ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי מנחם ציוני
רבי מנחם ציוני (או ציון, בין השנים 1340–1410 בערך) היה מקובל, ופייטן, מחכמי אשכנז. התפרסם בעיקר על ידי ספרו "ציוני" על התורה, בו ליקט פירושים שונים על התורה, על פי תורת הנסתר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד לרבי מאיר, בעיר שפיירא שבגרמניה. מנחם ציוני היה נינו של רבי יעקב בן יקר[1]. חיבר שני ספרים, ספר ה"ציוני" וספר "צפוני ציון".
ספרו "ציוני"[עריכת קוד מקור]
הספר מבוסס על ליקוט מספר הזוהר וספר הבהיר, וכן מדברי הראשונים ביניהם הרמב"ם הרמב"ן ועוד. בסוף הספר כתב שיר בו הסביר שמקור שם הספר הוא על שם מקום לימודו:
ו"ציוני" קראתיהו גלל כי בהר ציון למדוני חסידים
הספר נדפס לראשונה בעיר קרימונה בשנת ה'שי"ט (1559) בכתב רש"י, אך אלף טפסים מהוצאה זו נשרפו בשריפת התלמוד בקרימונה באותה שנה, ורק מעט טפסים שרדו. הספר נדפס שנית בשנת ה'ש"ך (1560) באותיות מרובעות. בשער הספר נכתב: ”ספר ציוני ביאור על התורה על דרך האמת להחכם השלם הקדוש רבי מנחם ציוני בן מהר"ר מאיר זלה"ה ממדינת שפיירא”.
על הספר[עריכת קוד מקור]
החיד"א בספרו שם הגדולים כתב לשבח את הספר ”ציוני חיברו רבי מנחם ציוני על התורה על פי סוד ויש בו חידושים נוראים ובנה ספרו על הזוהר וספר הבהיר...”.
ברבים מספרי האחרונים הובאו דברים בשם ה"ציוני", ביניהם השל"ה[2] ,רבי שמשון מאוסטרופולי[3], המגלה עמוקות, המגן אברהם[4] ועוד.
הפולמוס אודות הספר[עריכת קוד מקור]
על אף שכאמור הספר נזכר ברבים מספרי האחרונים, היו שפקפקו בכשרותו של הספר, בעקבות מספר פירושים שנמצאו בו. אחד מהחידושים שעוררו את הפולמוס הם דברים שכתב בשם רבי יהודה החסיד על הפסוק "אז ישיר ישראל" וכך כתב:
אז ישיר - ”זה הלל הגדול, אחר שניצולו מסיחון ועוג ועברו נחל ארנון נעשה זה השיר. והיה כתוב בחומש עד שבא דוד המלך עליו השלום והסיר מזמורים דמשה וחיברם בתהלים"” (פרשת חוקת)
וכך כתב רבי משה פינשטיין בעקבות הדברים הנ"ל בעניין דוד המלך שלטענתו הם דברי כפירה:
אחרי כתבי השיגו הספר ציוני של ר' מנחם ציוני ומצאתי מה שמר פ' אמר לכם שמביא זה בשם הרי"ח, אבל זה אינו מתרץ כלום שודאי הוא כפירה בתורה ומי שיאמר זה הוא כפירה בתורה וגם ענין גדוף על דוד המלך, ולא ידוע לנו בברור מי הוא ר' מנחם ציוני וכנראה שהעתיק מה שנמצא באיזה ספר על שם ריה"ח בלא עיון, ואני הייתי אומר שאסור למכור ולקנות גם ספר ציוני מאחר שנמצא דבר כפירה זו וטוב לכתוב זה לגדולי א"י
— שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קיד
אך אחרונים אחרים דחו את דבריו מאחר שכאמור רבים מגדולי האחרונים הזכירהו בספריהם, וכתבו לבאר דבריו באופן שלא יסתור את עיקרי האמונה וההלכה. כך למשל כתב הרב מנשה קליין לאחר שהביא רשימה של אחרונים שהזכירהו:
ובכל העולם כולו יצא שמו ואומרים עליו מקודש מקודש, הוא קדוש וגופו טהור וספרו קדוש כאחד השרפים העומדים ממעל לו והוא רחום יכפר
— שו"ת משנה הלכות חלק טז סימן קב
חידושים מהספר[עריכת קוד מקור]
בפרשת בלק כתב כי מלבד התנ"ך המצוי כיום, היו קיימים ספרים נוספים מקודשים, ובהם גם ספר שנכתב על ידי משה רבנו: ”ונראה מדעת רבותינו ז"ל כי משה רבינו ע"ה חיבר ספר לבד מה שכתוב בתורה, ולשם סיפר כל הענין באורך, ונאבד הספר ההוא, כמו שנאבדו ספרים מכלל כ"ד ספרים המקודשים מרוב אורך עול הגלות, וטיט הצרות אשר טבענו בו אנחנו ואבותינו”.
בפרשת תרומה הזכיר העניין שיש לכתוב את ספרי התורה על פי סדר "ווי העמודים": ”הנהיגו הקדמונים לכתוב ספר תורה ווי' העמודים. והוא סוד שם יהו'ה ונקודו שב"א חולם מלאפי"ם בפסוק הר"חב פי"ך ואמלא"הו ופי"ו המ"לאך”.
בפרשת שלח לך צידד בעד אמירת הפיוט מכניסי רחמים: ”וטעם מה שאמר ויבואו עד חברון: דעת מה שאמרו חז"ל כי הלך כלב ונשתטח על קברי אבות ואמר: אבותי בקשו עלי רחמים לפני הקב"ה שאנצל מעצת מרגלים". ומאמר זה יחסום פי המדברים שאין לומר "מכניסי רחמים". וגם אמרו חכמים במסכת תענית: "למה יוצאין בבית הקברות כדי שהמתים יבקשו רחמים עלינו”[5].
צפוני ציוני[עריכת קוד מקור]
ספר נוסף שחיבר נקרא "צפוני ציוני", והוא עוסק בעיקר בענייני שדים וחכמת הכישוף ובסודות טעמי המקרא והסברים בפסוקים על פיהם. בהקדמתו כתב שחיבר חיבור זה נגד אותם המכחישים מציאות השדים וחכמת הכישוף וכך כתב:
אני הגבר, צל עובר, העליתי אבר... ראיתי ומצאתי מאנשים והגים בסדר נזיקין, ושיחות דקלים מחזיקים, ובילדי נכרים מספיקים, בספרי פלוסופים לאובדן ומות, ומכחישים זכר כל בריות הנמצאות, הגדולות והנוראות, מציאות השדים ואיכותם, הוויתם וסיבתם, וחיוב מציאותם עמוקים, והדברים עתיקים...
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- ישראל פלס, "רבינו מנחם ציון (הציוני)", בתוך: מוריה, שנה 11, גיליון ה'-ו', ניסן תשמ"ב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- ספריו
- ציוני, קרימונה, שי"ט, באתר אוצר החכמה
- ציוני, קרימונה, ש"ך, באתר אוצר החכמה
- ציוני, מהדורה חדשה, ישראל, תשס"ה, באתר אוצר החכמה
- צפוני ציוני, ברוקלין, תשמ"ה, באתר אוצר החכמה
- הספר "ציוני" לקריאה, באתר "ויקיקבלה"