ויקטוריה הצעירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויקטוריה הצעירה
The Young Victoria
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי ז'אן-מארק ואלה עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה מרטין סקורסזה
גרהם קינג
טימותי הדינגטון
שרה פרגוסון
תסריט ג'וליאן פלוז עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'יל בילקוק
מאט גרמר
שחקנים ראשיים אמילי בלאנט
רופרט פרנד
מירנדה ריצ'רדסון
ג'ים ברודבנט
פול בטאני
מארק סטרונג
תומאס קרצ'מן
ג'וליאן גלובר
מייקל מלוני
רייצ'ל סטירלינג
מוזיקה אילן אשקרי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום האגן בוגדנסקי
מפיץ Momentum Pictures (UK)
Apparition (US)
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
אולפן GK Films
הקרנת בכורה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת 6 במרץ 2009
ארצות הבריתארצות הברית 18 בדצמבר 2009
משך הקרנה 105 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט נעורים, סרט דרמה, סרט רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 35 מיליון דולר[1]
הכנסות 31,878,891 דולר[2]
הכנסות באתר מוג'ו youngvictoria
פרסים פרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר (סנדי פאוול) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויקטוריה הצעירהאנגלית: The Young Victoria) הוא סרט דרמה תקופתית בריטי-אמריקאי משנת 2009. ז'אן-מארק ואלה ביים וג'וליאן פלוז כתב את התסריט המבוסס על שנות שלטונה הראשונות של המלכה ויקטוריה ונישואיה עם אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה. את הסרט הפיקו גרהם קינג, מרטין סקורסזה, שרה פרגוסון וטימותי הדינגטון. מככבים בסרט אמילי בלאנט, רופרט פרנד, פול בטאני, מירנדה ריצ'רדסון, הארייט וולטר, מארק סטרונג וג'ים ברודבנט יחד עם אנסמבל גדול של שחקנים.

כתסריטאי פלוז רצה שהסרט יהיה מדויק ככל שאפשר מבחינה היסטורית. לשם כך נשכרו שירותיהם של מעצבת התלבושות זוכת פרס האוסקר סנדי פאוול, ויועץ היסטורי אלאסטר ברוס. כדי להוסיף לאותנטיות שלו נערכו צילומי הסרט באתרים שהם ציוני דרך בהיסטוריה של אנגליה. אף על פי כן נמתחה ביקורת על אי-דיוקים היסטוריים בהיבטים שונים של הסרט.

הסרט יצא לאקרנים בממלכה המאוחדת בחברת ההפצה Momentum Pictures ב-6 במרץ 2009. בארצות הברית הפיצה חברת Sony Pictures Worldwide Acquisitions Group את הסרט לבתי הקולנוע ב-18 בדצמבר 2009. הביקורות היו חיוביות ברובן, והסרט קיבל באתר Rotten Tomatoes ציון של 76% המבוסס על 139 סקירות. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר, וזכה בפרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר. הסרט זכה גם בפרס באפט"א לקולנוע לאיפור ועיצוב שיער הטוב ביותר, ולפרס עיצוב התלבושות הטוב ביותר.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכה ויקטוריה מקנט היא יורשת העצר לכס המלכות בשנים האחרונות של שלטונו של דודה המלך ויליאם הרביעי, והיא כפופה לתככים פוליטיים וניסיונות להשיג השפעה עליה. בצד אחד נמצאים אמה הדוכסית מקנט והיועץ שלה, סר ג'ון קונרוי, שמנסים לאלץ את ויקטוריה לחתום על מסמך שמצהיר על אמה כעוצרת, וייתן בידיהם את השלטון.

מצד שני נמצא הדוד של ויקטוריה לאופולד הראשון, מלך הבלגים, שמבקש לנצל את השפעתו באמצעות קשרי משפחה לחזק את הברית בין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד והממלכה שלו. הוא מחליט שאחיינו אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה יחזר אחר ויקטוריה, ומאמן אותו להכיר את הדברים שאהובים או אינם אהובים עליה. הדוכסית מזמינה את האחים קובורג, אלברט ואחיו הנסיך ארנסט, מסקסה-קובורג-גותה, לבקר בארמון. כבר מהתחלה ויקטוריה ואלברט מחבבים זה את זה, על אף שוויקטוריה מודעת לכך שאלברט נשלח על ידי דודם כדי לזכות בחסדיה. אחרי שאלברט חוזר לביתו הם מתחילים להתכתב ביניהם.

במסיבת יום ההולדת של המלך בטירת וינדזור, המלך מצהיר על רצונו להיות קרוב יותר לוויקטוריה והוא מעליב את אמה. כשהמלך מגדיל את הקצבה של ויקטוריה, מתנגד לכך קונרוי, שמכניע אותה פיזית לעיני אמה, מה שמגביר את האיבה ביניהם. המלך שולח את ראש הממשלה הלורד מלבורן כדי שייעץ לה. ויקטוריה מסכימה למנות אותו למזכיר האישי שלה, והוא ממנה עבורה בנות לוויה ממשפחות הקשורות אליו מבחינה פוליטית.

המלך ויליאם מת אחרי יום הולדתה ה-18 של ויקטוריה, ונמנע הצורך בעוצרות. אחרי כן, ויקטוריה מתחילה להפעיל את עצמאותה, היא עוברת לישון בחדר משלה, מסלקת את קונרוי ממשק ביתה והוא לא מוזמן לטקס ההכתרה. בישיבה הראשונה של המועצה המלכותית היא מכריזה ש"אני מתכוונת להקדיש את חיי לשירותם של ארצי ושל בני עמי". ויקטוריה עוברת לארמון בקינגהאם שהושלם לא מזמן. דודתה המלכה אדלייד מייעצת לה לא לתת אמון כה רב בלורד מלבורן. אלברט מגיע לאנגליה כדי לבלות זמן עם ויקטוריה. הקשר ביניהם מתהדק, הם רוקדים יחד בנשף לאחר ההכתרה, ואחר כך דנים במצבם של העניים. אלברט רומז לקידום היחסים ביניהם, אבל ויקטוריה מגלה התנגדות והוא עוזב.

כשלורד מלבורן מפסיד בהצבעה בפרלמנט, סר רוברט פיל, ראש הממשלה המיועד, מבקש להחליף כמה מבנות הלוויה של המלכה בתומכים במפלגה שלו, אבל המלכה מסרבת. פיל מצדו דוחה את הזמנתה של המלכה להקים ממשלה חדשה, וזה מאפשר למלבורן להמשיך לכהן כראש ממשלה. המשבר שנוצר פוגע בפופולריות של ויקטוריה, שמוביל להפגנות מחוץ לארמון, ועלבונות שמוטחים בה בפומבי. בשל בדידותה ויקטוריה נמשכת קרוב יותר לאלברט והיא מזמינה אותו לשוב לבריטניה. מכיוון שלפי כלל הטקס הוא אינו יכול להציע לה נישואים, היא עצמה מציעה לו נישואים.

האהבה שבנישואיהם ולידת ילדם הבכור מסייע לרפא את הקרע בין ויקטוריה ואמה, שלפני כן שלחה אליה מכתב תמיכה בזמן המשבר. אלברט מתוסכל מחוסר פעילות, והמלכה אדלייד מציעה לוויקטוריה שייקח על עצמו מחויבויות נוספות. היא מארגן מחדש את ניהול בית המלוכה, ומסלק את קונרוי בשל טיפול לא ראוי בכספים. כיועץ הראשי של ויקטוריה, אלברט חוסם את השפעתם של לורד מלבורן והמלך לאופולד. עם זאת ויקטוריה רבה איתו על כך שהוא עוקף אותה ומסכם דברים הנוגעים לה ישירות עם רוברט פיל.

זמן קצר אחר כך מתנקש מנסה לירות לעבר ויקטוריה כשהם נוסעים במרכבה פתוחה. אלברט משליך את עצמו עליה והוא נפצע. הדבר מוביל לפיוס ביניהם, ומלבורן מציע לה שהיא תשתף פעולה עם אלברט בעבודתם למען רווחת הכלל.

כותרות הסיום מתארות את עתידם המשותף עד למותו של אלברט בגיל 42.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמילי בלאנט מככבת בתפקיד המלכה ויקטוריה

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה דוכסית יורק הייתה זו שהגתה את הרעיון לסרט המבוסס על השנים הראשונות של המלכה ויקטוריה. היא התעניינה במלכה מאז שהתחתנה עם הנסיך אנדרו, דוכס יורק, שהוא צאצא של ויקטוריה ואלברט. בעזרת היסטוריון היא כתבה שני ספרים על המלכה. במיוחד משכה אותה מערכת היחסים בין ויקטוריה ואלברט, וראתה הקבלה בין נישואיהם לאלו של נישואיה לנסיך אנדרו, שכן שניהם "נלחמו על אהבתם" בעיצומה של ביקורת ציבורית.[3] חבר הפגיש אותה עם המפיק גרהם קינג, והיא העלתה בפניו את הרעיון הזה ורעיונות נוספים.[4] קינג שהוא בריטי, ובאותה עת סיים את עבודתו על הסרט "השתולים", חיפש פרויקט שמתרחש בבריטניה.[5][6] קינג הביא את מרטין סקורסזה שאיתו הרבה לשתף פעולה לשמש כמפיק לצדו, כיוון שהבמאי זוכה האוסקר ידע "פחות או יותר כל מה שיש לדעת על ההיסטוריה הבריטית".

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמילי בלאנט הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב ב-2010 לשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה, והפסידה לסנדרה בולוק בסרט "הזדמנות שנייה". בלאנט הייתה מועמדת לפרסים נוספים בהם פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי, פרס איגוד מבקרי הקולנוע ופרסי אמפייר. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר עבור עיצוב ההפקה הטוב ביותר (הפסיד לסרט "אווטאר"), האיפור הטוב ביותר (הפסיד לסרט "סטארטרק") וזכה בעיצוב התלבושות הטוב ביותר. בטקס הבאפט"א ה-63 זכה הסרט בפרס עיצוב התלבושות הטוב ביותר ופרס האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר.[7]

פרס תאריך הטקס קטגוריה זוכים ומועמדים תוצאה
פרס אוסקר[8][9] 7 במרץ 2010 עיצוב ההפקה הטוב ביותר פטריס ורמט, מגי גריי מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר סנדי פאוול זכייה
האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר ג'ון הנרי גורדון, ג'ני שירקור מועמדות
פרס באפט"א לקולנוע[10][11] 21 בפברואר 2010 עיצוב התלבושות הטוב ביותר סנדי פאוול זכייה
האיפור הטוב ביותר ועיצוב השיער ג'ני שירקור זכייה
פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי[12][13] 6 בדצמבר 2009 ההופעה הטובה ביותר של שחקנית אמילי בלאנט מועמדות
פרס איגוד מבקרי הקולנוע[14][15] 15 בינואר 2010 השחקנית הטובה ביותר אמילי בלאנט מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר סנדי פאוול זכייה
פרסי אמפייר[16][17] 28 במרץ 2010 השחקנית הטובה ביותר אמילי בלאנט מועמדות
פרסי גלובוס הזהב[18][19] 17 בינואר 2010 שחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה אמילי בלאנט מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטוריה הצעירה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Young Victoria (2009)". Box Office Mojo. IMDB. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2011. 
  2. ^ "The Young Victoria - Box Office Data, Movie News, Cast Information". The Numbers. בדיקה אחרונה ב-1 באוגוסט 2011. 
  3. ^ Bruni, Frank (10 בדצמבר 2009). "Duchess of York as Film Producer". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2011. 
  4. ^ Jordan, Mary (20 בדצמבר 2009). "With her film 'The Young Victoria," Sarah Ferguson reinvents herself yet again". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2011. 
  5. ^ "The Young Victoria production notes". Cinematic Intelligence Agency. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2011. 
  6. ^ "Fergie to help Scorsese make royal film on life of 'Young Victoria'". The Daily Mail. 9 בפברואר 2007. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2011. 
  7. ^ "Nominees & Winners for the 82nd Academy Awards". Academy of Motion Picture Arts and Sciences. אורכב מ-המקור ב-19 April 2010. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2011. 
  8. ^ "Nominees & Winners for the 82nd Academy Awards". Academy of Motion Picture Arts and Sciences. אורכב מ-המקור ב-1 October 2014. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2011. 
  9. ^ "Oscar winners 2010: full list". The Guardian. 8 במרץ 2010. בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2011. 
  10. ^ "Awards Database". British Academy Film Awards. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2011. 
  11. ^ "Baftas 2010: Full list of winners". The Guardian. 21 בפברואר 2010. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2011. 
  12. ^ "2009 Nominations". British Independent Film Awards. אורכב מ-המקור ב-14 November 2010. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2011. 
  13. ^ "Science fiction thriller Moon named best UK Indie film". BBC News. 7 בדצמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2011. 
  14. ^ "The 15th Critics' Choice Movie Awards Nominees". Broadcast Film Critics Association. אורכב מ-המקור ב-17 October 2010. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2011. 
  15. ^ Goodman, Dean (16 בינואר 2010). "Full list of winners at Critics Choice Awards". Reuters. בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2011. 
  16. ^ Reynolds, Simon (28 במרץ 2010). "In Full: Empire Awards 2010 - Winners". Digital Spy. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2011. 
  17. ^ Maloney, Alison (25 בפברואר 2010). "Avatar up for Empire awards". The Sun. בדיקה אחרונה ב-4 ביולי 2011. 
  18. ^ "Nominations and Winners 2009". Hollywood Foreign Press Association. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2011. 
  19. ^ "2010 Golden Globes Winners List". MTV. 18 בינואר 2010. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2011.