אתי אנקרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתי אנקרי
אתי אנקרי, 2012
אתי אנקרי, 2012
לידה 4 בינואר 1963 (בת 58)
לוד, ישראל
שם לידה אסתר אנקרי
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1985–הווה (כ־36 שנים)
עיסוק זמרת, שחקנית קולנוע, פזמונאית, מלחינה, שחקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה ישראלית, מוזיקה יהודית, רוק, פופ
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אסתר (אתי) אַנְקְרי (נולדה ב-4 בינואר 1963) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, פזמונאית ושחקנית ישראלית, זמרת השנה של השנים 1991 ו-1993, בעלת אלבומי זהב, וזוכת פרס אקו"ם על מפעל חיים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנקרי נולדה, גדלה והתחנכה בלוד כבת שלישית מבין חמישה ילדים לחנה, עקרת בית, ואנדריי, שוטר במשטרת ישראל, שניהם ממוצא תוניסאי.

כאשר התגייסה לצה"ל שובצה במשרד הביטחון, ולאחר כשנה וחצי עברה ללהקה צבאית של חיל החינוך והנוער.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנקרי החלה את דרכה בתחום המשחק בדרמה הטלוויזיונית "לחם". בשנת 1985 שרה ב"תחרות הזמר העברי" שנערכה בפסטיבל ערד את השיר "עוד מעט" (מילים: שמוליק קלוסקי לחן: דנה אשכנזי) שזכה במקום השמיני.

באפריל 1987, התמודדה אנקרי בתחרות הקדם אירוויזיון, עם השיר "נוסטלגיה" (מילים: יאיר קורח, לחן: שלמה פרי), בליווי שלישייה (רון, דן גנג ודוד רגב). השיר הגיע למקום ה-14 בתחרות.

בדצמבר 1990, לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר למוזיקה "רימון", יצא לאור אלבום הבכורה שלה "רואה לך בעיניים", בהפקתו המוזיקלית של אלון אולארצ'יק. את כל השירים באלבום היא כתבה והלחינה בעצמה, פרט ל"עוד יום שקט" ו"שיר", אותו כתבה עם ניסים טהר. האלבום זכה להערכה רבה, ובין השאר נכללו בו השירים "רואה לך בעיניים", "לוליטה" ("האמרגן פָּטִיטוֹ"), "לך תתרגל איתה", "געגוע" שנכתב לזכר אביה אנדריי שהתאבד בשנת 1986 ו"עד מתי". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב[1] ומאוחר יותר המשיך ומכר מעל 60 אלף עותקים[2] (הנחשב בימינו למעמד פלטינה כפולה). אנקרי זכתה בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' ב-1991.

בשנת 1991, הופיעה אנקרי בתוכנית "מסיבת גן". בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיגל עם השיר "מיכאל" (עיבוד: יהודה עדר) שזכה להצלחה, ושרה בחלק האומנותי את השיר "לך תתרגל איתה".

בשנת 1992, הופיעה בפעם השנייה ברציפות בפסטיגל עם השיר "קצת אחרי כולם" (עיבוד: עובד אפרת), ושרה בחלק האומנותי את השיר "מיכאל".

במרץ 1993, הוציאה אנקרי את אלבומה השני, "קראת לי אסתר", ובו השירים "מיכאל", "קראת לי אסתר", "כמה רעש", "לולו", "אושר ועושר", "רגעים" ו"לפעמים". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב, והביא לזכייתה השנייה של אנקרי בתואר "זמרת השנה" ברשת ג'. באותה שנה השתתפה בתפקיד אורח בתוכנית "זהו זה" (כשחקנית וזמרת), הופיעה בפעם השלישית בפסטיגל עם השיר "לי ושני", ושרה בחלק האומנותי את השיר "קראת לי אסתר".

אלבומה השלישי של אנקרי, "למרות ובגלל", יצא בדצמבר 1997, ממנו הצליחו השירים "למרות ובגלל", "האישה", "לא יכולה לישון", "נלקח ממני סוד", "את הכל" ו"עוד לא נרגע בינינו".

בשנת 1998, יצא אלבום מתוך ההופעה המשותפת של אנקרי ודוד ד'אור, הכולל את השירים שביצעו בביצועים משותפים. עוד באותה שנה לאלבום המחווה "עבודה עברית" חידשה את "משאלה", שביצע במקור בועז שרעבי, לעיבוד והפקה מוזיקלית של אלון אולארצ'יק.

בין השנים 19992001, שיחקה בשתי העונות הראשונות של הסדרה "שבתות וחגים", לצד אלון אבוטבול, רומי אבולעפיה וקובי שטמברג.

בשנת 2001, יצא אלבומה החמישי "ים". באלבום זה כתבה אנקרי את המילים והמנגינות. השירים מבטאים את השינוי שעברה אנקרי בחייה האישיים, תהליך החזרה בתשובה. האלבום מלווה בלחנים אתניים ובכלי נגינה מסורתיים. אלבום זה זכה בפרס אקו"ם עבור אלבום השנה לשנת 2001.

במאי 2004 יצא לאור האלבום "מיליונים". באלבום 12 שירים, מתוכם 11 שירים נכתבו והולחנו על ידי אנקרי. מילותיו של שיר אחד לקוחות ממזמור תהילים, והולחנו על ידי אנקרי. אלבום זה החזיר את אנקרי לתודעה הציבורית, ורשם הצלחה נאה במכירות עם השירים "אהבה גדולה", "שמעתי ש...", ו"מיליונים" שעסק בפערים חברתיים-כלכליים והשפעתם.

בשנת 2005, יצא אלבום אוסף כפול משיריה של אנקרי, בשם "המיטב". באלבום נכללו, לצד שירים מאלבומיה של אנקרי, גם הקלטות שונות שלה שלא נכללו באלבומים קודמים, כגרסת כיסוי לשירו של שמוליק קראוס "אחרי עשרים שנה" וגרסה לשירה של עפרה חזה "לאורך הים". כמו כן נכלל באלבום השיר "גינאווה", שהקליטה אנקרי במיוחד עבור האוסף.

בשנת 2009, הוציאה אנקרי את האלבום "בשירי רבי יהודה הלוי", ובו 11 שירים שהלחינה למילותיו של המשורר רבי יהודה הלוי[3][4]. אלבום זה הושפע מתהליך חזרתה בתשובה. האלבום, שהגיע למעמד של אלבום זהב[5], התבסס על מופע משירי יהודה הלוי, שהעלתה אנקרי בפסטיבל העוד ב-2008. השיר "בכל לבי" מהאלבום יצא כסינגל לתחנות הרדיו.

בשנת 2012, יצא אלבומה התשיעי, "הניגון שלך".

ב-2013 זכתה בפרס לנדאו לאמנויות הבמה[6]. בנימוקי השופטים נכתב שאנקרי "מצליחה לגרום למוזיקה היהודית להגיע אל מרכז הזירה ובכך יש לה השפעה על התרבות הישראלית שלוקחת משהו מן העבר אל העתיד"[7].

בשנת 2017, יצא אלבומה העשירי "יא אמנה", שבמרכזו שירים יהודים-תוניסאיים[8]. את מילות השיר הראשון באלבום, "ירושלים", הכתיבה לה אמה בניב יהודי-ערבי של יהדות תוניס. אנקרי אמרה, שאת השירים באלבום ניתן לחלק לשלוש קטגוריות: שירי שמחות שהכירה מהבית, שירי שירת הנביאים בתרגום מרים גז-אביגל, ושירים שלמדה מפייטנים[9].

ב-20 ביולי 2020, הכריזו אקו"ם על זכייתה בפרס מפעל חיים. מנימוקי השופטים לבחירה: "אנקרי היא מודל לחיקוי והשראה עצומה עבור נשים בכלל ויוצרות בפרט, הצלחתה נטעה אומץ בליבן להעז ולצאת מן המקום המצומצם שייעדה להן החברה אל עבר עשייה משמעותית ותיקון עולם"[10].

בשנת 2020 הוציאה יחד עם בתה, מעיין ליניק, גרסת כיסוי לשיר "מסך עשן" של אריאל זילבר. השיר יצא במסגרת הפרויקט המוזיקלי צו השעה. בנוסף, חידשה אלבום שירי ילדים, שכתבה לכבוד בתה, ושנשאר גנוז במגירה 12 שנים[11].

אנקרי מרצה בבית הספר למוסיקה ע"ש ג'ונתן ווהל בקריה האקדמית אונו[12].

הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990, נישאה אנקרי לשחקן התיאטרון דורון ליניק, שהוא גם הסוכן האישי שלה[11], ולהם ארבעה ילדים. הם מתגוררים בכפר האורנים

ב-1995, החלה בתהליך של חזרה בתשובה כתלמידתה של ימימה אביטל, והיא נמנית עם חסידות ברסלב. כ־20 שנים לאחר שחזרה בתשובה, החליטה להפסיק להופיע בפני גברים[13].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל פרי, שווה זהב, עיתון "מעריב", ‏7 בינואר 1991
  2. ^ "בשבילם הוא מלך העולם". ynet. 
  3. ^ טל פרי, ‏קול הנשמה, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2009
  4. ^ ערן אלדר, אסתר המלכה: ראיון עם אתי אנקרי, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2009
  5. ^ אלבום זהב לאתי אנקרי, 23 בנובמבר 2009, mako
  6. ^ שירות הידען, ‏חמישה חוקרים בכירים ושבעה אמנים יזכו בפרס מפעל הפיס לאמנות ומדעים, באתר "הידען", 3 בדצמבר 2013
  7. ^ אתי אנקרי: פרס אמנויות, אתר מפעל הפיס, 10 בדצמבר 2013
  8. ^ אתר למנויים בלבד רז שכניק, ‏אֵש שֶבּהָּ, באתר "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 2017
  9. ^ מעיין כפיר, "אתי אנקרי: 'האלבום החדש עזר לי לחבק עוד יותר את המורשת שלי', אתר הידברות, 9 באוקטובר 2017
  10. ^ פרסי אקו"ם: אתי אנקרי ומירית שם אור יקבלו פרס מפעל חיים, גם נגה ארז זוכה
  11. ^ 1 2 30 שנה לאלבום הראשון: אתי אנקרי מדברת על הכל, סרוגים, ‏2020-05-31
  12. ^ אורלי אגסי, מוסיקאים מהשורה הראשונה – המרצים החדשים בקריה האקדמית אונו, ניוז חיפה והקריות, 08/10/20
    מצטרפים חדשים, גל גפן, אוקטובר 28, 2020
  13. ^ כבר לא רואה להם בעיניים: אתי אנקרי מספרת על השינוי הגורלי בקריירה, סרוגים, ‏2017-08-20