ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/שירת העשבים

שירת העשבים
דַּע לְךָ שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה, יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיוּחָד מִשֶׁלּוֹ. דַּע לְךָ שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב, יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ. וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל רוֹעֶה. כַּמָּה יָפֶה, כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה, כְּשֶׁשׁוֹמְעִים הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם; טוֹב מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בֵּינֵיהֶם, וּבְשִׂמְחָה לַעֲבֹד אֶת ה'. וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים מִתְמַלֵּא הַלֵּב וּמִשְׁתּוֹקֵק... וּכְשֶׁהַלֵּב מִן הַשִּׁירָה מִתְמַלֵּא וּמִשְׁתּוֹקֵק אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹר גָּדוֹל - אֲזַי נִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ מִקְּדוּשָׁתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ עָלָיו. וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב .
נעמי שמר, על בסיס דברי רבי נחמן מברסלב

שירת העשבים הוא שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר על בסיס שלוש אמרות של רבי נחמן מברסלב.

מקור המילים

הבית הראשון של השיר הוא פרפרזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב בספר ליקוטי מוהר"ן (תורה ס"ג במהדורא תנינא):

וּכִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָּל עֵשֶׂב ועֵשֶׂב יֵש לוֹ שִׁירה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה.

— לקוטי מוהר"ן תנינא סג

הבית השני מקורו ב"שיחות הר"ן" (אות קס"ג):

אִם הָיִיתָ זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל הָעֲשָׂבִים, אֵיךְ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב אוֹמֵר שִׁירָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי פְּנִיָּה וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְאֵינָם מְצַפִּים לְשׁוּם תַּשְׁלוּם גְּמוּל, כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם וְטוֹב מְאֹד בֵּינֵיהֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בְּיִרְאָה..

הבית השלישי הוא פרפרזה על משפט בליקוטי הלכות:

עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נִתְעוֹרֵר לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה.

השיר

שמר סיפרה לימים כי מי שהביא לתשומת לבה את דבריו של רבי נחמן מברסלב היה השחקן שלמה ניצן, בתוכנית לרגל ט"ו בשבט, ולכן הקדישה לו את השיר בספרה. לדבריה, מרגע ששמעה את הסיפור – המנגינה הייתה בה.

מכיוון ששלושת המשפטים של רבי נחמן קובצו יחד בספר המועדים על ט"ו בשבט, בעריכת יום-טוב לוינסקי סביר להניח שניצן לקח את הדברים מספר זה.

נעמי שמר כתבה את השיר בשנת 1976 עבור המחזה "מסעות בנימין השלישי", עיבוד לסיפורו של הסופר מנדלי מוכר ספרים, שעלה אז בתיאטרון בימות, שאת כל שיריו חיברה שמר. את השיר ביצעו לראשונה על בימת התיאטרון אברהם מור, ספי ריבלין ודינה גולן, לאחר מכן הוא זכה לגרסת כיסוי של אמנים שונים, בהם ירדנה ארזי, רוחמה רז, אתי אנקרי, המדרגות, אברהם פריד, ושולי רנד. כמו כן, השיר בוצע בידי שמר עצמה באלבומה "על הדבש ועל העוקץ" (1981).

חננאל מאק מונה את השיר בין שירי-תפילה ישראליים. השיר נדפס בברכונים, ונהוג לזמרו בסדר ט"ו בשבט.

קישורים חיצוניים

• שירת העשבים באתר הזמנה לפיוט
• על אודות שירת העשבים באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

קטגוריה:שירי נעמי שמר קטגוריה:חסידות ברסלב קטגוריה:שירי 1976 קטגוריה:צמחים בתרבות קטגוריה:ט"ו בשבט קטגוריה:לחני נעמי שמר