וולאפיק

וולאפיק (Volapük) היא שפה מתוכננת, שהומצאה בשנת 1879 על ידי הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר (אנ'). שלאייר טען כי האל ציווה עליו בחלומו ליצור שפה בינלאומית. חשיבותה בהיותה השפה המתוכננת הראשונה שקנתה לה דוברים ולא נותרה בגדר ניסוי. היום יש לשפה עשרות ספורות של דוברים בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הלימוד הראשון לוולאפיק פורסם בשנת 1880. בראשית דרכה זכתה השפה להצלחה מרשימה: חברות וולאפיק נוסדו באירופה, והתפשטו עד צפון אמריקה, דרום אמריקה ואסיה. שנים מעטות לאחר המצאתה נהנתה השפה מכמאה אלף תומכים. לא ברור כמה מתוכם שלטו בשפה, אבל ידוע שהיו מעל אלף מורים מוסמכים. בשנת 1884 התקיים בפרידריכסהאפן כנס הוולאפיק הבינלאומי הראשון. הכנס השני נערך בשנת 1887 במינכן, ובו הוקמה גם האקדמיה לוולאפיק.

עם זאת, ברבות הימים הוכיחה עצמה וולאפיק כקשה יחסית ללימוד, ובוודאי קשה מכדי שתוכל לבסס את מעמדה כשפה בינלאומית. אמנם מקור אוצר המלים שלה היה בשפות אירופיות שונות, אך ההתאמות לשפה שעברו המלים המקוריות שינו אותן לבלי הכר. למשל, מקור שמה של השפה - Volapük - במילים האנגליות world ו־speak. לשינויים הרבים שעברו המילים שתי סיבות עיקריות: הימנעותו של שלאייר מהצבת שני עיצורים זה לצד זה, וכן ויתורו על הפונמה r, בנימוק שדוברים סיניים לא יבחינו בינה לבין l. עוד היה לוולאפיק לרועץ סירובו של שלאייר, ממציא השפה, להניח לה להתפתח בחופשיות, והתעקשותו לשמור בידיו את השליטה המוחלטת עליה ולהפוך את האקדמיה לוולאפיק לאוטוקרטיה שלו.

באמצע שנות השמונים של המאה ה-19 החלו רבים מאוהדי וולאפיק לחזור בהם מתמיכתם בה. מאורע ראוי לציון במיוחד התרחש בשנת 1888, כאשר אגודת הוולאפיק של נירנברג העבירה את תמיכתה לשפה מתוכננת אחרת, אספרנטו. עד סוף העשור כבר שכך העניין סביב וולאפיק כמעט לחלוטין, למרות הקונגרס הבינלאומי השלישי והאחרון, שנערך בפריז בשנת 1889, ואף היה הראשון שבו שימשה וולאפיק כשפה בלעדית (בשני הקודמים השתמשו בשפה הגרמנית).

אחרי מלחמת העולם הראשונה פתח ההולנדי ארי דה יונג בעיון מקיף בשפה. בשנת 1929 הוא נפגש עם חברי האקדמיה לוולאפיק והציג בפניהם את עבודתו. לאחר שנתקבלה ואושרה, פרסם בשנת 1931 דקדוק של וולאפיק, וכן מילון וולאפיק-גרמנית וגרמנית-וולאפיק. דה יונג פישט את כללי הדקדוק, ואף הוסיף את הפונמה "r", והשתמש בה כדי להפוך את אוצר המלים לידידותי יותר. עבודתו של דה יונג הובילה לפריחה מחודשת של השפה בהולנד ובגרמניה, אך לא לאורך זמן; הנציונל־סוציאליסטים דיכאו את השימוש בכל השפות המתוכננות, ובכלל זה וולאפיק, ומאז השפה לא התאוששה. עם זאת, קהילת דוברי וולאפיק התקיימה באופן רציף מאז ימי שלאייר, ועדיין קיימת.

אלפבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולאפיק משתמשת בכתיב לטיני, וכוללת עשרים ושבע אותיות:

אות	סימן IPA	אות	סימן IPA	אות	סימן IPA	אות	סימן IPA
a	[a]	g	[ɡ]	n	[n]	u	[u]
ä	[ɛ]	h	[h]	o	[o]	ü	[y]
b	[b]	i	[i]	ö	[ø]	v	[v]
c	[dʒ] או [tʃ]	j	[ʒ] או [ʃ]	p	[p]	x	[gz] או [ks]
d	[d]	k	[k]	r	[r]	y	[j]
e	[e]	l	[l]	s	[s]	z	[dz] או [ts]
f	[f]	m	[m]	t	[t]

את האותיות בעלות האומלאוט - ä, ö, ü - אפשר לכתוב בוולאפיק גם ay, oy, uy, בהתאמה.

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות עצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשמות עצם בוולאפיק ארבע יחסות, כמו בגרמנית. לכל יחסה סיומת אופיינית. להלן נטיית שם העצם vol, "עולם":

יחסה	יחיד	רבים
נומינטיב	vol (עולם)	vols (עולמות)
גניטיב	vola (של עולם)	volas (של עולמות)
דאטיב	vole (לעולם)	voles (לעולמות)
אקוזטיב	voli (את עולם)	volis (את עולמות)

בצירופים של שני שמות עצם, השם החשוב יותר מופיע שני. כך pokamon הוא "כסף כיס", לעומת monapok, שהוא נרתיק לכסף. לרוב, אם כי לא תמיד, מופיע שם העצם הראשון ביחסת גניטיב. כך volapük היא, למעשה, "שפה של עולם".

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים מסתיימים תמיד ב"ik". כך למשל gret הוא שם העצם "גודל", והתואר "גדול" הוא gretik. בדומה לכך, smal - קוטן, smalik - קטן; pöf - עוני, pöfik - עני. בדומה לעברית, תארים מופיעים אחרי שם העצם שאליו הם קשורים.

מספרים מונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולאפיק המקורית הבחינה בתשעה מספרים בסיסיים (1 - 9). כדי לציין עשרות, הוסיפו את הריבוי s. כך למשל bal הוא אחת, bals הוא עשר, balsebal - אחת עשרה, וכן הלאה. כל אחד מתשעת המספרים מורכב מהברה בודדת, ומסתיים בצליל l. לבד מהמספר 7, שהתנועה המופיעה בו היא e, מתאימות התנועות שבמספרים היסודיים לסדר התנועות בשפה: a, e, i, o, u, ä, ö, ü.
עם הנהגת המלה "deg", עשר, עברה שיטת הספירה למודל הדומה יותר לזה של שפת אספרנטו:
bal - אחת.
tel - שתיים.
kil - שלוש.
fol - ארבע.
lul - חמש.
mäl - שש.
vel - שבע.
jöl - שמונה.
zül - תשע.
deg - עשר.
degbal - אחת עשרה; degtel - שתים עשרה; וכן הלאה.
teldeg - עשרים; kildeg - שלושים; וכן הלאה.
teldegbal - עשרים ואחת.
tum - מאה.
mil - אלף.
telmil vel - אלפיים ושבע.
jölmil kiltumzüldeglul - שמונת אלפים שלוש מאות תשעים וחמש.

עוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת נטיות הפועל של וולאפיק - אולי בניגוד למצופה משפה מתוכננת, אבל בהחלט כמצופה משפה צירופית - עשירה מאוד. בסך הכול יש לכל פועל 1584 נטיות. רק לסביל, לשם דוגמה, קיימות שש מורפמות שונות, הנבדלות זו מזו בזמן. כך palöfob - אני נאהב, polöfob - אהיה נאהב, pelöfob - הייתי נאהב (פרפקט), וכן הלאה.

משמות עצם ניתן לגזור, באמצעות הוספת מוספיות, לא רק תארים (סיומת ik) ופעלים, אלא גם תוארי־פועל (iko), ואפילו מילות יחס (ü) וקישור (ä).

הריבוי - תמיד באמצעות s. כך למשל ob - אני, obs - אנחנו.

ההטעמה תמיד על ההברה האחרונה במילה.

טקסט לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן חמשת הפסוקים הראשונים מתוך הבשורה על-פי יוחנן, בוולאפיק ובעברית:

1. Primo vöd ädabinon, e vöd äbinon in God, e vöd äbinon God.
2. Si! vöd äbinon primao in God;
3. val edavedon dub on, e nen on nos edavedon uta, kel edavedon.
4. In on lif äbinon, e lif äbinon lit menas.
5. Lit stralon ini dag, e dag no elasumon oni.

1. בראשית היה הדבר, והדבר היה אצל האלהים, ואלהים היה הדבר.
2. הוא היה בראשית אצל האלהים.
3. הכול נהיה על־ידו ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה.
4. בו היו חיים, והחיים היו האור לבני האדם.
5. האור מאיר בחושך והחושך לא השיגו.