ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/כיסא אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"כיסא של אליהו" בקבר דוד המלך
כיסא אליהו, ועליו הכיתוב "זה כיסא של אליהו זכור לטוב"
תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר מירון.

כיסא אליהו (מכונה לעיתים כיסא של אליהו) הוא כיסא מיוחד אותו מכינים לעריכת ברית מילה, שלפי המסורת משמש את אליהו הנביא המשתתף בכל ברית מילה. מנהגים וסגולות שונות נקשרו בעניין הכנת הכיסא.

בהלכות ברית מילה שבשולחן ערוך נכתב: ”נוהגין לעשות כיסא לאליהו שנקרא מלאך הברית, וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כיסא אליהו” (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ה, סעיף י"א.) מקורו של המנהג בספר פרקי דרבי אליעזר[1], ובאופן זהה הוא מופיע גם בספר הזוהר[2], שם מסופר כי אליהו הנביא התלונן לפני ה' כי עם ישראל מבטל את מצוות ברית מילה, בעקבות גזירת מלכות אפרים:

קַנֹּא קִנֵּאתִי לה' אֱ-לֹהֵי צְבָ-אוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

.

אמר לו על כך ה': ”חַיֶּיךָ (-לשון שבועה), שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בְּרִית מִילָה עַד שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ”. ומסיים בפרקי דרבי אליעזר:

מִכָּאן הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מוֹשַׁב כָּבוֹד לְמַלְאַךְ הַבְּרִית

.

ב"שלמונית" לברית מילה[3] נאמר: ”יען קנא גלעדי בקנאתך, ושנית על עזבו תורתך, כסאו לעדות מוכן לעדתך, זאת אות הברית. ערוכים הכסאות שלשה ימים, למשמרת לאות רמז לתמימים”.

מנהג זה של הצבת כיסא לאליהו הנביא מובא גם בספרות ההלכה המוקדמת[4], ובשולחן ערוך[5].

יש מהראשונים שכתב כי הכנת והצבת הכיסא ("כיסא של אליהו") בעת ביצוע ברית המילה, הן לכבוד השכינה[6].

פרטי דינים, מנהגים ומסורות[עריכת קוד מקור]

לכיסא של אליהו קיימים דינים הלכתיים קדומים, לצד מנהגים וסגולות.

יש שנהגו סגולה, להניח בקבוק שתייה תחת כיסא של אליהו בזמן הברית, ולהשקות לעקרה כסגולה להיפקד. אחרים נהגו סגולה זו לאשה בהריון, כסגולה ללידה קלה.[דרוש מקור]

הכיסא ומקומו[עריכת קוד מקור]

כיסא של אליהו, נוהגים שהוא מיוחד ומפואר. במקומות שאין כיסא מיוחד, ניתן לייעד עבור כך כל כיסא שהוא.

יש שנוהגים להכין שני כיסאות - כיסא אחד לאליהו הנביא וכיסא שני לסנדק.[7] מקור מנהג זה הוא מדברי הזוהר שכתב "להכין כיסא אחר". לעומתם יש הנוהגים על-פי ספרי קבלה, שהסנדק יושב על הכיסא של אליהו.[8] יש הנוהגים פשרה בין שני המנהגים, ומכינים כיסא גדול ורחב הנראה כמו שני כיסאות, ועליו יושב הסנדק.[9]

מנהגים שונים כרוכים במיקום הכיסא. יש הנוהגים להניחו במזרח החדר בו נערכת הברית מפני כבוד השכינה שבמזרח, ויש המניחים אותו בצפון, כדוגמת מזבח העולה שעמד, לפי אחת הדעות, בצפון העזרה.[10]

ישנם מקומות שנהגו סגולה להכין ולהביא את כיסא אליהו למקום הברית. ויש שאף הבטיחו כי "המכין כיסא לאליהו בקדושה וטהרה ומזמינו בפיו, יזכה לראות פניו ואי איהו לא חזי מזליה שברקיע חזי (=ואם הוא לא רואה מזלו שברקיע רואה)".[11]

יש שנהגו להשאיר את כיסא אליהו במקום הברית, שלשה ימים אחרי הברית, כסגולה לרפואת הילד.[12]

הכרזת ייעוד הכיסא[עריכת קוד מקור]

בעת ההנחה - של הכיסא במקומו[13], או של התינוק על גבי הכיסא[14] - אומרים שהוא כיסא של אליהו[15], שעל ידי כך מזמינים את אליהו לבוא להשתתף בטקס ברית המילה[16]. אם לא מוכרז ייעוד הכיסא לאליהו הנביא, אינו בא להשתתף בטקס ברית המילה[17].

כיום מקובל להכריז את הייעוד של הכיסא בנוסח זה: ”זה הכיסא של אליהו הנביא זכור לטוב”. מקובל להוסיף תפילה ”לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ, שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי. אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית, הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיך, עֲמוֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶך וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל. אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶך, קְדשׁ הֵיכָלֶךָ”.

הנחת התינוק על הכיסא[עריכת קוד מקור]

יש שנהגו להניח את התינוק הנימול על כיסאו של אליהו, בכדי שיברכהו ויזכה לחכמה מחמת ברכתו[18]. וכתבו בספרים כי יש לכוון כי מוסר הוא את הילד לאליהו.[דרוש מקור].

מקובל כי הכיבוד "הנחה על כיסא אליהו" הוא שני במעלה אחרי כיבוד הסנדק, וכמו הסנדק ואבי הבן, גם המניח על כיסא אליהו מתעטף בטלית.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ תבנית:פרדרא.
  2. ^ ספר הזוהר, חלק א', דף צ"ג, עמוד א'.
  3. ^ שנהגו בחלק מהקהילות לאמרה כאשר נערכת ברית מילה ביום שאומרים בו סליחות.
  4. ^ ראו רבי צדקיה בן אברהם, שבלי הלקט, הלכות מילה, סימן ו', דין למה נהגו לתקן כסא כבוד, בשם רבי שמעון קיירא ("הבה"ג"); רבי דוד אבודרהם, אבודרהם, מילה וברכותיה, ד"ה ונהגו.
  5. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ה, סעיף י"א.
  6. ^ רבי עובדיה ספורנו, ספורנו על ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק א'.
  7. ^ מחזור ויטרי, הלכות מילה, תק"ה.
  8. ^ דרך פקודיך, מצווה ב, חלק המעשה, אות יג.
  9. ^ ספר יד הקטנה, הלכות מילה, פ"ה; וכן מובא בספר דרך פקודיך המוזכר לעיל.
  10. ^ ספר מגדל עוז, הלכות מילה.
  11. ^ ספר מעבר יבק, מד, פ"ה.
  12. ^ ספר כללי המילה לרבי יעקב הגוזר; רבי משה מאט, מטה משה, עמוד גמילות חסדים, ח"ז, בענייני מילה, פ"ד, והביא כן מנוסח ה'שלמונית' לברית מילה: "ערוכים הכסאות שלשה ימים".
  13. ^ רבי יוסף מולכו, שולחן גבוה, על שולחן ערוך יורה דעה, סימן רס"ה, סעיף י"א.
  14. ^ רבי יוסף מולכו, שולחן גבוה, על שולחן ערוך יורה דעה, סימן רס"ה, סעיף י"א, שכך המנהג.
  15. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ה, סעיף י"א.
  16. ^ רבי מרדכי יפה, לבוש, יורה דעה, סימן רס"ה, סעיף י"א.
  17. ^ ראו ספר הזוהר, חלק א', דף צ"ג, עמוד א'; ספר הזוהר, חלק ב', דף קס"ט, עמוד א'[דרושה הבהרה]; רבי מאיר אבן גבאי, תולעת יעקב, סוד המילה, בשם מדרשו של רשב"י.
  18. ^ רבי אהרון הכהן מלוניל, אורחות חיים, הלכות מילה, בשם רב נסים גאון, שכך נהג אביו עמו בעת הימולו.

אליהו קטגוריה:מנהגים יהודיים קטגוריה:פולקלור יהודי קטגוריה:אליהו הנביא