ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רב המנונא (השני)
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| מקום קבורה | חרתא דארגיז / ארץ ישראל (ראו בפסקה מקום קבורתו) |
|---|---|
| פטירה | חרתא דארגיז / ארץ ישראל (ראו בפסקה מקום קבורתו) |
| מקום פעילות | בבל |
| רבותיו | רב |
| תלמידיו | רב יוסף |
| בני דורו | רב חסדא |
רב המנונא היה אמורא בבלי בדור השני של התקופה.
היה תלמיד אהוב של רב, עד שכונה על ידו "בני".[1] מסר כמה אמרות בשמו,[2] ובאופן כללי העביר הרבה מתורתו של רבו - רב, ובכל מקום שנאמר אמרי בי רב, הכוונה לרב המנונא.[3] על תלמידיו נמנה רב יוסף, והוא זכה להבנה מיוחדת בדברי רבו, גם כאשר רבים אחרים לא הבינו אותם.[4]
משנתו[עריכת קוד מקור]
בתלמוד מובאות בשם רב המנונא גם אמרות הנסובות על דברי אגדה; כך לדוגמה אמר: ”לא חרבה ירושלים, אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן.”[5] וכי ”אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה.”[6]
באופן כללי רב המנונא עסק רבות בתפילה; כך לדוגמה קבע כמה מההלכות הבסיסיות למתפלל: ”וחנה היא מדברת על לבה - מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו, רק שפתיה נעות - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו, וקולה לא ישמע - מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו, ויחשבה עלי לשכורה - מכאן ששכור אסור להתפלל.”[7]
באותו נושא, רב המנונא קבע חלק מברכות התורה - חלק מהותי מהתפילה המוכרת בימינו - את ברכת "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו..." וקבע כי "זוהי מעולה שבברכות".[8] כמו כן מובאות בתלמוד נוסחים של כמה ברכות נוספות שתיקן רב המנונא.[9]
בתלמוד מובאות שני נוסחי תפילות שנהג לומר. האחת היא: ”הא רב המנונא מצלי לה ורבי אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי: רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? - שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות; יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם, ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם.”[10] והאחרת היא: ”יהי רצון מלפניך השם אלוהינו שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן חשיכה, ואל ידווה ליבנו, ואל יחשכו עינינו.”[10]
מקום קבורתו[עריכת קוד מקור]
רב המנונא חי בבבל, אך כאשר נפטר הוחלט להעלות את גופתו לקבורה בארץ ישראל. יחד עם גופתו נלקחה גם גופת רבה בר רב הונא לקבורה בארץ ישראל, ובדרך הגיעו לגשר צר בו לא יכלו הגמלים נושאי הארונות לעבור יחד - והגמלים נעמדו. חז"ל פירשו זאת כי החכמים, גם לאחר מותם, נתנו כבוד האחד לאחר, ולא הקדימו לעבור.[11] לעומת זאת רש"י מביא תשובה מהגאונים, שבה נאמר שמערת קבורתו של רב המנונא קיימת בארגיז[12]. ביישוב הדברים, יש שכתבו כי אותו שהועלה לארץ ישראל הוא רב המנונא השני, ואילו רב המנונא השלישי אכן נקבר במקום מגוריו ב"חרתא דארגיז"[13], ויש שכתבו כי שניהם נאמרו על רב המנונא השלישי, שנקבר בתחילה במערה בעיר מגוריו חרתא דארגיז, ולאחר שהתאכל ונרקב בשרו ליקטו את עצמותיו והעלו אותו לקבורת קבע בארץ ישראל[14].
זיהויו בנפרד מרב המנונא השלישי[עריכת קוד מקור]
גם רב המנונא השני, וגם רב המנונא השלישי, מכונים בתלמוד "רב המנונא" בסתם. עם זאת, מתוך מספר אזכורים ומימרות בתלמוד, הסיקו מפרשי התלמוד כי מדובר בשניים שונים שביניהם מרחק של דור (האחד - הנוכחי - תלמיד של רב אמורא), והשני תלמיד [חבר] של רב חסדא)[15].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הרב אהרן הימן, "רב המנונא ב) תלמידו דרב", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמוד 376, באתר היברובוקס
- הרב יהודה לייב פישמן מימון (עורך), מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רב המנונא, יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמ' נ"ו–נ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רב המנונא (השני), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ד, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ט"ז, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ד, עמוד א', ובמקומות נוספים.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ', עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ', עמוד ב'.
- ^ הפסוק מופיע בספר שמואל א, פרק א', י"ג; תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"א, עמוד ב'.
- ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ז, עמוד ב', ובתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד א'.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ז, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, עמוד א'.
- ^ רש"י , פירוש רש"י לתלמוד, על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד ב', ד"ה דארגיז.
- ^ ראו בהגהת רבי אברהם משכיל לאיתן, מצפה איתן, על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד ב'.
- ^ רבי חיים יצחק ראביד, מרחבי יצחקי - א, על שבת, דף י"ט, עמוד ב', ברש"י ד"ה דארגיז, מרחביה תרפ"ט, עמ' קס"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראו תוספות על תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ג, עמוד א', ד"ה רב המנונא, ועל תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ג, עמוד ב', ד"ה אמרי; רא"ש, תוספות הרא"ש, על תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ', עמוד ב', ד"ה יתיב.