וויצ'ך ירוזלסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וויצ'ך ירוזלסקי, 2009
ירוזלסקי במדי הצבא הפולני, 1968
ירוזלסקי (במדים, מימין), עם פידל קסטרו, בפולין בשנת 1972

וויצ'ך ויטולד ירוזלסקיפולנית: Wojciech Witold Jaruzelski (מידע · עזרה); ‏6 ביולי 192325 במאי 2014) היה מנהיג קומוניסטי ומצביא פולני, ראש ממשלת פולין (19811985), ראש מועצת המדינה (1985 - 1989) ונשיאה (19891990).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירוזלסקי נולד למשפחת אצולה פולנית. הוא גדל באחוזת המשפחה ליד ויסוקי (מחוז ביאליסטוק) ולאחר מכן בפנימייה קתולית בוורשה. בעת שהיה נער, ובעקבות הסכם ריבנטרופ מולוטוב, ברחה משפחתו לליטא. הם גורשו משם לחלק האסיאתי של ברית המועצות, שם מת אביו מהעדר טיפול רפואי הולם.

כשהסובייטים החלו בגיוס גולים פולנים לצבאם, ביחידה בפיקודו של זיגמונט ברלינג, היה ירוזלסקי מראשוני המצטרפים. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה השתתף בכיבוש ברלין. עם תום המלחמה היה אחראי על יחידות שדיכאו בכוח פעילים אנטי-קומוניסטים[1] באזור סוויטוקז'יסקי. בשנת 1947 לקראת יצאה ללימודים באקדמיה הצבאית במוסקבה, הוא הצטרף למפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית (המפלגה הקומוניסטית לשעבר). בשנת 1950, שב לפולין לאחר שלוש שנות לימוד[1]. הוא התקדם במהרה בשורות הצבא והמפלגה והיה לחבר הוועד המרכזי ב-1964. הוא כיהן כסגן שר ההגנה[2] ובאפריל 1968 מונה לתפקיד שר ההגנה[3], בעקבות טיהור נרחב בשורות הצבא הפולני, שלא נעדרו מממנו מוטיבים אנטישמיים, שבמהלכו הודח שר ההגנה ספיחאלסקי[4].

כשר ההגנה, היה ירוזלסקי אחראי ליחידות הצבא הפולני שהשתתפו בדיכוי האביב של פראג ולאלו שדיכאו באכזריות את המהומות בערי החוף גדנסק, גדיניה, אלבג ושצ'צ'ין בדצמבר 1970[5]. ירוזלסקי טען שלא הוא נתן את הוראות הדיכוי שניתנו תחת עקיפתו וסירב להתנצל על ההרג באזרחים שלטענתו לא היה אחראי לה. בסוף 1970 היה מעורב בהדחת ולדיסלב גומולקה מתפקיד מזכ"ל המפלגה.

ירוזלסקי מונה לראש ממשלת פולין בפברואר 1981[6], בתקופה שבה "סולידריות" של לך ואלנסה החלה לצבור אהדה בציבור הפולני. ב-13 בדצמבר 1981 הכריז ירוזלסקי על ממשל צבאי בפולין ("stan wojenny", בתרגום ישיר "מצב מלחמה"). אזרחים ופעילי אופוזיציה רבים חשו כי ירוזלסקי מתנהג כעריץ בניגוד לחוקה הקומוניסטית, כדי לשמר את כוחו ולחנוק את ניצני ההתנגדות לקומוניזם, אך הוא טען כי ברצונו להגן על פולין מפלישה סובייטית נוסח הונגריה וצ'כוסלובקיה.

עדויות היסטוריות שפורסמו בתקופתו של הנשיא בוריס ילצין, מעידות כי ברית המועצות מעולם לא התכוונה לפלוש לפולין ואף השיבה ריקם את בקשותיו של ירוזלסקי לסיוע צבאי ב-1981, בהשאירה את בעיית "סולידריות" לפולין עצמה. הנסיבות המדויקות להכרזת הממשל הצבאי עדיין נחקרות כיום על ידי קבוצת היסטוריונים עצמאיים במכון לזיכרון לאומי (Instytut Pamięci Narodowej, IPN).

עלייתו של מיכאיל גורבצ'וב למנהיגות ברית המועצות הפשירה גם את יחסו של ירוזלסקי ל"סולידריות", ובכינוס המפלגה בדצמבר 1988 הוחלט לפתוח בשיחות פשרה עם הארגון. השיחות, שנערכו ב-94 פגישות מ-6 בפברואר ועד 15 באפריל שינו מן הקצה אל הקצה את מבנה החברה והממשל בפולין. הוסכם על בחירות שבהן "סולידריות" תוכל להשתתף באופן חוקי. בבחירות אלו, הקומוניסטים (להם הובטחו 65% משוריינים מהמושבים בסיים) לא זכו ברוב, ומתוך 100 המקומות לבחירה חופשית זכתה "סולידריות" ב-99. ירוזלסקי היה המועמד היחיד של המפלגה הקומוניסטית לנשיאות, וזכה בהפרש של קול אחד בלבד באספה הלאומית בתפקיד זה.

למרות שירוזלסקי ניסה לצרף את "סולידריות" לקואליציה רחבה, ואלנסה סירב לכך וירוזלסקי מצא כי עליו להתפשר עם הקו של ואלנסה, מה שהביא להתפטרותו של ירוזלסקי מתפקידו ב-1990 לטובת ואלנסה. במקביל, הואשם במספר פשעים שאותם ביצע בעת שהיה שר ההגנה.

במאי 2005 העניק נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין מדליית הוקרה לירוזלסקי. נשיא צ'כיה, ואצלב קלאוס, ביקר צעד זה וטען כי ירוזלסקי מסמל עבורו את כוחות ברית ורשה שפלשו לארצו ב־1968. ירוזלסקי אמר כי הוא מתנצל, וכי הפלישה לצ'כוסלובקיה הייתה "טעות פוליטית ומוסרית גדולה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וויצ'ך ירוזלסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]