בינואר 1942

[21] נקבע היקף ומועד הפעולות, המשקיף, 7 בדצמבר 1943

[22] וורושילוב התפטר ברז'נייב במקומו, דבר, 8 במאי 1960

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

מאגרי מידע	IMDb
אנציקלופדיות	האנציקלופדיה הקטלאנית הגדולה
בקרת זהויות	NLI: 987007310057705171 PLWABN: 9810600461105606 BIBSYS: 2082452 BNE: XX1156096 BnF: cb122632458 (data) CiNii: DA04321119 DtBio: 118770373 GND: 118770373 ISNI: 0000 0001 1022 142X LCCN: n84161427 LNB: 000087468 NARA: 10567954 NKC: skuk0001447 NLA: 35135814 NLR: 77126939 NTA: 071270280 NUKAT: n%202005030157 RERO: A005493079 SELIBR: 302114 SNAC: w68m1jpg SUDOC: 143718304 TePapa: 36373 Trove: 837705 VIAF: 19736258 WorldCat (עם VIAF): 19736258