ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/כתבי קודש
לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (א-לוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו. התהליך שבו אוסף כתבים הופך למקודש ומחייב, כאשר אין לשנות בהם דבר, מכונה קאנוניזציה. לעיתים מלווה את הכתבים תורה שבעל פה, דהיינו פרשנות העוברת במסורת אוראלית. גם התורה שבעל פה הופכת לעיתים לכתובה, ואף היא זוכה לעיתים למעין קידוש וקאנוניזציה.
כתבי הקודש של הדתות המרכזיות:
- יהדות: התנ"ך
- נצרות: הביבליה (הברית הישנה (התנ"ך במהדורה הנוצרית) והברית החדשה)
- אסלאם: הקוראן
- הינדואיזם: ודות, בהאגאוואד גיטה
- בודהיזם (אף כי יש כאלה שאינם רואים בו דת): קאנונים, ובראשם הקאנון הפאלי
- הדת הזורואסטרית: האווסטה
הביטוי "כתבי הקודש" במקורו הוא מלשון חז"ל. משמעותו כיום בעת ציון ה"א הידיעה, מתפרשת על-פי ההקשר, כלומר על פי דתו של הדובר או על-פי הנושא שהוא עוסק בו.
כתבי הקודש זוכים לתפוצה רחבה ביותר, ומתורגמים לשפות רבות, כך שיהיו זמינים למאמינים בכל שפה שהם דוברים בה, אם כי יש עדיפות מובהקת לשפה המקורית שבה נכתבו כתבי הקודש (להמחשה ראו: תרגומי התנ"ך). לעיתים מעניקה הסמכות הדתית העליונה בדת מסוימת הכרה רשמית לגרסה מסוימת של כתבי הקודש של דת זו.
בנוסף לטקסים דתיים, שבהם מקומם של כתבי הקודש מובן מאליו, משולבים כתבי הקודש גם בטקסים חילוניים. דוגמה מובהקת לכך היא טקס השבעתו של טירון בצה"ל, שבסיומו מוענק לחייל עותק של התנ"ך. במדינות שונות נדרשים עדים להישבע בכתבי הקודש על אמיתות עדותם.
