שולי רנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שולי רנד
Shuly rand-02.JPG
שולי רנד בהופעה ביום העצמאות בחיפה, 2011
תאריך לידה: 6 בפברואר 1962 (בן 53)
מקום לידה: בני ברק
שנות הפעילות: 1985 - היום
פרסים: פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר בסרט "החיים על פי אגפא" (1992)
פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר בסרט "האושפיזין" (2004)
דמות ידועה: בני השוטר ב"החיים על פי אגפא"
משה בלאנגה ב"האושפיזין"
עיסוקים אמנותיים בולטים אחרים: זמר
פרופיל ב-IMDb
רנד בהופעה בפסטיבל "חדא כנישתא", ט"ו באב ה'תש"ע
שולי רנד ושלומי שטרן

שלום (שולי) יוסף רנד (נולד ב-6 בפברואר 1962, ב' באדר א' ה'תשכ"ב), הוא שחקן, במאי, תסריטאי, מלחין, פזמונאי וזמר ישראלי. זוכה שני פרסי אופיר בשנים 1992 ו-2004.

רנד הוא אחד מהיוצרים הבולטים ביותר של תרבות יהודית מבעלי תשובה חרדיים המשפיעים על התרבות הישראלית הכללית. התסריט שכתב לסרט "האושפיזין" מהווה פריצת דרך של הקולנוע היהודי הדתי לזרם המרכזי. אלבום המוזיקה שהוציא, "נקודה טובה", הפך לאלבום פלטינה, לאחר שמכר בתוך כמה חודשים יותר מ-50,000 עותקים.

רנד נשוי לבמאית והשחקנית מיכל בת שבע רנד ואב לשבעה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנד נולד וגדל בבני ברק למשפחה דתית לאומית. אביו הוא פרופ' יעקב רנד, ואמו בלהה היא אחותו של פרופ' ראובן פוירשטיין. למד בבית הספר היסודי מוהליבר שבעיר ולאחר מכן בישיבת אור עציון, ובישיבת נחלים עד גיל 18, אז יצא בשאלה. ב-1984, לאחר שירותו הצבאי בחיל הרגלים, החל ללמוד בסטודיו למשחק ניסן נתיב וב-1987 סיים את לימודיו שם, לצד יובל זמיר, דן תורן ומיכאל מורים.

בשנת 1998[1] חזר רנד בתשובה והצטרף לחסידות ברסלב, באותה שנה פתח מגמת תיאטרון יהודית דתית בבית הספר הדתי "מעלה" שנסגרה לאחר כשנתיים.

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסטיבל עכו: ב-1988 גילם את שיילוק בהצגה "קרנבל בוונציה" מאת משה שמיר שביימה רינה ברוך.

בתיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1988 גילם את חנן בהצגה "הדיבוק" מאת ש. אנסקי שביים הבמאי הפולני אנז'י ויידה; ב-1989 גילם את אורקה בהצגה "זהב" שכתב יוסי בר יוסף וביימה אופירה הניג; וב-1990 גילם את ג'ורג' בהצגה "על עכברים ואנשים" מאת ג'ון סטיינבק שביימה נולה צ'לטון.

באנסמבל עיתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1989 - 1993 גילם את המלט בגרסה העברית מעוררת המחלוקת של רנה ירושלמי ל"המלט" מאת שייקספיר. הצגה זו הועלתה לראשונה ב-1988 בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר והובילה לייסוד האנסמבל שנה לאחר מכן. הצגה זו הועלתה בפסטיבל הבינלאומי של שייקספיר בבראונשוויג ובאקדמיית ברוקלין למוזיקה. בין השנים 1991 - 1993 שיחק בהצגה "וויצק" שעיבדה וביימה רנה ירושלמי ע"פ גאורג ביכנר.

בתיאטרון הקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 גילם את קוליגין בהצגה "שלוש אחיות" מאת צ'כוב שביים אהרון אלמוג. ב-1991 שיחק בהצגה "השחף" מאת אנטון צ'כוב שביים בוריס מורוזוב. שיחק בהצגה "הכלה וצייד הפרפרים" שכתב וביים ניסים אלוני. ב-1992 שיחק בהצגה "ריצ'רד השלישי" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן; שיחק בהצגה "תפילה" שכתב גרגורי גורין (ע"פ שלום עליכם) וביים מארק זכארוב, ושיחק בהצגה "מהגר עובר ושב" שכתב יוסף מונדי וביים ישראל גוריון. ב-1993 שיחק בהצגה "מלאכים באמריקה" שכתב טוני קושנר וביים שמואל הספרי. ב-1994 שיחק בהצגה "הסוחר מוונציה מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. ב-1995 גילם פעור פה בהצגה "פעורי פה" שכתב חנוך לוין וביים רוברט סטורואה, וגילם את יונתן פולארד בהצגה "פולארד" מאת מוטי לרנר שביים אילן רונן. ב-1996 גילם את רוברט בהצגה "סיפור משפחתי" מאת עדנה מזי"א שביים עמרי ניצן. מזי"א סיפרה בראיון כי משחקו של רנד בהצגה גרם לה לרצות לפתח את המחזה לספר: "כשכתבתי את המחזה היה לי בראש שולי רנד לתפקיד של רוברט. כשפנינו אליו כבר התחילו לו המחשבות על חזרה בתשובה, אני זוכרת שהוא אמר לי שהוא רוצה להיות או רב גדול או שחקן גדול. בסופו של דבר הוא שיחק את התפקיד. בהצגה היו קטעים שהוא צריך ללטף לרות, הגיבורה, את הרגל, אבל על הבמה הוא רק העביר את היד שלו מעל הברך של השחקנית. אז הבנתי שההליכה של שולי לדת היא כמו ההליכה של רוברט לקומוניזם, והבנתי שאני צריכה לפתח את הרעיון הזה. הריק בנפש של שולי נראה לי כזה חד וברור, חוסר הסיפוק, החיפוש אחר משהו ערטילאי. אבל בניגוד לסמים, לאהבה ולאידאולוגיה - מהדת, בדרך כלל, לא חוזרים".‏[2]

לאחר החזרה בתשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 העלה את ההצגה "יארצייט" על פי סיפורו של ש"י עגנון "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו". ההצגה הועלתה כ-600 פעמים, בין השאר גם בפסטיבל ישראל ובתיאטרון החאן. בהצגה זו גילם רנד כ-20 דמויות. הצגה זו זכתה בפרס מרגלית למחזאות.‏[3]

ב-2004 שיחק בהצגת היחיד "מים אחרונים" שעיבד רנד על פי 3 סיפורים מאת ש"י עגנון ("מעשה בחוטב עצים", "בלתי לה' לבדו" ו"מעשה בעזריאל משה שומר הספרים"), שביימה אשתו מיכל רנד.

ב-2013 כתב את המחזמר "שומר הסיפורים" שביימה שירה קצנלבוגן.

קריירה בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 גילם את שמייה בן-דוד לצד רונית אלקבץ בסרטו של דניאל וקסמן "המיועד", ופיתח עמה מערכת יחסים מתוקשרת. בשנת 1992 גילם את בני השוטר בסרטו של אסי דיין "החיים על פי אגפא". בטקס פרס אופיר באותה השנה זכה הסרט בפרס "הסרט הטוב ביותר", ורנד עצמו זכה בפרס "השחקן הראשי הטוב ביותר"; לאחר מכן השתתף הסרט בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין. באותה שנה השתתף בסרטו של גידי דר "אדי קינג" לצד רונית אלקבץ. בשנת 1994 גילם את מלול בסרט שכתב קובי ניב וביימה אורנה בן דור "ארץ חדשה". ב-1996 השתתף בסרטו של עמוס גיתאי "מילים". באותה שנה גילם את מרקו פולו בסרטו של רפי בוקאי "מרקו פולו: הפרק האחרון". ב-1997 שיחק לצד שירה גפן בסרט קצר בשם "לאור היום".

לאחר שחזר בתשובה חדל לשחק במשך שש שנים. בשנת 2004 גילם את משה בלנגה, התפקיד הראשי, בסרט הקולנוע "האושפיזין", אותו כתב ויצר לצד אשתו. הסרט מספר על המפגש בין העולם החילוני לדתי, תוך הצגת התפילה האישית של חסידות ברסלב ומשרטט תמונה של ההווי בשכונות החרדיות בירושלים. בשנת יציאתו גרף רנד את פרס אופיר לשחקן הראשי. הסרט הופץ בארץ ובעולם והשתתף במספר פסטיבלים, בהם זכה בפרסים מיוחדים.

ביולי 2014 החל להגיש תוכנית בערוץ 20 בה הוא פגש יוצרים ישראליים לשיחה על ישראליות, יהדות ומוזיקה.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1985 הוציא רנד, אז עדיין חילוני, תקליט שדרים ובו שני שירים: "אמרנו לו" ו"תחנה סופית", אותם כתב והלחין בעצמו. למרות שאחד השירים צעד במצעד הפזמונים של גלי צה"ל, הם לא זכו להצלחה רבה, מה שגרם לרנד לפרישה מקריירה מוזיקלית.

באפריל 2008 חידש רנד את הקריירה המוזיקלית והוציא באופן עצמאי ובתמיכת קרן קשת את אלבומו הראשון "נקודה טובה" בהפקתו המוזיקלית של שמוליק דניאל. יצאו ממנו הסינגלים "אייכה", "נקודה טובה" בו מתארח אהוד בנאי, "אחותי", "סגולה" ו"המשורר" שנכתב על חנוך לוין. שירי האלבום, שבהקלטתו השתתפו גם אסף אמדורסקי, קרני פוסטל, ניצן חן רזאל, אילן דמרי ודניאל זמיר עוסקים בנושאים דתיים ומבוססים רבות על תורותיו של רבי נחמן מברסלב. האלבום זכה באוגוסט 2008 באלבום זהב, לאחר שנמכר ביותר מ-30,000 עותקים‏‏‏[4]. חודש לאחר מכן אלבומו זכה למעמד אלבום פלטינה לאחר שמכר 62,000 עותקים.

באוקטובר 2009 הציג בהופעה בקיסריה את השיר "שער הדמעות" שנכתב על ידי מיכאל לייטמן והושר ביחד עם ארקדי דוכין. השיר יצא אחר כך כסינגל והושמע פעמים רבות בתחנות הרדיו. השיר נכלל באלבומו של דוכין "ספטמבר", שיצא בסוף 2009.

במרץ 2010 הוציא את אלבום ההופעה שנקרא "שולי רנד בקיסריה סוכות תש"ע". המופע יצא בשתי גרסאות, הראשונה של DVD לצפייה והשנייה בתקליטור כפול לשמיעה. האלבום יצא בהוצאת דברי שיר. באלבום נכללים 21 קטעים, ביניהם גם שלושה סיפורים שסיפר רנד במהלך ההופעה. בנוסף יש רצועת בונוס ממופע העשור לזכרו של מאיר אריאל שם ביצע רנד את השיר "מה חדש במדע" הסוגר את האלבום.

אלבומים בהם השתתף[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אייכה, שולי?, באתר ‏mako‏‏, ‏1 באפריל 2009‏
  2. ^ ‫שירי לב-ארי, אפשר לקרוא לזה טרגדיה אירונית, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2005‬‬
  3. ^ פרס מרגלית לשחקן שולי רנד על ההצגה "יארצייט", באתר ערוץ 7, 16 במאי 2001
  4. ^ אלבום זהב לשולי רנד, באתר nrg‏, 25 באוגוסט 2008‏
  5. ^ שירת העשבים של השירות הבולאי, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2010
  6. ^ ynet, האזינו בבכורה: שולי רנד ב"שיר השירים", באתר ynet‏, 10 בנובמבר 2013
  7. ^ המעוררים ושולי רנד חוזרים בסינגל בכורה: קרב יום, באתר "גאולה אף אם", 1 באפריל 2014
  8. ^ ynet, ברי סחרוף ושולי רנד חוזרים לרבי מלובביץ', באתר ynet‏, 9 במרץ 2015
הקודם:
1991 - אריה מוסקונה
זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת
1992 - שולי רנד ("החיים על פי אגפא")
הבא:
1993 - שאול מזרחי
הקודם:
2003 - אריה אליאס
זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת
2004 - שולי רנד ("האושפיזין")
הבא:
2005 - אורי גבריאל