וירג'ין אטלנטיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וירג'ין אטלנטיק
Virgin atlantic Logo.svg
Virgin Atlantic, G-VNEW Boeing 787 Dreamliner (16901493414).jpg
בואינג 787-9 של החברה
יאט"א
VS
ICAO
VIR
אות קריאה
VIRGIN
שנת ייסוד 1984
שנת פירוק 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
בסיס פעולה מרכזי

נמל התעופה לונדון הית'רו

נמל התעופה לונדון גטוויק
בסיס פעולה משני נמל התעופה מנצ'סטר
הנהלה בריטניהבריטניה קראוולי, אנגליה
מועדון הנוסע המתמיד Flying Club
צי מטוסים 45 + 12 בהזמנה
מספר יעדים 33
חברת אם וירג'ין עריכת הנתון בוויקינתונים
www.virgin-atlantic.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וירג'ין אטלנטיקאנגלית: Virgin atlantic) היא חברת תעופה בריטית, השייכת לחברת הענק וירג'ין של ריצ'רד ברנסון. בסיסה הראשי נמצא בנמלי התעופה של לונדון.

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואינג 747-400 של החברה

החברה נוסדה בשנת 1982 על ידי רנדולף פילדס, במטרה לקיים קו טיסה בין לונדון לאיי פוקלנד, זמן קצר לאחר סיום המלחמה באיים.

בשל מסלול הנחיתה הקצר באיים ובעיות אחרות נגנז רעיון זה במהרה והוחלט לנסות לבצע טיסות בין נמל התעופה הית'רו בלונדון לנמל התעופה לנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי בניו יורק. לחברה לא אושר לבצע טיסות אלו והפתרון שהוצע היה הפעלת טיסות בין שדה התעופה גטוויק בלונדון לניוארק.

מיד לאחר מכן פגש פילדס את ריצ'רד ברנסון במסיבה במרכז לונדון שבה סוכם כי ברנסון יקח לידיו את רוב מניות החברה ופילדס ימשיך להחזיק ברבע ממנה ויהיה מנהלה הראשון. כמו כן שונה שם החברה לוירג'ין אטלנטיק.

ב-22 ביוני 1984 ביצעה החברה את טיסתה הראשונה בין גטוויק לניוארק במטוס בואינג 747-200 חכור מחברת אארולינאס ארחנטינס.

בשנת 1986 הוסיפה החברה מטוס בואינג 747 נוסף והחלה לטוס גם בקו גטוויק - מיאמי. בשנים הבאות נוספו לחברה מטוסים נוספים ויעדים נוספים. החברה גם החלה להפעיל טיסות מנמל התעופה לונדון- לוטון לאירלנד, בתחילה במטוסי טורבו פרופ ולאחר מכן במטוסי בואינג 727.

בשנת 2000 מכרה החברה 49% ממניותיה לחברת סינגפור איירליינס.[1]

בשנת 2002 הייתה "וירג'ין איירליינס" החברה לראשונה שהטיסה את מטוס האיירבוס A340-600 בשירות סדיר.

החברה עוזרת בניסויים למציאת דלקים חלופיים "ירוקים" לתעופה ובפברואר 2008 ביצעה החברה טיסה מיוחדת במטוס בואינג 747 ללא נוסעים בה הונע אחד ממנועי המטוס בדלק אורגני. כמו כן החברה הודיעה כי היא מעוניינת לתדלק בעתיד את מטוסייה בדלקים המופקים מאצות.

החל משנת 2010 סבלה החברה מהפסדים גדולים שנאמדו בשנת 2013 בכ- 233 מיליון ליש"ט, אלו הובילו לקיצוץ חד בקווי הטיסות המופעלות על ידי החברה ובכמות העובדים. כחלק מההתמודדות עם הבעיה, בשנת 2012 רכשה חברת התעופה האמריקאית דלתא איירליינס את כל מניותיה של סינגפור איירליינס בחברה וזו נדרשה לעזור בייצוב החברה.

ביולי 2017 הודיעה החברה כי תיכנס לשותפות עם תאגיד התעופה אייר פראנס-KLM, כאשר אלו יירכשו 31% ממניותיה של חברת וירג'ין בחברה. תהליך הרכישה צפוי להסתיים בתחילת שנת 2019 ובסיומו יישמר המותג וצורת ההפעלה הנוכחית שלו מבריטניה לצד שיתוף פעולה בין החברות בתאגיד.

הסכמי שותפות קוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

איירבוס A340-600 של החברה

לוירג'ין אטלנטיק הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איירבוס A330-300 של החברה
צי החברה נכון (28 ביוני 2018)
כלי טיס בצי בהזמנה נוסעים הערות
J W Y
סה"כ
איירבוס A330-200 4 19 271 290
איירבוס A330-300 10 31 48 185 264
איירבוס A340-600 6 45 38 225 308 מוחלפים במטוסי איירבוס A350-1000 ובואינג 787-9
איירבוס A350-1000 12 לא נקבע קבלת המטוסים החל משנת 2019
בואינג 747-400 8 14 66 375 455
בואינג 787-9 17 31 35 198 264
סה"כ 45 12

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וירג'ין אטלנטיק בוויקישיתוף

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא וירג'ין אטלנטיק באתר Airliners.net

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Branson sells 49% of Virgin Atlantic". BBC News (באנגלית). 20 בדצמבר 1999. בדיקה אחרונה ב-27 ביוני 2018.