לדלג לתוכן

ולטר פון רייכנאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולטר קרל ארנסט אוגוסט פון רייכנאו
Walter karl Ernst August von Reichenau
לידה 8 באוקטובר 1884
קרלסרוהה, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 17 בינואר 1942 (בגיל 57)
לבוב, גנרלגוברנמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות אינבליד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיה, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19031942 (כ־39 שנים)
דרגה גנרל-פלדמרשל (ורמאכט) גנרל-פלדמרשל
תפקידים בשירות
מפקד הקורפוס ה-7
מפקד הארמייה העשירית
מפקד הארמייה השישית
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולטר קרל ארנסט אוגוסט פון רייכנאוגרמנית: Walter karl Ernst August von Reichenau;‏ 8 באוקטובר 188417 בינואר 1942) היה גנרל-פלדמרשל גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה. מפקדה של הארמייה השישית במהלך המערכה על צרפת ומבצע ברברוסה, ומפקד קבוצת ארמיות דרום עד למותו בינואר 1942.

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייכנאו נולד בקרלסרוהה לגנרל פרוסי, ובשנת 1902 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה של המשמר ה-1. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בחזית המערב, שם זכה בצלב הברזל מדרגה ראשונה ושנייה, וסיים את המלחמה בדרגת האופטמן.

בתקופת רפובליקת ויימאר נשאר רייכנאו כחייל בצבא הקבע המוקטן שהתיר הסכם ורסאי, ושימש כקצין מטה. מ-1931 שימש כראש מטה חיל הקשר במשרד הרייכסווהר, ולאחר מכן שירת עם גנרל ורנר פון בלומברג בפרוסיה המזרחית. דודו, שהיה נאצי קנאי, הציג אותו בפני היטלר ב-1932, ומאז היה רייכנאו אף הוא לנאצי קנאי, והצטרף באופן רשמי למפלגה, על אף שבכך הפר את תקנות הצבא שהיו בתוקף שאסרו על קצינים מלתמוך באופן פעיל במפלגות פוליטיות.

משפחתו של רייכנאו הייתה משפחת אצולה עשירה, ובבעלותה היו מפעלי רהיטים מהגדולים בגרמניה. ב-1938 תרמה המשפחה את מפעל הרהיטים למפלגה הנאצית, וזו הפכה את המפעל למפעל תחמושת.

כאשר עלה היטלר לשלטון בשנת 1933 הפך בלומברג לשר המלחמה, ורייכנאו מונה למנהל משרדו, ושימש כקצין הקישור בין הצבא והמפלגה הנאצית. באירועי ליל הסכינים הארוכות ב-1934 בו שיתפו הרייכסווהר וה-SS פעולה בחיסול בכירי ה-SA שימש רייכנאו כגורם מקשר, ואף כגורם מתסיס, כאשר שכנע את בכירי הצבא והמפלגה הנאצית כי עליהם לשבור את ה-SA ולהרוג את בכיריו.

ב-1935 קודם רייכנאו לדרגת גנרל-לויטננט ומונה למפקד הקורפוס ה-7 במינכן. ב-1938 לאחר פרשת בלומברג-פריטש בה הדיח היטלר את שני מפקדיו הבכירים בצבא עקב שערוריות מין מפוברקות, רצה היטלר למנות את רייכנאו למפקד הצבא, אך נתקל בהתנגדות הקאדר הוותיק של הגנרלים כגרד פון רונדשטט ולודוויג בק. הנאציזם הבוטה של רייכנאו דחה רבים מהגנרלים, שחלקם ראו עצמם כא-פוליטיים וחלקם עסקו כבר בשלב זה בקשר נגד המשטר הנאצי.

מלחמת העולם השנייה ומותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1939 פיקד רייכנאו על הארמייה העשירית במהלך הפלישה לפולין. במאי 1940 פיקד על הארמייה השישית במהלך המערכה על צרפת. לאחר מערכות אלו קידם אותו היטלר לדרגת גנרל-פלדמרשל.

במהלך מבצע ברברוסה, הפלישה לברית המועצות בשנת 1941, פיקד רייכנאו על הארמייה השישית, שכבשה את קייב וחארקוב. רייכנאו היה אנטישמי קיצוני ותמך בהשמדת היהודים. זו החלה כבר אז על ידי האיינזצגרופן שפעלו בעורף הארמיות הגרמניות המתקדמות וטבחו מיליוני יהודים באירועים כטבח באבי יאר, שאירע כאשר רייכנאו הוא הקצין הגרמני הבכיר השולט בשטח. רייכנאו עודד את חייליו לטבוח אף הם ביהודים כאשר נתן את הפקודה המפורסמת במילים "במערכה המזרחית החייל אינו רק אדם הלוחם בהתאם לכללי אמנות המלחמה... מסיבה זו החייל חייב ללמוד להבין את הצורך לגמול תקיף אך צודק שחייב לפעול נגד תת-האדם היהודי".

ב-3 בדצמבר 1941 מינה היטלר את רייכנאו למפקד קבוצת ארמיות דרום במקום גרד פון רונדשטט שהודח בעקבות נסיגת הכוחות הגרמנים מרוסטוב על הדון לעבר נהר המיוז. מיד לאחר מינויו הבין רייכנאו שהנסיגה עליה הורה רונדשטט היא הכרחית. על-פי יומנו של פרנץ האלדר - רייכנאו התקשר להיטלר וקיבל את אישורו להמשך הנסיגה.

ב-19 בדצמבר 1941 פיטר היטלר את ולטר פון בראוכיטש מתפקיד מפקד המטה הכללי וניסה למנות במקומו את רייכנאו, אך שוב נתקל בהתנגדות מפקדי הצבא. מסיבה זו מינה היטלר את עצמו לתפקיד.

בינואר 1942 לקה רייכנאו לפתע בהתקף לב כאשר פיקד על חייליו במזרח. הוחלט להטיסו לגרמניה, אך בדרך המטוס התרסק, ורייכנאו נהרג. הוא הוחלף בפיקוד על הארמייה השישית על ידי פרידריך פאולוס, שהוביל את הארמייה לקרב סטלינגרד, שבו היא הושמדה על ידי הצבא הסובייטי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]