ז'בוקריץ'
 | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 ויניצה |
| תאריך ייסוד |
1654  |
| שטח | 4.759 קמ"ר |
| גובה | 196 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,082 (2001) |
| קואורדינטות | 48°23′N 29°0′E / 48.383°N 29.000°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
  | |
ז'בוקריץ' (באוקראינית: Жабокрич; בפולנית: Żabokrycz) הוא כפר במחוז ויניצה שבאוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
יהודי ז'בוקריץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות העשרים של המאה ה-20 נמנו בכפר כ-900 יהודים. קודם לכך, תושבים יהודים רבים עזבו את הכפר לאחר רדיפות מצד איכרים וחיילים אוקראינים. ערב מלחמת העולם השנייה פעלו בכפר קולחוז יהודי, מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יידי.
ב-20 ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבש הכפר בידי הגרמנים, וכעבור שבוע אלו נרצחו בו 435 יהודים, מהם פליטים רבים, תוך ביזת בתי היהודים במקום.
ב-1 בספטמבר 1941, סופח הכפר לחבל טרנסניסטריה הרומני, והועברו אליו מגורשים יהודים מבוקובינה ומבסרביה, אשר רוכזו בגטו מוקף גדר תיל שהוקם במקום. כתוצאה מהצפיפות, מהרעב ומתנאי המחיה הקשים בגטו, נפטרו רבים מיושביו. בד בבד, נשלחו יהודים מהגטו לעבודות כפייה. באמצע מרץ 1944 שוחרר הכפר בידי הצבא האדום, ובכך נמנע ניסיון חיסול של שארית יושבי הגטו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אובידיו קראנגה, זבוקריץ', אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 828–830), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
