אנטוני ביוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטוני ביוור
Antony James Beevor
Antony Beevor 0008.jpg
לידה 14 בדצמבר 1946 (בן 75)
קנזינגטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים וינצ'סטר קולג', האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, Abberley Hall School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Artemis Cooper (1986) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Eleanor Beevor, Adam Beevor עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.antonybeevor.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סר אנטוני ג'יימס ביווראנגלית: Antony James Beevor;‏ נולד ב-14 בספטמבר 1946) הוא היסטוריון בריטי שכתב רבות על מלחמת העולם השנייה בפרט ועל המאה ה-20 בכלל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוור נולד ב-1946 כבן לשושלת של סופרים וגילה עניין רב בהיסטוריה מגיל צעיר. בילדותו חלה במחלת פרתס (Perthes’ disease), הפוגעת בראש עצם הירך, ונאלץ ללכת עם קביים במשך תקופה ארוכה. למד בווינצ'סטר קולג' ובאקדמיה המלכותית הצבאית בסנדהרסט (Royal Military Academy, Sandhurst), ובין שלל מוריו היה ההיסטוריון הצבאי ג'ון קיגן. ב-1965 התגייס לצבא הבריטי, ושירת בגדוד הפרשים האחד-עשר (11th Hussars) בין היתר בגרמניה, וזאת למשך חמש שנים[1]. עם שחרורו מהצבא ניסה את כוחו בתחום הפרסום והשיווק לפני שהתמסר לכתיבה. הוא ידוע בשל ספריו רבי המכר, "סטלינגרד" ו"נפילת ברלין" (שיצאו לאור בעברית בהוצאת 'יבנה' ולאחר מכן גם בהוצאת 'ידיעות ספרים'), על-אודות הקרבות בין ברית המועצות וגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה. ו"מלחמת העולם השנייה", "הפלישה לנורמנדי" ו"ההימור האחרון של היטלר" (יצאו לאור בהוצאת יבנה וידיעות), הראשון הוא תיאור מקיף על אירועי מלחמת העולם השנייה, השני על פלישת בעלות הברית לצרפת ב-1944, השלישי מרחיב על הקרב על הבליטה. הספרים זכו לשבחים על סגנונם החד ומותיר החותם, כמו גם על התייחסותם לחיי היום-יום של לוחמים ואזרחים ושימוש במסמכים שזה-מקרוב אושרו לפרסום מהארכיון הסובייטי. "סטלינגרד", שפורסם לראשונה ב-1998, זכה בפרסים רבים, לרבות בפרס סמואל ג'ונסון, פרס הות'ורנדן לספרות ופרס וולפסון להיסטוריה.

בשנת 2018 הוחרם ספרו "סטלינגרד" באוקראינה עקב פסקה שבה מוזכר טבח ילדים בבילה צרקווה על ידי לאומנים אוקראינים תומכי הנאצים. ביוור יצא נגד הצנזורה ודרש התנצלות מהרשויות באוקראינה.[2]

בנוסף, הוא חבר מסדר האמנויות והספרות בדרגת אביר, עמית האגודה המלכותית לספרות (FRSL) ויושב-ראש לשעבר של איגוד הסופרים הבינלאומי וכן פרופסור במחלקה להיסטוריה והארכאולוגיה בבירקבק, אוניברסיטת לונדון.

נשוי לסופרת ארטמיס קופר ואב לשניים.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס רנסימן - עבור "Crete: The Battle and the Resistance"
  • פרס סמואל ג'ונסון, פרס וולפסון להיסטוריה ופרס הוורנדן - נפילת ברלין - 1945
  • פרס לונגמן להיסטוריה עכשו
  • פרס לה ונגארדיה - עבור "מלחמת האזרחים בספרד 1939-1936"

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1975) Violent Brink
  • (1980) For Reasons of State
  • (1982) The Spanish Civil War
  • (1983) The Faustian Pact
  • (1989) The Enchantment of Christina von Retzen
  • (1990) Inside the British Army
  • (1991) Crete: The Battle and the Resistance
  • (1994) Paris After the Liberation, 1944–1949
  • (1998) Stalingrad
  • (2002) Berlin: The Downfall 1945
  • (2004) The Mystery of Olga Chekhova
  • (2006) The Battle for Spain: The Spanish Civil War 1936–39
  • (2009) D-Day: The Battle for Normandy
  • (2012) The Second World War
  • (2015) Ardennes 1944: Hitler's Last Gamble
  • (2018) Arnhem: The Battle for the Bridges 1944
  • (2022) Russia: Revolution And Civil War 1917-1921

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטוני ביוור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.