וירה דרייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וירה דרייק
Vera Drake
Veradrakeposter.jpg
בימוי מייק לי
הפקה סיימון צ'נינג-ויליאמס
תסריט מייק לי
עריכה ג'ים קלרק
שחקנים ראשיים אימלדה סטאונטון
ריצ'רד גרהאם
אדי מארסן
אנה קיבניי
סאלי הוקינס
אלכס קלי
דניאל מייס
פיל דייוויס
מוזיקה אנדרו דיקסון
צילום דיק פופ
מדינה בריטניה
צרפת
הקרנת בכורה 22 באוקטובר 2004
משך הקרנה 125 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 11 מיליון $
הכנסות באתר מוג'ו veradrake
פרסים פרס אריה הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
www.veradrake.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וירה דרייקאנגלית: Vera Drake) הוא סרט דרמה משנת 2004 שכתב וביים מייק לי. הסרט מספר את סיפורה של אשה ממעמד הפועלים בלונדון של 1950, המבצעת הפלות בלתי חוקיות. הסרט זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה, היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר וזכה בשלושה פרסי באפט"א.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירה דרייק (אימלדה סטאונטון) היא אשה מסורה למשפחתה, היא מטפלת בבעלה וילדיה, באמא הקשישה ובשכן חולה. בתה אתל (אלכס קלי), היא בחורה ביישנית העובדת במפעל לייצור נורות. בנה סיד (דניאל מייס), הוא חייט התופר חליפות לגברים. בעלה, סטנלי (פיל דייוויס), הוא מכונאי רכב. למרות שהמשפחה היא דלת אמצעים הם מחזיקים מעמד בזכות הקשר המשפחתי החזק שביניהם. בסרט אנחנו רואים את המעשים הטובים והחסדים הקטנים שהיא עושה באופן קבוע למען כל מי שהיא נתקלת בו. וירה עובדת כמנקה ועוזרת בית, אבל בנוסף ובלי ידיעת בני משפחתה היא עוזרת לנשים בהריון לבצע הפלה. היא אינה מקבלת תשלום תמורת מעשיה, ומתייחסת לכך כאל מעשה צדקה. לעומתה לילי (רות שין) גובה מהנשים 2 גיני עבור ארגון ההפלה ללא ידיעתה של וירה, היא גם מוכרת מזון בשוק השחור.

עלילת משנה בסרט מספרת את סיפורה של סוזן (סאלי הוקינס), בחורה ממשפחה אמידה, בתה של אחת הנשים שוירה עובדת אצלן. מחזר של סוזן אונס אותה והיא נכנסת להיריון. היא נעזרת בחברתה כדי ליצור קשר עם רופא שיעשה לה הפלה. הרופא מפנה אותה לפסיכיאטר, והוא מנחה אותה בשאלותיו כך שיוכל להמליץ על ביצוע הפלה באופן חוקי. לשאלותיו היא עונה שהיו מקרים של מחלות נפש במשפחתה, ואם לא תוכל לבצע הפלה היא תתאבד. ביצוע ההפלה עולה לה 100 גיני.

מצבה של אחת מהנערות שוירה עוזרת להן להפיל מתדרדר, והיא כמעט מתה. בעקבות זאת המשטרה עוצרת את וירה לחקירה. היא מוחזקת במעצר בלילה, ומובאת לפני שופט למחרת בבוקר. סיד המום ממעשיה של אמו, ואומר לאביו שהוא אינו חושב שיוכל לסלוח לה.

וירה משוחררת בערבות, ועומדת למשפט באולד ביילי. אף אחת מהמעסיקות שלה אינה מוכנה להעיד עדות אופי לטובתה. עורך הדין שלה מעריך שהיא תקבל את תקופת מאסר מינימלית שהיא שנה וחצי. השופט גוזר עליה מאסר של שנתיים וחצי. מאסרה משפיע על כל הסובבים אותה שהיו תלויים בה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט שילב מייק לי אלמנטים מימי ילדותו. הוא גדל בסאלפורד שבלנקשייר. חייו היו רגילים, אביו היה רופא ואמו מיילדת, בסביבה שבה חיו אנשים במעמדות חברתיים שונים. בספר "The Cinema of Mike Leigh: A Sense of the Real" הוא אומר "אני חייתי בסביבה מיוחדת של מעמד הפועלים, כמה מקרובי המשפחה גרו במעלה הרחוב במקום עם יותר עלים. תמיד היה מתח, או לפחות דואליות. שני העולמות הללו התנגשו זה בזה. כך שאתה תמיד רואה בסרטים שלי את העולם האחד ויחסו לעולם השני."[1]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייק לי ידוע בשיטות העבודה הייחודיות שלו ליצירת ריאליזם בסרטיו. הוא נוהג להשתמש באימפרוביזציה כדי ללכוד את תגובות השחקנים שאינן כתובות בתסריט. בזמן צילומי "וירה דרייק" רק אימלדה סטאונטון ידעה שנושא הסרט הוא הפלות. השחקנים שגילמו את תפקידי בני משפחתה, כולל סטאונטון עצמה, לא ידעו שהיא אמורה להעצר, עד אשר השוטרים דופקים בדלת הבית שבו הם עשו חזרות. תגובות ההפתעה והבלבול שלהם היוו את הבסיס לדיאלוג והחומרים שהופיעו בסרט.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה להצלחה אצל המבקרים. האתר Metacritic האוסף ביקורות על סרטים ומחשב ממוצע, נתן לסרט ציון של 83 מתוך 100.[2] באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes 92% מתוך 155 הביקורות היו חיוביות, ממוצע הציון הוא 7.9 מתוך 10.[3]

הסרט ספג ביקורת מנשים שעבדו כמיילדות בשנות החמישים. עיקר הביקורת הייתה לגבי השיטה שבה השתמשה וירה דרייק לביצוע ההפלה. השיטה הייתה להחדיר בעזרת מזרק תמיסה של חומר חיטוי עם מי סבון פושרים לתוך רחם האישה. לטענת ג'ניפר וורת', שהייתה מיילדת בשנות החמישים, שיטה זו היא קטלנית. היא טוענת שהסרט "מסוכן", כיוון שנשים יכולות לחקות את השיטה הזו במקומות שההפלה היא עדיין בלתי חוקית.[4]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Watson, Garry. ''The Cinema of Mike Leigh: A Sense of the Real'', Wallflower Press, 2004, 207pp. Books.google.dk. ISBN 190476410X. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2010. 
  2. ^ "Vera Drake" Metacritic
  3. ^ "Vera Drake" Rotten Tomatoes
  4. ^ Jennifer Worth (nurse and midwife 1953–73) (6 בינואר 2005). "A deadly trade". Guardian.co.uk. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2009.