לדלג לתוכן

קורוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורוב (כפר)
Kurów
סמל קורוב
סמל קורוב
סמל קורוב
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה לובלין (פרובינציה)לובלין (פרובינציה) לובלין
מחוז פולאווי
תאריך ייסוד המאה ה-12
שטח 11.32 קמ"ר
גובה 150 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,804 (2007)
 ‑ צפיפות 248 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות 51°24′N 22°11′E / 51.400°N 22.183°E / 51.400; 22.183
אזור זמן UTC +1
http://kurow.eu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורוב (פולנית: Kurów, ‏האזנה‏, יידיש: קאראוו, קאריוו, קארוב, קאריב, נהגה קוּרֶב) הוא כפר בן 2,811 תושבים הנמצא בדרום-מזרח פולין. הוא יושב על גדות נהר קורובקה, בין פולאבי ולובלין. קורוב משמש כבירת גמינה (סוג של תחום שיפוט בפולין) נפרדת במחוז פולאווי בפרובינציית לובלין. בין האתרים בכפר יש כנסייה מתקופת הרנסאנס (אשר שופצה ב-1692) עם פסלים מאת סנטי גוצ'י. הגנרל וויצ'ך ירוזלסקי, מנהיג פולין בסוף עידן הקומוניזם, נולד בכפר זה.

תולדות היישוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1431 ו-1442 זכה הכפר בזכויות של עיר על בסיס חוק מגדבורג. בתור עיירה פרטית הפך הכפר למרכז הסחר במזון באזור. כמו כן, הוקמו שם תעשיות פרווה ועורות. במאה ה-16 הייתה לאחד ממרכזי זרם הקלוויניזם לאחר שרבים מחברי האחים הפולנים התיישבו שם. לאורך זמן עברו רוב תושבי העיר לדת האריאניזם. [דרוש מקור]

מאז הייתה ההיסטוריה של קורוב דומה לזו של שאר כפרי האזור. ב-1795 היא סופחה בידי אוסטריה אחרי חלוקת פולין, וב-1809 הייתה לחלק מדוכסות ורשה ומאוחר יותר, ב-1815 לחלק מפולין הקונגרסאית. בפברואר 1831, בימי "מרד נובמבר", כוחות פולנים בפיקודו של הגנרל יוזף דוורניצקי הביסו יחידות רוסיות בקרב קורוב. ב-1870, אחרי "מרד ינואר", נלקחו זכויות העיר מקורוב ומאז לא הוחזרו. היא הייתה שוב לחלק מפולין העצמאית מאז 1918.

בתחילת מלחמת העולם השנייה, ב-9 בספטמבר 1939, הופצץ הכפר בידי הלופטוופה הגרמני. בין המטרות שהושמדו היה גם בית חולים אזרחי שסומן בבירור עם צלבים אדומים.

יהודי קורוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים התיישבו בקורוב במאה ה-16, ובתחילת המאה ה-17 בנו ביישוב בית כנסת וקידשו בו בית עלמין. בעת גזירות ת"ח ות"ט באמצע המאה ה-17 נפגעה הקהילה אנושות. רק בסוף המאה ה-18 התאוששה הקהילה, ובמהלך המאה ה-19 גדלה מאוד. מסוף המאה ה-18 הפך היישוב למרכז חסידי אזורי, ובין היתר, פעלו בו רבי שמואל מקארוב ורבי נח מקארוב.

בין מלחמות העולם נמנו ביישוב כ-2,200 יהודים, רוב תושביו, והתקיימה בו פעילות של המפלגות היהודיות השונות, תוך קיום בתי ספר מרשתות בית יעקב, יבנה ותרבות.

בתחילת מלחמת העולם השנייה נמלטו מהכפר כ-200 משפחות יהודיות. עם כיבוש היישוב על ידי הגרמנים ב-15 בספטמבר 1939, החלו אלו להחרים את רכוש יהודיו, ולחטוף אותם לעבודות כפייה. בהמשך, הוטלו על יהודי היישוב גזירות שונות, ומעת לעת הגיעו אליו אנשי ס"ס, וביצעו מעשי רצח בקרב יהודיו.

בפברואר 1942 רוכזו יהודי היישוב בגטו שהוקם בו, בו שררו רעב ומגפות. ב-8 באפריל 1942 חוסל הגטו המקומי, כאשר גרמנים ואוקראינים הצעידו את כל יושביו לגטו קונסקובולה, תוך רצח כעשרים איש במהלך הצעדה. משם שולחו כעבור חודש למחנה ההשמדה סוביבור. לאחר מכן, ערכו הגרמנים מצוד אחר יהודים מסתתרים ביישוב, והוציאו להורג 27 יהודים שאיתרו. כ-30 יהודים נוספים, שהוחזקו במחנה עבודה ביישוב, נרצחו ב-10 בנובמבר 1942. מספר מיהודי הכפר שהצליחו להימלט ליערות הסביבה חברו ליחידות פרטיזנים.

האנדרטה בבית הקברות נחלת יצחק, גבעתיים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]