אומברטו קסטלו ברנקו
 | |||||
| לידה |
20 בספטמבר 1897 פורטלזה, סיארה, ברזיל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
18 ביולי 1967 (בגיל 69) פורטלזה, ברזיל  | ||||
| מדינה | ברזיל | ||||
| עיסוק |
פוליטיקאי, איש צבא | ||||
| מפלגה | הברית להתחדשות לאומית | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
אוּמבּרְטוֹ דֶה אלנְקר קָסְטֶלוֹ בְּרָנְקוֹ (פורטוגזית: Humberto de Alencar Castelo Branco; 20 בספטמבר 1897 - 18 ביולי 1967) מנהיג צבאי ופוליטיקאי ברזילאי; שימש כדיקטטור הצבאי הראשון במהלך תקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנקו החל לשרת בצבא ברזיל ב-1918 ובזמן מלחמת העולם השנייה שימש כקולונל בכוח המשלוח הברזילאי. לאחר שמונה ב-1963 לראש המטה הכללי על ידי הנשיא ז'ואו גולאר, היה ברנקו לאחד מראשי ההפיכה כנגד גולאר ב-31 במרץ 1964. בעקבות הפיכה זו מונה על ידי הקונגרס ב-15 באפריל לנשיא ברזיל, תפקיד בו כיהן עד ל-15 במרץ 1967. הצבא ראה את כהונתו של קסטלו ברנקו כתקופת מעבר שבמהלכה הממשל המעין-צבאי יחוקק רפורמות פוליטיות וכלכליות גורפות. קסטלו ברנקו ביטל את המפלגות בפרלמנט ובמקומן הציב את מפלגת הצבא - "מפלגת חידוש הברית הלאומית" ומפלגת האופוזיציה "התנועה הדמוקרטית הברזילאית". פועל יוצא של מדיניות זו היה ביטל זכויות וחירויות רבות וכן הגליה והעלמה של אנשי מקצועות חופשיים שסיכנו כביכול את יציבות השלטון. ב- 27 באוקטובר 1964 חתם קסטלו ברנקו על החוק המוסדי השני, אשר השעה את כל המפלגות הפוליטיות הקיימות, החזיר את סמכויות החירום של הנשיא למשך שארית כהונתו, וקבע את 3 באוקטובר 1966, כמועד הבחירות לנשיאות חדשות. הממשל השיג רבים מיעדיו, כמו קביעת דירוג האשראי הבינלאומי של ברזיל, הפחתת האינפלציה ועזרה בהעלאת התוצר הלאומי הגולמי. עם סיום כהונתו (בחודש מרץ 1967) החליף את קסטלו ברנקו שר הביטחון בממשלתו, ארטור דה קוסטה אה סילבה.[1]
ב-18 ביולי 1967, זמן קצר לאחר סיום כהונתו, מת קסטלו ברנקו בהתרסקות מטוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ENCYCLOPAEDIA BRITANNICA, The rule of Castelo Branco
