ז'וזה סרניי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'וזה סרניי
José Sarney de Araújo Costa
Jose Sarney.jpg
לידה 24 באפריל 1930 (בן 89)
פיניירו, מרניאו
מדינה ברזיל
השכלה Universidade Federal do Maranhão עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך דין, עיתונאי, פוליטיקאי, סופר, משורר, מחבר רומנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת התנועה הדמוקרטית הברזילאית
שושלת משפחת סרניי
צאצאים Roseana Sarney
Sarney Filho
Fernando Sarney עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא ברזיל ה־31
15 במרץ 198515 במרץ 1990
(5 שנים)
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי
  • מסדר ריו ברנקו
  • מסדר ההצטיינות של הצי הברזילאי
  • הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב
  • הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש
  • הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה
  • הצלב הגדול של מסדר העיט האצטקי
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות המלכותי הנורווגי
  • אביר הצלב הגדול של השמש של פרו
  • הצלב הגדול של מסדר קונדור האנדים
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • מסדר בויאקה
  • אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס
  • מסדר ההצטיינות בתרבות של ברזיל (1995)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פקין (1988)
  • Grand Cross of the Military Order of Christ
  • הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Presidente José Sarney assinatura.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'וזה סרניי דה אראוז'ו קוסטה (פורטוגזית: José Sarney de Araújo Costa; נולד ב-24 באפריל 1930, פיניירו שבמרניאו, ברזיל) הוא פוליטיקאי ועורך דין ברזילאי.

סרניי כיהן כנשיא ברזיל בין השנים 1985‏-‏1990. הוא היה האזרח הראשון שכהן כנשיא המדינה לאחר 21 שנים של דיקטטורה צבאית בברזיל והאחרון שעלה לשלטון בתהליך לא דמוקרטי.[1] סרניי הפך לנשיא בעקבות מותו של הנשיא הנבחר (על ידי הקונגרס) טנקרדו נווס, אשר לא הספיק לכהן. סרניי החליף את טנקרדו מאחר שהוא היה סגן-הנשיא הנבחר.

סרניי היה גם מושל מדינת מרניאו בין השנים 1966 ו-1971 ונשיא הסנאט הברזילאי בין 1995‏-1997 ובין 2003‏-2005. הוא נבחר שוב לנשיא הסנאט בשנת 2009, תפקיד שממשיך למלא עד היום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'וזה סרניי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנשיאים שבאו אחריו נבחרו בבחירות עממיות ישירות לנשיא, למעט איתמר פרנקו שנבחר כסגן-נשיא והחליף את פרננדו קולור דה מלו שהודח.


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.