וילהלם מיהלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילהלם מיהלה
Wilhelm Mühle
ציור דיוקן מאת יוז'ף פרנצי
ציור דיוקן מאת יוז'ף פרנצי
לידה 21 בספטמבר 1845
קולם (חלומץ או חאבאז'ובץ) בבוהמיה (צ'כיה), באימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 1908 (בגיל 62)
טמשואר (טימישוארה), חבל באנאט, ממלכת הונגריה, במסגרת אוסטרו-הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1866
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וילהלם מיהלהגרמנית: Wilhelm Mühle, ‏ 1844 חלומץ או חאבאז'וביץ, צ'כיה1908 טמשוואר (טימישוארה), אז אוסטרו-הונגריה, כיום רומניה) היה גנן, מגדל ורדים ואדריכל נוף, גרמני יליד בוהמיה, שפעל בעיקר בבירת חבל באנאט, העיר טמשוואר, טימישוארה של ימינו, ובממלכת רומניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד היישוב חלומץ אוּ חאבאז'וביץ (Chlumec u Chabařovic, בגרמנית Kulm), וילהלם מיהלה למד בבתי ספר גרמניים בבוהמיה. הגיע לטמשוואר בשנת 1866 וכעבור זמן קצר הפך לגנן הראשי של המשתלה של ונצסלס פראנץ נימיץ בעיר. נימיץ נודע כאחד המומחים החשובים בענף הפרחים בכל האזור. מיהלה נשא את בתו של נימיץ ובגיל 32 בשנת 1876 ירש את עסק הפרחים של חמיו. הוא הקים משתלה משלו ברובע "אליזבטין" בטימישוארה ופתח חנות בבית הידוע בימינו כ"בית עם פרחים" (Das Haus der Blumen, ברומנית Casa cu flori) ברחוב Rezső הקרוי כעת "אלבה יוליה" (Alba Iulia). מבסיסו בטמשוואר הוזמן לביצוע עבודות גינון ואדריכלות נוף ברחבי מרכז אירופה ודרום מזרח אירופה - לווינה, בודפשט או בוקרשט והיה לספק של חצר הקיסר פרנץ יוזף.

בספטמבר 1893- יולי 1895 הוציא מיהלה לאור מהדורה גרמנית של העיתון הדו-חודשי ההונגרי "רוז'ה אוישאג" (Rózsa Ujság, בעברית - "עיתון הוורדים") שהופיע בין השנים 1889-1896 בעריכתו של ארנסט קאופמן (Ernõ Kaufmann) . כתב העת "וינר אילוסטרירטה צייטונג" ( Wiener Illustrierte Garten-Zeitung - "העיתון המאויר הווינאי לגינון") בגיליונו מאוגוסט-ספטמבר 1899 הקדיש כתבה למסעות המחקר של וילהלם מיהלה בצפון- ודרום אמריקה. שמו צוין גם בשנת 1906 בעיתון האוסטרי לגינון "Österreichische Gartenzeitung" בנוגע לוורד ששימש לתה שהוא גידל.

מראה תעלת בגה עם "פארק הוורדים" בטימישוארה

יחד עם נימיץ תכנן מיהלה ופיתח את "פארק הוורדים המלכותי" (Königlicher Rosengarten) שנחנך ב-19 ביולי 1891 לרגל תערוכה של התעשייה, החקלאות והמסחר שאורגנה בעיר. הפארק הכיל 300 היברידים (זני כלאים) של ורדים וזכה להערכתו של הקיסר פרנץ יוזף שביקר בו. על בסיסו יוקם בשנת 1928 פארק הוורדים הנוכחי (Parcul Rozelor) בטימישוארה. הודות לתרומתו של וילהלם מיהלה כבר בתחילת המאה ה-20 נודעה טימישוארה כ"עיר הוורדים"Stadt der Rosen וילהלם מיהלה יצר, בין השאר, את הזן "מאדאם יוזפינה מיהלה" (1888) שנקרא לפי שם אשתו.

בנו הבכור, ארפאד מיהלה, ירש את ניהול עסקיו של אביו. הוא התמחה, בין היתר, בגידול החרציות ביפן יצר 13 זני ורדים חדשים שזכו להכרה בעולם. ארפאד מיהלה היה ספק פרחים של בתי המלוכה בבוקרשט,סופיה ואיסטנבול וזכה בשנת 1902 לתואר ביי ולעיטור מג'ידיה מטעם הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני על עיצוב הפארק באי בויוקאדה (פרינגיפו) שבים מרמרה. הוא נתן ייעוץ גם בתכנון גני הארמון פלש (בימינו - הפארק הציבורי) בסינאיה, הפארק צ'ישמיג'יו בבוקרשט, ועוד פארק בסופיה, המעוצב בסגנון יפני.

בתקופה שבין מלחמות העולם בשנת 1928 יחד עם האדריכל מיכאיל דמטרוביץ' ואחרים הפך ארפאד מיהלה את פארק הוורדים בטימשוארה ל"גן הוורדים" ("רוזריום") הגדול בדרום-מזרח אירופה וכלל מעל 1400 סוגי ורדים שהובאו מאירופה, אמריקה ואסיה. מבין הוורדים שיצר, ידועים, למשל, "אלכסנדרו מרגילומן" (1928) ו"פרופ' הנס מוליש" (1925), הגדלים עדיין ברוזריום בזאנגרהאוזן, כמו כן ה-"דאם בלאנש" (1927) הגדל בגן הוורדים קינטה דו ארקו במדיירה ו"ארנסט מיהלה" (1928), אותו ניתן למצוא בגן הוורדים בודאטטן (Budatetény) בהונגריה ובגן הפרטי של סילבסטר גיורי בסלובקיה.[1] והזן זן הנקרא "הוורד של באנאט" (Banater Rose) (1927) (פרח היברידי בצבע קרם-לבן עם מרכז צהוב-כתום).[2] אחרי מותו של ארפאד מיהלה בשנת 1930 בני המשפחה לא המשיכו במפעל הגינון ומכרו חלק מעסקי המשפחה. בנו של ארפאד מיהלה, ד"ר ארנסט מיהלה היה הרופא הראשי של העיר.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיטור צלב הזהב של אוסטרו-הונגריה, בדרגת קצין

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנים 1930-1970 רחוב בעיר טימישארה נשא את השם "וילהלם מיהלה" (כעת רחוב Decembrie 1 )
  • 2009 - בפארק המרכזי של טימשוארה (Parcul Central)- בשדרת הפסלים לזכר האישים של העיר, הוקם גם פסל דיוקן של וילהלם מיהלה
  • בבית מיהלה - הבית עם פרחים - קיים בימינו בית ארחה עם מסעדה ובית קפה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1908 - Mühle tanácsadója a kertmivelésben, Temesvár (בהונגרית) - "ספר העצות של מיהלה בטיפוח הגנים"
  • 1920 - Mühle-féle őszi termesztmények. Budapest (גידולי הסתיו של מיהלה)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Serge Gudin, Wolfgang Debener - Encyclopedia of Rose Science,3 volumes, Elsevier Ltd., 2003
  • Gartenbau-Gesellschaft in Wien: Österreichische Garten-Zeitung, Band 1. Kaiserl. Königl. Gartenbau-Gesellschaft, Wien 1906, S. 348.
  • Gergely Márk - "A Rózsa", Budapest 1959
  • Brent C. Dickerson,The Old Rose Index 'Authors Choice Press, Lincoln NE, 2001
  • -

Art Press, 2011 Vasile Ciupa ,Lucian-Vasile Szabó Roze de Timişoara - Pagini din istoria trandafirilor în Banat

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילהלם מיהלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ D.Schramm op.cit.
  2. ^ S. Gudin, W. Debener 2003