פורמולה 1 עונת 1978

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1978
1978 Formula One season
Mario Andretti 2009 Indy 500 Pole Day.JPG
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 15 בינואר 1978
תאריך סיום 8 באוקטובר 1978
מספר עונה 29
מספר מרוצים בעונה 16
זוכה באליפות הנהגים מריו אנדרטי
נקודות הנהג הזוכה 64
זוכה באליפות היצרנים לוטוס
נקודות היצרן הזוכה 86
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עונת 1978 הייתה העונה העשרים ותשע של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). מריו אנדרטי זכה באליפות הנהגים והוא הנהג האמריקאי האחרון שזכה בתואר. רוני פטרסון דורג בסיום העונה במקום השני, אף על פי שמת מסיבוכים רפואיים שנגרמו לו בעקבות תאונה שאירעה במהלך גרנד פרי איטליה, שני מרוצים לסיום העונה. גונאר נילסון, שפרש בסיום העונה הקודמת בשל מחלת הסרטן נפטר בחודש אוקטובר לאחר מאבק של כשנה במחלה.

אלופי העונה הקודמת, ניקי לאודה וקבוצת פרארי נפרדו בסוף 1977, ושני הצדדים נאבקו במהלך עונה זו לשחזר את הצלחות העבר. קרלוס ראוטמן, הנהג המוביל של פרארי, סיים את העונה במקום השלישי. לאודה סיים במקום הרביעי עם שני ניצחונות.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינהארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה אוסקר אלפרדו גולבז 15 בינואר ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי קנדהקנדה ז'יל וילנב ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
2 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל ז'אקַרֶפַּגואה 29 בינואר שוודיהשוודיה רוני פטרסון ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן איטליהאיטליה פרארי
3 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 4 במרץ אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי שוודיהשוודיה רוני פטרסון בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
4 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי מערב ארצות הברית לונג ביץ' 2 באפריל ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן איטליהאיטליה פרארי
5 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 7 במאי ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה צרפתצרפת פטריק דפלייה בריטניהבריטניה טירל-פורד
6 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה זולדר 21 במאי ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי שוודיהשוודיה רוני פטרסון ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
7 ספרד (1945–1977)ספרד (1945–1977) גרנד פרי ספרד חראמה 4 ביוני ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
8 שוודיהשוודיה גרנד פרי שוודיה אנדרסטופ 17 ביוני ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה בריטניהבריטניה ברבהאם-אלפא רומיאו
9 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת פול רישארד 2 ביולי בריטניהבריטניה ג'ון ווטסון ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
10 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה ברנדס האטץ' 16 ביולי שוודיהשוודיה רוני פטרסון אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן איטליהאיטליה פרארי
11 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה הוקנהיימרינג 30 ביולי ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי שוודיהשוודיה רוני פטרסון ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
12 אוסטריהאוסטריה גרנד פרי אוסטריה אוסטרייכרינג 13 באוגוסט שוודיהשוודיה רוני פטרסון שוודיהשוודיה רוני פטרסון שוודיהשוודיה רוני פטרסון בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
13 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 27 באוגוסט ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
14 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונצה 10 בספטמבר ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה בריטניהבריטניה ברבהאם-אלפא רומיאו
15 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית וטקינס גלן 1 באוקטובר ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן איטליהאיטליה פרארי
16 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה איל נוטרדאם 8 באוקטובר צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס קנדהקנדה ז'יל וילנב איטליהאיטליה פרארי

שינויים בלוח המרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנד פרי יפן תוכנן להתקיים ב-16 באפריל, בין גרנד פרי מערב ארצות הברית לגרנד פרי מונקו, אך לבסוף בוטל מסיבה שאינה ידועה[1].

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון שש התוצאות הטובות מתוך שבעת המרוצים הראשונים בעונה ושש התוצאות הטובות מתוך שבעת המרוצים האחרונים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ארגנטינהארגנטינה ברזילברזיל דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) ארצות הבריתארצות הברית מונקומונקו בלגיהבלגיה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) שוודיהשוודיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה הולנדהולנד איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית קנדהקנדה נקודות
1 ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי 1 4 7 2 11 1 1 פרש 1 פרש 1 פרש 1 6 פרש 10 64
2 שוודיהשוודיה רוני פטרסון 5 פרש 1 4 פרש 2 2 3 2 פרש פרש 1 2 פרש 51
3 ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן 7 1 פרש 1 8 3 פרש 10 18 1 פרש נפסל 7 3 1 3 48
4 אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה 2 3 פרש פרש 2 פרש פרש 1 פרש 2 פרש פרש 3 1 פרש פרש 44
5 צרפתצרפת פטריק דפלייה 3 פרש 2 3 1 פרש פרש פרש פרש 4 פרש 2 פרש 11 פרש 5 34
6 בריטניהבריטניה ג'ון ווטסון פרש 8 3 פרש 4 פרש 5 פרש 4 3 7 7 4 2 פרש פרש 25
7 דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) ג'ודי שעטר 10 פרש פרש פרש 3 פרש 4 פרש 6 פרש 2 פרש 12 12 3 2 24
8 צרפתצרפת ז'אק לאפיט 16 9 5 5 פרש 5 3 7 7 10 3 5 8 4 11 פרש 19
9 קנדהקנדה ז'יל וילנב 8 פרש פרש פרש פרש 4 10 9 12 פרש 8 3 6 7 פרש 1 17
= ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי 9 2 פרש 8 9 פרש פרש 6 פרש פרש 4 4 5 8 5 פרש 17
11 אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס פרש 11 4 7 פרש 10 8 פרש 5 פרש פרש פרש פרש 13 2 9 11
= איטליהאיטליה ריקארדו פטרזה 10 פרש 6 6 פרש פרש 2 8 פרש 9 פרש פרש פרש 4 11
13 בריטניהבריטניה ג'יימס האנט 4 פרש פרש פרש פרש פרש 6 8 3 פרש נפסל פרש 10 פרש 7 פרש 8
= צרפתצרפת פטריק טאמבי 6 פרש פרש 12 7 פרש 4 9 6 פרש פרש 9 5 6 8 8
15 צרפתצרפת דידייה פירוני 14 6 6 פרש 5 6 12 פרש 10 פרש 5 פרש פרש פרש 10 7 7
16 שווייץשווייץ קליי רגאצוני 15 5 DNQ 10 DNQ פרש 15 5 פרש פרש DNQ NC DNQ NC 14 DNQ 4
17 צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'אוביל פרש פרש 10 NC 13 פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש 4 12 3
18 גרמניה המערביתגרמניה המערבית הנס-יואקים שטוק 17 פרש DNQ DNS פרש פרש פרש 11 11 5 פרש פרש פרש פרש פרש פרש 2
19 מקסיקומקסיקו הקטור רבקה DNQ פרש 10 DNPQ DNPQ DNPQ פרש 12 DNQ פרש 6 פרש 11 DNQ פרש DNQ 1
= איטליהאיטליה ויטוריו ברמבילה 18 DNQ 12 פרש DNQ 13 7 פרש 17 9 פרש 6 נפסל פרש 1
= אירלנדאירלנד דרק דאלי DNPQ DNPQ DNQ DNQ פרש נפסל פרש 10 8 6 1
ארצות הבריתארצות הברית ברט לונגר 13 פרש 11 DNQ DNPQ 7 DNQ DNQ פרש 8 DNPQ 8 פרש פרש 13 0
איטליהאיטליה ברונו ג'יצ'ומלי 8 פרש 7 פרש 14 0
גרמניה המערביתגרמניה המערבית יוכן מאס 11 7 פרש פרש DNQ 11 9 13 13 NC פרש DNQ DNQ 0
צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה 12 DNS 8 11 DNQ DNQ 15 פרש 0
צרפתצרפת רנה ארנו DNQ DNPQ 9 14 DNPQ 9 פרש 9 פרש 0
גרמניה המערביתגרמניה המערבית רולף סטולמן 9 9 פרש פרש 14 14 15 DNQ נפסל DNPQ DNPQ DNPQ 16 DNQ 0
ברזילברזיל נלסון פיקה פרש פרש פרש 9 11 0
פינלנדפינלנד קקה רוזברג פרש DNPQ DNPQ DNQ DNPQ 15 16 פרש 10 NC פרש DNPQ פרש NC 0
בריטניהבריטניה רופרט קיגן פרש פרש פרש DNS פרש DNQ 11 DNQ פרש DNQ DNQ DNQ DNS 0
אוסטריהאוסטריה הראלד הרטל 11 פרש DNPQ DNQ 0
בלגיהבלגיה ג'קי איקס פרש 12 פרש DNQ 0
ארצות הבריתארצות הברית בובי רהאל 12 פרש 0
איטליהאיטליה ארטורו מרצריו פרש DNQ פרש פרש DNPQ DNPQ DNQ NC DNQ פרש DNQ DNQ פרש פרש פרש DNQ 0
איטליהאיטליה למברטו לאוני פרש DNS DNQ DNQ 0
ארצות הבריתארצות הברית דני אונגיס פרש פרש DNPQ DNPQ 0
הולנדהולנד מיכאל בליקמולן DNQ DNQ פרש DNQ 0
ארצות הבריתארצות הברית אדי צ'יבר DNQ DNQ פרש 0
איטליהאיטליה אלברטו קולמבו DNQ DNQ DNPQ 0
בריטניהבריטניה דיווינה גליקה DNQ DNQ 0
איטליהאיטליה בפה גביאני DNQ DNQ 0
ספרד (1945–1977)ספרד (1945–1977) אמיליו דה וילוטה DNQ 0
בריטניהבריטניה גאופ לס DNQ 0
בריטניהבריטניה טוני טרימר DNQ 0
אוסטריהאוסטריה האנס בינדר DNQ 0
איטליהאיטליה גימקס DNQ 0
בלגיהבלגיה פטריק ניב DNP 0
בלגיהבלגיה ברנרד דה דרייבר DNP 0

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום יצרן ארגנטינהארגנטינה ברזילברזיל דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) ארצות הבריתארצות הברית מונקומונקו בלגיהבלגיה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) שוודיהשוודיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה הולנדהולנד איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית קנדהקנדה נקודות
1 בריטניהבריטניה לוטוס-פורד 1 4 1 2 11 1 1 3 1 פרש 1 1 1 6 15 10 86
2 איטליהאיטליה פרארי 7 1 פרש 1 8 3 10 9 12 1 8 3 6 3 1 1 58
3 בריטניהבריטניה ברבהאם-אלפא רומיאו 2 3 3 פרש 2 פרש 5 1 4 2 7 7 3 1 פרש 11 53
4 בריטניהבריטניה טירל-פורד 3 6 2 3 1 6 12 פרש 10 4 5 2 פרש 11 10 5 38
5 קנדהקנדה וולף-פורד 10 פרש פרש פרש 3 פרש 4 פרש 6 פרש 2 NC 12 12 3 2 24
6 צרפתצרפת ליז'ייה-מאטרה 16 9 5 5 פרש 5 3 7 7 10 3 5 8 4 11 פרש 19
7 ברזילברזיל פיטיפלדי-פורד 9 2 פרש 8 9 פרש פרש 6 פרש פרש 4 4 5 8 5 פרש 17
8 בריטניהבריטניה מקלארן-פורד 4 פרש 11 12 7 7 6 4 3 6 פרש 8 9 5 6 8 15
9 בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד פרש 11 4 7 פרש 10 8 פרש 5 פרש פרש פרש פרש 13 2 9 11
= בריטניהבריטניה Arrows-פורד 10 9 6 6 פרש 14 2 8 פרש 9 פרש פרש פרש 16 4 11
11 בריטניהבריטניה Shadow-פורד 15 5 DNQ 10 פרש פרש 15 5 11 5 פרש NC פרש NC 14 פרש 6
12 צרפתצרפת רנו פרש פרש 10 NC 13 פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש 4 12 3
13 בריטניהבריטניה סורטיס-פורד 18 פרש 12 פרש פרש 13 7 פרש 17 9 פרש 6 נפסל פרש 9 פרש 1
= בריטניהבריטניה אנסיין-פורד פרש פרש DNQ DNQ פרש 12 פרש DNQ DNQ פרש 11 פרש פרש 10 8 6 1
גרמניהגרמניה ATS-פורד 11 7 8 11 DNQ 11 9 13 13 NC פרש DNQ DNQ DNQ פרש NC 0
צרפתצרפת מרטיני-פורד DNQ DNPQ 9 WD 14 WD DNPQ 9 פרש 0
איטליהאיטליה מרצריו-פורד פרש DNQ פרש פרש DNPQ DNPQ DNQ NC DNQ פרש DNQ DNQ פרש פרש פרש DNQ 0
הונג קונג (1959-1997)הונג קונג (1959-1997) תאודור-פורד DNQ DNQ פרש DNPQ DNPQ DNQ DNPQ 0
בריטניהבריטניה הסקת'-פורד DNQ DNQ פרש DNPQ DNPQ DNQ 0
בריטניהבריטניה מרץ'-פורד DNP 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1978 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Looking back: F1's Phantom Races". Talking about F1. 17 בפברואר 2011. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2016. 



הקודם:
ניקי לאודה
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1978
מריו אנדרטי
הבא:
ג'ודי שכטר
הקודם:
פרארי
אלופת העולם ליצרנים 1978
לוטוס
הבא:
פרארי