מקסימיליאן פון וייכס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקסימיליאן פון וויכס
Maximilian von Weichs
Bundesarchiv Bild 101I-056-1643-29A, Frankreich, Generäl v. Weichs.jpg
מקסימיליאן פון וויכס
לידה 12 בנובמבר 1881
דסאו, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה 27 בספטמבר 1954 (בגיל 72)
בון, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית  הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19001945
דרגה גנרל-פלדמרשל (ורמאכט) גנרל-פלדמרשל
תפקידים צבאיים
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-1
מפקד הקורפוס ה-13
מפקד הארמייה השנייה
מפקד קבוצת ארמיות B
מפקד קבוצת ארמיות F
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

מקסימיליאן מריה יוזף קארל גבריאל, הברון וייכס שעל הגלוןגרמנית: Maximilian Maria Joseph Karl Gabriel Lamoral Reichsfreiherr von und zu Weichs an der Glon;‏ 12 בנובמבר 188127 בספטמבר 1954) היה גנרל-פלדמרשל גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייכס נולד בדסאו, והיה בן למשפחת אצולה בווארית. ב-1900 הצטרף כצוער לחטיבת הפרשים הכבדים ה-2 בצבא בוואריה. מ-1905 שירת כשליש כללי. בין 1910 ל-1913 למד באקדמיה הצבאית במינכן, ואז הועבר למטה הכללי. את מלחמת העולם הראשונה העביר כשליש וכקצין מפקדה. ב-1920, עם הקמת הרייכסווהר, היה בין הקצינים שנותרו לשרת. ב-1923, בדרגת מיור, קיבל פיקוד על גונדת פרשים. ב-1928 נעשה למפקד חטיבה רכובה, וב-1930 קודם לראש מטה של דיוויזיה בחיל. ב-1 בנובמבר אותה שנה קודם לאוברסט. לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933 קיבל דרגת גנרל מיור והוצב כמפקד דיוויזיית הפרשים ה-3 בויימאר. ב-1935 הוחל בהסבה של היחידה לדיוויזיית הפאנצר ה-1 בוורמאכט. וייכס התקדם במהירות בשנתיים הבאות, וב-12 באוקטובר מונה למפקד הקורפוס ה-13 בנירנברג. בראשית 1939 השתתף בכיבוש יתרת צ'כיה.

מלחמת העולם השנייה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נטל הקורפוס ה-13 חלק במערכה בפולין במסגרת הארמייה השמינית ונכנס לוורשה. באוקטובר קודם וייכס למפקד הארמייה השנייה, ובתפקיד זה השתתף במערכה על צרפת במסגרת קבוצת ארמיות A, שהבקיעה בארדנים. כגמול על שירותיו קיבל וייכס ב-29 ביוני 1940 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, והועלה לדרגת גנרל-אוברסט ב-19 ביולי 1940. כמו כן השתתפה הארמייה השנייה במערכה בבלקנים.

עם תחילת מבצע ברברוסה הוביל וייכס את הארמייה השנייה במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, אך הועבר לקבוצת ארמיות דרום לצורך כיבוש קייב. לאחר מכן השתתפה הארמייה בפיקודו בקרב מוסקבה. ביולי 1942 החליף את פדור פון בוק כמפקד קבוצת ארמיות B. הוא נטל חלק בקרב סטלינגרד; קבוצת הארמיות רוסקה במבצע אורנוס. ב-1 בפברואר 1943 קודם לגנרלפלדמרשל והועבר לעתודה ביולי. שהותו שם נמשכה פחות מחודש ובאוגוסט נקרא לעמוד בראש קבוצת ארמיות F, שהוצבה בבלקנים בעיקר למטרות לוחמה בפרטיזנים. המבצע העיקרי שניהל היה פינוי הצבא הגרמני מיוון ויוגוסלביה בספטמבר-נובמבר 1944, לנוכח האיום שינותק בידי הצבא האדום. הוא שיקר לפיקוד העליון והציג את הנסיגה המחושבת כאילוץ תחת מתקפת אויב כבדה. ב-2 בפברואר 1945 הוענק לו תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-25 במרץ 1945 הועבר סופית לעתודה. ב-2 במאי נשבה בידי הצבא האמריקני. לאחר שנתיים בשבי היה בין הנאשמים במשפט בני הערובה על חלקו ברצח מאות אלפי אזרחים ביוגוסלביה, אך שוחרר מסיבות בריאותיות ב-1948 בטרם הורשע. הוא פרש לטירת משפחתו ליד בון ומת שם ממחלה ב-27 בספטמבר 1954.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]