פורמולה 1 עונת 1980

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1980
1980 Formula One season
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 13 בינואר 1980
תאריך סיום 5 באוקטובר 1980
מספר עונה 31
מספר מרוצים בעונה 14
זוכה באליפות הנהגים אלן ג'ונס
נקודות הנהג הזוכה 67 (71)
זוכה באליפות היצרנים ויליאמס
נקודות היצרן הזוכה 120
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עונת 1980 הייתה העונה השלושים ואחת של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). אלן ג'ונס זכה באליפות הנהגים וקבוצתו, ויליאמס, זכתה לראשונה באליפות היצרנים.

אלן פרוסט ונייג'ל מנסל, שיהפכו בהמשך לאלופי הפורמולה 1, ערכו את עונת הבכורה באליפות. ג'ודי שכטר, שזכה באליפות בעונה הקודמת, צבר רק 2 נקודות במהלך העונה ובסיומה פרש מהאליפות. פטריק דפלייה נהרג במהלך נסיעת מבחן במסלול הוקנהיימרינג.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינהארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה אוסקר אלפרדו גולבז 13 בינואר אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד
2 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס 27 בינואר צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'אוביל צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת רנו
3 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 1 במרץ צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'אוביל צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת רנו
4 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי מערב ארצות הברית לונג ביץ' 30 במרץ ברזילברזיל נלסון פיקה ברזילברזיל נלסון פיקה ברזילברזיל נלסון פיקה בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
5 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה זולדר 4 במאי אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס צרפתצרפת ז'אק לאפיט צרפתצרפת דידייה פירוני צרפתצרפת ליז'ייה-פורד
6 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 18 במאי צרפתצרפת דידייה פירוני ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד
7 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת פול רישרד 29 ביוני צרפתצרפת ז'אק לאפיט אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד
8 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה ברנדס האטץ' 13 ביולי צרפתצרפת דידייה פירוני צרפתצרפת דידייה פירוני אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד
9 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה הוקנהיימרינג 10 באוגוסט אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס צרפתצרפת ז'אק לאפיט צרפתצרפת ליז'ייה-פורד
10 אוסטריהאוסטריה גרנד פרי אוסטריה אוסטרייכרינג 17 באוגוסט צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'אוביל צרפתצרפת רנו
11 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 31 באוגוסט צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת רנה ארנו ברזילברזיל נלסון פיקה בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
12 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה אימולה 14 בספטמבר צרפתצרפת רנה ארנו אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס ברזילברזיל נלסון פיקה בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
13 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה נוטרה-דאם 28 בספטמבר ברזילברזיל נלסון פיקה צרפתצרפת דידייה פירוני אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד
14 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית וטקינס גלן 5 באוקטובר איטליהאיטליה ברונו גיאקומלי אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון חמש התוצאות הטובות מתוך שבעת המרוצים הראשונים בעונה וחמש התוצאות הטובות מתוך שבעת המרוצים האחרונים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג ארגנטינהארגנטינה ברזילברזיל דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ארצות הבריתארצות הברית בלגיהבלגיה מונקומונקו צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה הולנדהולנד איטליהאיטליה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס 1 3 פרש פרש 2 פרש 1 1 (3) 2 11 2 1 1 67 (71)
2 ברזילברזיל נלסון פיקה 2 פרש 4 1 פרש 3 4 2 4 5 1 1 פרש פרש 54
3 ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן פרש פרש 5 פרש 3 1 6 3 2 3 (4) (3) 2 2 42 (49)
4 צרפתצרפת ז'אק לאפיט פרש פרש 2 פרש 11 2 3 פרש 1 4 3 9 8 5 34
5 צרפתצרפת דידייה פירוני פרש 4 3 6 1 פרש 2 פרש פרש פרש פרש 6 3 3 32
6 צרפתצרפת רנה ארנו פרש 1 1 9 4 פרש 5 NC פרש 9 2 10 פרש 7 29
7 איטליהאיטליה אליו דה אנגליס פרש 2 פרש פרש 10 9 פרש פרש 16 6 פרש 4 10 4 13
8 צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'אוביל פרש פרש פרש 10 פרש פרש פרש פרש פרש 1 פרש פרש פרש 9
9 איטליהאיטליה ריקארדו פטרזה פרש 6 פרש 2 פרש 8 9 9 9 14 פרש פרש פרש פרש 7
10 פינלנדפינלנד קקה רוזברג 3 9 פרש פרש 7 DNQ פרש DNQ פרש 16 DNQ 5 9 10 6
11 בריטניהבריטניה ג'ון ווטסון פרש 11 11 4 NC DNQ 7 8 פרש פרש פרש פרש 4 NC 6
12 אירלנדאירלנד דרק דאלי 4 14 פרש 8 9 פרש 11 4 10 פרש פרש פרש פרש פרש 6
13 צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה פרש 12 7 פרש 5 פרש פרש 5 15 פרש 5 13 7 NC 6
14 קנדהקנדה ז'יל וילנב פרש 16 פרש פרש 6 5 8 פרש 6 8 7 פרש 5 פרש 6
15 ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי NC 15 8 3 פרש 6 פרש 12 פרש 11 פרש פרש פרש פרש 5
16 צרפתצרפת אלן פרוסט 6 5 DNS פרש פרש פרש 6 11 7 6 7 פרש DNS 5
17 גרמניהגרמניה יוכן מאס פרש 10 6 7 פרש 4 10 13 8 DNQ 11 פרש 4
18 איטליהאיטליה ברונו ג'אקומלי 5 13 פרש פרש פרש פרש פרש פרש 5 פרש פרש פרש פרש פרש 4
19 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר פרש פרש פרש 5 8 פרש 12 10 13 13 9 8 DNQ 11 2
20 ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי פרש פרש 12 פרש פרש 7 פרש פרש 7 פרש 8 פרש פרש 6 1
21 מקסיקומקסיקו הקטור רבאקה 7 פרש 10 פרש פרש 6 פרש 1
שווייץשווייץ מארק סורר פרש 7 DNS פרש פרש 12 12 10 פרש DNQ 8 0
ארגנטינהארגנטינה ריקארדו זוניו 7 8 10 פרש פרש DNQ פרש 0
בריטניהבריטניה רופרט קיגן 11 DNQ 15 DNQ 11 DNQ 9 0
שווייץשווייץ קליי רגזוני NC פרש 9 פרש 0
הולנדהולנד יאן למראס DNQ DNQ DNQ פרש 12 NC DNQ DNQ 14 DNQ DNQ DNQ 12 פרש 0
ארצות הבריתארצות הברית אדי שיבר DNQ DNQ פרש פרש DNQ DNQ פרש פרש פרש פרש פרש 12 פרש פרש 0
בריטניהבריטניה גאוף ליס 13 DNQ DNQ DNQ DNQ פרש DNQ DNQ 0
צרפתצרפת פטריק דפלייה פרש פרש NC פרש פרש פרש פרש פרש 0
בריטניהבריטניה נייג'ל מנסל פרש פרש DNQ 0
איטליהאיטליה ויטוריו ברמבילה פרש פרש 0
איטליהאיטליה אנדרה דה צ'זריס פרש פרש 0
ניו זילנדניו זילנד מייק תאקוול DNQ פרש DNQ 0
בריטניהבריטניה טיף נדאל פרש DNQ 0
אירלנדאירלנד דייוויד קנדי DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ 0
שוודיהשוודיה סטפן יוהנסון DNQ DNQ 0
בריטניהבריטניה סטפן סאות' DNQ 0
דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דזייר וילסון DNQ 0
אוסטריהאוסטריה הראלד אטרל DNQ 0
גרמניהגרמניה מנפרד וינקלהוק DNQ 0
ארצות הבריתארצות הברית קווין קוגן DNQ 0

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודות הוענקו לששת הנהגים שסיימו ראשונים בכל מרוץ. כל הנקודות שנצברו חושבו לצורך אליפות היצרנים.

מיקום יצרן מכונית ארגנטינהארגנטינה ברזילברזיל דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ארצות הבריתארצות הברית בלגיהבלגיה מונקומונקו צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה הולנדהולנד איטליהאיטליה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד 27 1 3 פרש פרש 2 פרש 1 1 3 2 11 2 1 1 120
28 פרש פרש 5 פרש 3 1 6 3 2 3 4 3 2 2
43 DNQ
50 11 DNQ 15 DNQ 11 DNQ 9
51 DNQ DNQ
2 צרפתצרפת ליז'ייה-פורד 25 פרש 4 3 6 1 פרש 2 פרש פרש פרש פרש 6 3 3 66
26 פרש פרש 2 פרש 11 2 3 פרש 1 4 3 9 8 5
3 בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד 5 2 פרש 4 1 פרש 3 4 2 4 5 1 1 פרש פרש 55
6 7 8 10 פרש פרש DNQ פרש 7 פרש 10 פרש פרש 6 פרש
4 צרפתצרפת רנו 15 פרש פרש פרש 10 פרש פרש פרש פרש פרש 1 פרש פרש פרש 38
16 פרש 1 1 9 4 פרש 5 NC פרש 9 2 10 פרש 7
5 בריטניהבריטניה לוטוס-פורד 11 פרש פרש 12 פרש פרש 7 פרש פרש 7 פרש 8 פרש פרש 6 14
12 פרש 2 פרש פרש 10 9 פרש פרש 16 6 פרש 4 10 4
43 פרש פרש DNQ
6 בריטניהבריטניה טירל-פורד 3 פרש 12 7 פרש 5 פרש פרש 5 15 פרש 5 13 7 NC 12
4 4 14 פרש 8 9 פרש 11 4 10 פרש פרש פרש פרש פרש
43 פרש DNQ
7 בריטניהבריטניה Arrows-פורד 29 פרש 6 פרש 2 פרש 8 9 9 9 14 פרש פרש פרש פרש 11
30 פרש 10 6 7 פרש 4 10 13 8 DNQ DNQ DNQ 11 פרש
8 ברזילברזיל פיטיפלדי-פורד 20 NC 15 8 3 פרש 6 פרש 12 פרש 11 פרש פרש פרש פרש 11
21 3 9 פרש פרש 7 DNQ פרש DNQ פרש 16 DNQ 5 9 10
9 בריטניהבריטניה מקלארן-פורד 7 פרש 11 11 4 NC DNQ 7 8 פרש פרש פרש פרש 4 NC 11
8 6 5 DNS DNQ פרש פרש פרש 6 11 7 6 7 פרש DNS
10 איטליהאיטליה פרארי 1 פרש פרש פרש 5 8 פרש 12 10 13 13 9 8 DNQ 11 8
2 פרש 16 פרש פרש 6 5 8 פרש 6 8 7 פרש 5 פרש
11 איטליהאיטליה אלפא רומיאו 22 פרש פרש NC פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש 4
23 5 13 פרש פרש פרש פרש פרש פרש 5 פרש פרש פרש פרש פרש
גרמניהגרמניה ATS-פורד 9 פרש 7 DNS פרש 12 NC פרש פרש 12 12 10 פרש DNQ 8 0
10 DNQ DNQ DNQ DNQ
בריטניהבריטניה Ensign-פורד 14 NC פרש 9 פרש פרש DNQ DNQ DNQ 14 DNQ DNQ DNQ 12 פרש 0
41 פרש DNQ
איטליהאיטליה אוסלה-פורד 31 DNQ DNQ פרש פרש DNQ DNQ פרש פרש פרש פרש פרש 12 פרש פרש 0
בריטניהבריטניה Shadow-פורד 17 DNQ DNQ 13 DNQ DNQ DNQ DNQ 0
18 DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1980 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הקודם:
ג'ודי שכטר
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1980
אלן ג'ונס
הבא:
נלסון פיקה
הקודם:
פרארי
אלופת העולם ליצרנים 1980
ויליאמס
הבא:
ויליאמס