גרנד פרי אוסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרנד פרי אוסטריה
מסלול הרד בול רינג במהלך גרנד פרי אוסטריה 2016
מסלול הרד בול רינג במהלך גרנד פרי אוסטריה 2016
ענף מרוץ מכוניות
שנת ייסוד 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
אלוף/ה נוכחי/ת נהגים: מקס ורסטאפן
יצרנים: רד בול רייסינג
הכי הרבה זכיות נהגים: אלן פרוסט (3)
יצרנים: מקלארן (6)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גרנד פרי אוסטריה הוא מרוץ מכוניות המתקיים כחלק מאליפות הפורמולה 1. המרוץ התקיים לראשונה בשנת 1964, מאז התקיים 31 פעמים במספר מסלולים. מאז שנת 2014 מתקיים המרוץ במסלול הרד בול רינג. אלן פרוסט, שניצח את המרוץ 3 פעמים, הוא הנהג עם מספר הזכיות הרב בתחרות. קבוצת מקלארן היא הקבוצה בעלת מספר הזכיות הרב ביותר, 6 זכיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלטווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרוץ התקיים לראשונה בשנת 1963, כמרוץ שלא נכלל בסבב האליפות. המסלול נבנה בבסיס חיל האוויר ליד העיירה זלטווג והסתיים בניצחונו של ג'ק ברבהאם. שנה לאחר מכן צורף המרוץ לסבב האליפות. לורנזו בנדיני, נהגה של קבוצת פרארי היה המנצח. האירוע נחשב להצלחה, אך המסלול עצמו נחשב למסוכן. הוא היה צר ובעל מהמרות רבות. בנוסף, עלו תלונות רבות מצד הצופים על ראות מוגבלת. גורמים אלה הביאו את הנהלת האליפות להוציא את המרוץ מהסבב לאחר שנה אחת בלבד, עד שתמצא חלופה ראויה.

אוסטרייכרינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוואי המסלול בין השנים 1969-1976

בין השנים 1970 עד 1987 התקיים המרוץ במסלול אוסטרייכרינג. המסלול נבנה כמסלול מהיר עם פניות חדות, שהיה חביב על הנהגים. המרוץ הראשון התקיים בשליטה של קבוצת פרארי, שנהנו ממנועים חזקים מתוצרת פיאט. ג'קי איקס סיים כנמצח וקליי רגזוני, חברו לקבוצה, סיים במקום השני. ג'ו סיפרט ניצח את המרוץ בשנת 1971, מרוץ הו הבטיח ג'קי סטיוארט את זכייתו השנייה בתואר האליפות. ויטוריו במבילה השיג בשנת 1975 את הניצחון הראשון והיחד שלו בקריירה. על הזכייה העיב מותו של ארק דונהו, שנהרג בתאונה באחת הפניות החדות במסלול. בעקבות התאונה שונה מבנה המסלול מספר פעמים והפנייה המהירה הפכה לאיטית ביותר במסלול.

בשנת 1976 רשם ג'ון ווטסון את ניצחון הבכורה שלו באליפות. שנה לאחר מכן היה זה אלן ג'ונס שרשם ניצחון בכורה. הגרנד פרי האוסטרי של עונת 1982 היה אחד המרוצים הצמודים באותה עונה. 5 רכבים עם מנועי טורבו זינקו למרוץ, אך ארבעה מהם נאלצו לפרוש בשל בעיות מכניות. אלן פרוסט, שהוביל את המרוץ נאלץ לפרוש בשל בעיות במנוע. ההקפת האחרונות במרוץ היו מאבק צמוד בין קקה רוזברג ואליו דה אנגליס, שניצח לבסוף את המרוץ. פרוסט ניצח את המרוץ שנה לאחר מכן והוסיף עוד שני ניצחונות בעונות 1985 ו-1986.

המרוץ בשנת 1987 הוזנק 3 פעמים עקב תאונות שנגרמו בגריד הצר. מספר התאונות בגריד יחד עם העדר אמצעי בטיחות מספיקים הובילו להחלטה להוציא את המרוץ מהמשך התחרויות ולהפסקה של 10 שנים בקיום התחרות.

A1[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים 1995 ו-1996 נבנה המסלול מחדש ובשנת 1997 התקיים שוב הגרנד פרי האוסטרי. ז'אק וילנב ניצח את המרוץ הראשון במסלול החדש, בו נשארה פנייה חדה אחת בלבד. בשש השנים הבאות הצליחה קבוצת מקלארן לרשום שלושה ניצחונות (2 ניצחונות של מיקה הקינן). מספר דומה של ניצחונות היו גם לקבוצת פרארי (2 ניצחונות של מיכאל שומאכר). תמיכתה של אוסטריה בחוקים המטילים הגבלות על צריכת טבק הובילה את מנהל הפורמולה 1, ברני אקלסטון, לבטל את הגרנד פרי האוסטרי ולהוציא אותו מסבב התחרויות בעונת 2004[1].

רד בול רינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיטריך מאטשיץ, הבעלים של רד בול רכש את המסלול ושיפץ אותו במשך מספר שנים. מרוצים שונים החלו להתקיים במסלול כבר בשנת 2011, אך סבב הפורמולה 1 התחדש רק 3 שנים מאוחר יותר[2]. נהגי קבוצת מרצדס ניצחה את כל ארבעת המרוצים שהתקיימו במסלול המחודש.

מנצחים לפי שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה נהג יצרן מסלול
2018 הולנדהולנד מקס ורסטאפן רד בול רד בול רינג
2017 פינלנדפינלנד ולטרי בוטאס מרצדס
2016 בריטניהבריטניה לואיס המילטון מרצדס
2015 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג מרצדס
2014 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג מרצדס
2013

2004
לא התקיים
2003 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי A1
2002 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי
2001 בריטניהבריטניה דייוויד קולטהאר מקלארן-מרצדס
2000 פינלנדפינלנד מיקה הקינן מקלארן-מרצדס
1999 בריטניהבריטניה אדי אירווין פרארי
1998 פינלנדפינלנד מיקה הקינן מקלארן-מרצדס
1997 קנדהקנדה ז'אק וילנב ויליאמס-רנו
1996

1988
לא התקיים
1987 בריטניהבריטניה נייג'ל מנסל ויליאמס-הונדה אוסטרייכרינג
1986 צרפתצרפת אלן פרוסט מקלארן-טאג
1985 צרפתצרפת אלן פרוסט מקלארן-טאג
1984 אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה מקלארן-טאג
1983 צרפתצרפת אלן פרוסט רנו
1982 איטליהאיטליה אליו דה אנגליס לוטוס-פורד
1981 צרפתצרפת ז'אק לאפיט ליגייר-מטרה
1980 צרפתצרפת ז'אן-פייר ג'אבויל רנו
1979 אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס ויליאמס-פורד
1978 שוודיהשוודיה רוני פטרסון לוטוס-פורד
1977 אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס שאדו-פורד
1976 בריטניהבריטניה ג'ון וטסון פנסקה-פורד
1975 איטליהאיטליה ויטוריו ברמבילה מרץ-פורד
1974 ארגנטינהארגנטינה קרלוס רוטמן ברבהאם-פורד
1973 שוודיהשוודיה רוני פטרסון לוטוס-פורד
1972 ברזילברזיל אמרסון פיטיפאלדי לוטוס-פורד
1971 שווייץשווייץ ג'ו סיפרט BRM
1970 בלגיהבלגיה ג'קי איקס פרארי
1969

1965
לא התקיים
1964 איטליהאיטליה לורנזו בנדיני פרארי זלטווג
1963 אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם ברבהאם-קלימקס זלטווג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרנד פרי אוסטריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Red Bull Ring, באתר racingcircuits.info
  2. ^ Austrian Grand Prix set to return to F1 calendar in 2014, Autosport, 23 Jult 2013