ולטר מודל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוטו מוריץ ולטר מודל
Walter Model October 1944.jpg
ולטר מודל
נולד 24 בינואר 1891
מקום לידה ינתין, האימפריה הגרמנית Flag of the German Empire.svg
נפטר 21 באפריל 1945 (בגיל 54)
מקום פטירה לינטורף, גרמניה הנאצית Flag of German Reich (1935–1945).svg
חייל
כינוי חזיר החזית, הכבאי של היטלר.
השתייכות Flag of the German Empire.svg  הקיסרות הגרמנית

Flag of Germany.svg  רפובליקת ויימאר
Flag of German Reich (1935–1945).svg  גרמניה הנאצית

תקופת שירות 1910 - 1945
דרגה גנרל-פלדמרשל (ורמאכט) גנרל-פלדמרשל
תפקידים צבאיים

מפקד הארמייה ה-9
מפקד קבוצת ארמיות צפון
מפקד קבוצת ארמיות צפון אוקראינה
מפקד קבוצת ארמיות מרכז
מפקד קבוצת ארמיות B
מפקד פיקוד המערב

מלחמות וקרבות
עיטורים

אוטו מוריץ ולטר מודל (גרמנית: Otto Moritz Walter Model; ‏24 בינואר 1891 - 21 באפריל 1945) היה גנרל ומאוחר יותר גנרל פלדמרשל גרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. נולד בינתין, סקסוניה-אנהלט. נודע בשל כישוריו ההגנתיים ובכינויו "הכבאי של היטלר". ולטר היה ידוע במטה הכללי הגרמני בנאמנותו ומסירותו האדוקה למנהיגו, אדולף היטלר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל שירת כקצין זוטר בחיל הרגלים הגרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואף זכה בעיטור מדרגה ראשונה של צלב הברזל ב-1915. בשנת 1919, היה אחד מתוך 4,000 הקצינים שנשארו ברייכסווהר לאחר פירוק צבא הקיסרות הגרמנית בעקבות מלחמת העולם הראשונה. הוא קודם פעמים רבות במהלך שלטונו ההולך ומתחזק של היטלר בגרמניה הנאצית, והמשיך בקידומיו במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך הפלישה לפולין כיהן כראש מטה הקורפוס ה-4, ובמהלך הקרב על צרפת כיהן כראש מטה הארמייה ה-16. במהלך מבצע ברברוסה פיקד על דיוויזיית הפאנצר ה-3 שהייתה חלק מקורפוס הפאנצר ה-24 בארמיית הפאנצר השנייה, לאחר מכן מונה מודל למפקד קורפוס הפאנצר ה-41 שהיה חלק מארמיית הפאנצר השלישית, והיה בחוד החנית של מבצע טייפון, שהיה אמור להוביל לכיבוש מוסקבה. במהלך המתקפה על מוסקבה, כוחותיו של מודל הצליחו להשתלט על עמדות אסטרטגיות וחשובות של כמה גשרים המובילים למוסקבה, והוא אף השתלט על 20 קילומטרים מן העיר, לפני שכוחות הצבא האדום הצליחו להסיג את כוחותיו של מודל.

בינואר 1942, מונה מודל למפקד הארמייה ה-9. זמן קצר אחר מינויו, הוא זכה בתוספת "עלי האלון" לעיטור צלב האבירים. במהלך קרב רז'ב השני, צבאו של מודל לכד והשמיד כוחות צבא רוסים רבים, והגן בהצלחה יתרה על מבלט רז'ב עד שנת 1943, עד הכרזת הנסיגה של היטלר. ביולי 1943 השתתף בקרב קורסק כמפקד הארמייה ה-9. בגין כישוריו האסטרטגיים בהגנה, קיבל מודל שדרוג נוסף לעיטור צלב הברזל, חרבות. בעקבות הנסיגה בינואר 1944, מודל מונה למפקד קבוצת ארמיות צפון בחזית המזרחית, ובמרץ קודם לדרגת גנרלפלדמרשל, "Generalfeldmarschall". הוא פיקד על קבוצת ארמיות נארבה, שנוצרה מקבוצת ארמיות הצפון, ונועדה למנוע פריצת דרך רוסית אל הים הבלטי, במהלך שנקרא מאוחר יותר, הקרב על נארבה.

באמצע אוגוסט, מודל הועבר למערב כמפקד המטה הכללי המערבי ובו זמנית למפקד קבוצת ארמיות B. כאשר פילדמרשל גרד פון רונדשטט חזר לתפקיד מפקד המטה הכללי המערבי, בתחילת ספטמבר, מודל נותר מפקד קבוצת ארמיות B בלבד, תפקיד שאותו החזיק עד פירוק הקבוצה באפריל 1945. כמפקד הקבוצה, מודל עזר לבלום את התקדמות בעלות הברית במהלך מבצע מרקט גארדן.

באוקטובר 1944 עמד מודל נגד קבוצת הארמיות ה-12 בפיקודו של עומר ברדלי בקרב יער הורטגן, ובדצמבר 1944 עמד בראש קרב הארדנים למרות שלא תמך בו מלכתחילה.

ב-1 באפריל 1945 כתרו האמריקאים את כוחות קבוצת ארמייה B. היטלר פקד כי חבל הרוהר הוא מצודה שאין לסגת ממנה או להיכנע. הוא הורה להרוס את מפעלי התעשייה שם כדי שלא יפלו בידי בעלות הברית אך מודל התעלם מכך. ב-15 באפריל 1945 פוצלו הכוחות של מודל לשני כיסים קטנים ומייג'ור גנרל מתיו רידג'וויי הציע לו להיכנע.

מודל האמין שלפילדמרשל אסור להיכנע, הוא התאבד, בירייה בראשו באזור מיוער על יד לינטורף, ראטינגן, ב-21 באפריל 1945, לפני שלכדו אותו ונקבר במקום. ב-1955 הוא הובא לקבורה ביוזמת בנו בבית קברות צבאי גרמני הממוקם על יד העיר ווסנאק (או פוסנאק), גרמניה ליד יער הורטגן. חוקרים סבורים שלפני שאדולף היטלר התאבד, הוא אמר "אם מודל יכול היה לעשות זאת, גם אני יכול"[דרוש מקור].