ויטוריו ברמבילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויטוריו ברמבילה
Vittorio Brambilla.jpg
לידה 11 בנובמבר 1937
מונצה, איטליה
פטירה 26 במאי 2001 (בגיל 63)
לסמו, איטליה
לאום איטליהאיטליה איטלקי
קריירת פורמולה 1
מרוצים 79
ניצחונות 1
פודיומים 1
נקודות בקריירה 15.5
זינוקים מפול פוזישן 1
הקפות מהירות 1

ויטוריו ברמבילהאיטלקית: Vittorio Brambilla‏, 11 בנובמבר 193726 במאי 2001) היה נהג מרוצים איטלקי, שהתחרה במשך שבע עונות באליפות הפורמולה 1. סגנון הנהיגה האגרסיבי שלו הקנה לא את הכינוי "הגורילה ממונזה". ברמבילה הצטיין בנהגיה בתנאי גשם, הניצחון היחיד שהשיג היה בגרנד פרי אוסטריה בעונת 1975, במרוץ שנערך בתנאים גשומים.

קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמבילה נולד בעיר מונצה. בשנת 1957 החל להתחרות במרוצי אופנועים, שנה לאחר מכן זכה באליפות איטליה בקטגוריית ה-175 סמ"ק. גם בהמשך הקריירה המשיך להתחרות במרוצי אופנועים מדי פעם. הוא התחרה בקארטינג, לפני שהך למכונאי של אחיו ארנסטו (טינו), שהיה גם הוא נהג מרוצים.

בשנת 1968 חזר להתחרות בעצמו והשתתף במרוצי פורמולה 3. בשנת 1972 זכה באליפות איטליה בקטגוריה, במקביל התחרה במרוצי פורמולה 2. הוא ניצח מספר מרוצים, דבר שהקינה לו מקום באליפות הפורמולה 1. בשנת 1973 ניצח שני מרוצים במסגרת אליפות הפורמולה 2 האירופאית והגיע פעמיים נוספות לפודיום.

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1974 הצטרף לקבוצת March לצידו של הנס-יאוכים שטוק. במהלך העונה הראשונה היה מהיר כמו שטוק, אך מצד שני, היה מעורב במספר רב יותר של תאונות. בגרנד פרי שוודיה היה במקום החמישי במשך מרבית המרוץ עד שנאלץ לפרוש בשל בעיה במנוע. את העונה סיים במקום ה-18 עם נקודה אחת. בעונת 1975 הפתיע רבים כשהוביל את המרוץ עד שפרש בשל בעיה בבלמים בהקפה ה-54. בגרנד פרי שוודיה זינק מהפול פוזישן, אך נאלץ לפרוש בהקפה ה-36 בשל בעיה בתמסורת. בגרנד פרי אוסטריה, שהתקיים בתנאים גשומים, השיג את הניצחון היחיד בקריירה. הגשם הכבד הוביל לקיצור המרוץ ל-60% מהזמן המתוכנן ולכן קיבל רק מחצית מהנקודות על הניצחון (4.5 נקודות במקום 9). הוא התבונן בדגל השחמט, איבד שליטה על המכונית וריסק את החלק הקדמי שלה. הוא המשיך בהקפת המסלול עם החלק הקדמי של המכונית הרוס, תוך שהוא מנופף לקהל[1]. תאונה נוספת בה היה מעורב באותה עונה אירעה במקצה הדירוג של גרנד פרי ארצות הברית, כשאיבד שליטה באחת הפניות ופגע בגדר הבטיחות. התאונה הובילה לעצירת המקצה ואיפשרה לניקי לאודה, שקבע את ההקפה המהירה באותו שלב, להבטיח לעצמו את הפול פוזישן[2].

לקראת עונת 1977 עבר להתחרות עבור קבוצת סורטיס. בקביל, התחרה עבור אלפא רומיאו במרוצי מכוניות ספורט וזכה באליפות העולם. בעונתו השנייה בקבוצה צבר נקודה אחת בלבד. בזינוק לגרנד פרי איטליה אירעה תאונה מרובת משתתפים, בה מצא את מותו רוני פטרסון. ברמבילה נפגע בראשו מגלגל שעף באוויר מאחת המכוניות ופונה יחד עם פטרסון לבית חולים. בעקבות הפציעה עבר תהליך ארוך של שיקום ושב להתחרות רק שנה מאוחר יותר. הוא לקח חלק בשלושת המרוצים האחרונים של העונה עבור קבוצת אוטודלתא, קבוצת-בת של אלפא רומיאו. בעונת 1980 השיקה אלפא רומיאו קבוצה רשמית תחת שמה. ברבמילה היה אחד מארבעת הנהגים שהתחרו במהלך העונה עבור הקבוצה החדשה. הוא התחרה בהולנד ואיטליה, אך לא הצליח לצבור נקודות. בסיום העונה פרש מהאליפות.

בתחילת שנות התשעים פתח חנות מזכרות של ספורט מוטורי במילאנו. הוא נהג במכונית הבטיחות במספר אירועים של גרנד פרי איטליה.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2001, בגיל 63, לקה בהתקף לב ומת, בשעה שעבד בגינת ביתו בעיירה לסמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויטוריו ברמבילה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1975 Austrian Grand Prix race report, MotorSport Magazine.com
  2. ^ 1975 United States Grand Prix race report, MotorSport Magazine.com