ז'ילברטו סילבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ילברטו סילבה
Gilberto Silva Nani.jpg
ז'ילברטו סילבה ונאני ממנצ'סטר יונייטד
מידע אישי
שם מלא ז'ילברטו אפרסידו דה סילבה
תאריך לידה 7 באוקטובר 1976 (בן 41)
מקום לידה לגואה דה פרטה שבברזיל
גובה 1.86 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
19881993 אמריקה מיניירו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19972000
2000 - 2002
2002 - 2008
2008 - 2011
2011 - 2012
2013
אמריקה מיניירו
אתלטיקו מיניירו
ארסנל
פנאתינייקוס
גרמיו
אתלטיקו מיניירו
20 (1)
62 (4)
170 (17)
78 (6)
47 (1)
18 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
20012010 נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל 93 (3)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ז'ילברטו אפרסידו דה סילבהפורטוגזית: Gilberto Aparecido da Silva; נולד ב-7 באוקטובר 1976), אשר ידוע בעיקר כז'ילברטו סילבה, הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדת הקשר האחורי. במשך רוב הקריירה שלו הוא שיחק במדי הקבוצה האנגלית ארסנל.

סילבה גדל במשפחה ענייה וכילד חילק את זמנו בין כדורגל ועבודות כפועל.[1] הוא החל את קריירת הכדורגל שלו ב-1997 עם הקבוצה אמריקה מיניירו, בה הפגין יכולת טובה שזכתה אותו במעבר לאתלטיקו מיניירו בשנת 2000. הוא הפך לשחקן מרכזי באתלטיקו, שם שיחק במשך שלוש שנים בליגה הברזילאית. הוא סייע לברזיל לזכות במונדיאל 2002, כששיחק בכל שבעת משחקיה של ברזיל, ובכך רכש מעמד של שחקן בולט.

באוגוסט 2002 עבר סילבה בתמורה ל-4.5 מיליון פאונד לארסנל, עימה זכה בפרמייר ליג (2004) ובשני גביעי FA. בשש עונותיו במועדון הוא שיחק ב-237 משחקים והבקיע בהם 23 שערים. ב-19 באוגוסט 2006 הבקיע את שערה הרשמי הראשון של ארסנל באצטדיונה החדש אצטדיון האמירויות.[2] הוא אף התמנה להיות סגן הקפטן של הקבוצה בשנת 2006, וחוזהו בקבוצה היה עד יוני 2009.

בשנת 2007 נבחר סילבה לקפטן נבחרת ברזיל בטורניר קופה אמריקה, בו ניצחה נבחרתו. ב-17 ביולי 2008 עבר סילבה לקבוצת פנאתינייקוס היוונית אחרי 6 עונות בלונדון, תמורת סכום של מיליון אירו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילבה נולד בלגווה דה פרטה שבברזיל ובילדותו חי בעיר עם הוריו ושלוש אחיותיו. משפחתו חיה בבית קטן שאביו, נפח במקצועו, בנה במחוז אוסינה לוסיאנה. למרות הקושי הכלכלי במשפחה, שאילץ את סילבה לישון באותו חדר עם אחיותיו, הייתה לו ילדות חסרת דאגות. תקופה זו מתוארת על ידו כ"[זמן בו] לא הייתה לי אחריות בחיים, שיחקתי כדורגל ברחוב עם בני דודיי וחבריי, ומעולם לא היה לנו קשר לסמים ואלימות".[3] בשנת 1988, כשהיה בן 12, ניתנה לו ההזדמנות לצאת מהעוני בעזרת הכדורגל, בכך שהצטרף לאחת מקבוצות הנוער של אמריקה מיניירו. בשנותיו שם אימנו אותו כשחקן הגנה, בתור בלם. בזמן שלא שיחק כדורגל, אביו לימד אותו כיצד להכין רהיטים, ובשנים שעברו הוא ניצל את הידע הזה. ב-1991 אביו פרש, מה שהותיר את הנער בן ה-15 להיות האחראי כלכלית לכל המשפחה, משימה קשה מאוד בייחוד עם מחלתו של אימו.

בגלל המשכורת הנמוכה באמריקה מיניירו, ז'ילברטו נאלץ להפסיק לשחק כדורגל כדי לקחת מספר עבודות, ביניהן כנגר וכפועל במפעל ממתקים, ונראה היה שחלום הילדות שלו מתרחק ממנו. כשעבד במפעל המשכורת שלו הייתה נמוכה מאוד, משכורת חודשית השווה ל-50 פאונד לפי השער ב-2002.[4][5] לאחר שלוש שנים של עבודה במפעל, הנער בן ה-18 החליט לנסות שנית את מזלו בכדורגל על ידי כניסה לאקדמייה לנוער של אמריקה מניירו. זמנו באקדמייה זמנו היה קצר עקב המצב המדרדר בבית שגרמה מחלתה של האם. הוא חזר לעבוד במפעל עם תקווה מעטה להיות כדורגלן.

"היינו משפחה ענייה ונאלצנו לעבוד קשה. זו הסיבה, שבתור ילד, הייתי צריך לקבל עבודות עמל ולעבוד במפעל. אבל אני שמח שהייתה לי התחלה קשה. זה גורם לי להזדהות עם אנשים שאין להם כל כך הרבה מזל."

ז'ילברטו סילבה[6]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 חבריו של ז'ילברטו ניסו לשכנע אותו לנסות שוב לשחק כדורגל, ומשום כך חתם עם אמריקה מיניירו ב-1 ביוני 1997, הפעם כשחקן מקצועי. בגיל 21 ג'יבלרטו היה בלם בקבוצה הראשונה. בזמן עונתו הראשונה באמריקה מיניירו הוא היה אחד משחקני המפתח בקבוצה, על אף ביקורת מכמה אוהדים על חוסר יציבות. הוא עזר לקבוצה לזכות באליפות ליגת המשנה הברזילאית ולעלות לליגת העל הברזילאית.

בעונתו השלישית בקבוצה, כאשר הקבוצה ירדה בחזרה לליגה השנייה ב-1999, הוא שיחק 20 משחקים והבקיע שער אחד ועזר לקבוצה לסיים במקום השני. בשנת 2000, בגיל 24, הוא הצטרף ליריבה העירונית אתלטיקו מיניירו. בעונתו הראשונה במועדון, הוא נפצע בשוק הימנית, ולכן החמיץ מספר משחקים. בעונתו השנייה, ז'ילברטו הועבר על ידי המאמן לשחק כקשר אחורי, תפקיד בו פרח. הוא הבקיע שלושה שערים בעונת 2001 ונהפך לתגלית בכדורגל הברזילאי.

באוקטובר 2001 יכולתו הטובה באותה שנה זיכתה אותו בקריאה לייצג את נבחרת ברזיל על ידי לואיס פליפה סקולרי במשחקי מוקדמות מונדיאל 2002. הופעת הבכורה שלו בשורותיה הייתה במשחק נגד צ'ילה ב-7 באוקטובר, כאשר נכנס כמחליף. ב-7 בנובמבר הוא פתח לראשונה בהרכב במשחק נגד בוליביה. הקריירה הבינלאומית שלו המשיכה לפרוח בתחילת 2002. הוא הבקיע פעמיים במשחק נגד בוליביה ופעם נגד איסלנד. בשנת 2002 קראו לו באופן מפתיע לייצג את הנבחרת במונדיאל 2002 שנערך בקוריאה הדרומית ויפן. הוא נועד לשחק מעט בטורניר, אך הקשר האחורי וקפטן הנבחרת אמרסון נפצע באימון ממש לפני המשחק הפותח.[7] לאור הפציעה, המאמן סקולארי הציב את ז'ילברטו למלא את החלל שאמרסון הותיר. ז'ילברטו שיחק בכל דקה בטורניר, בו ברזיל ניצחה. משחקו בטורניר זכה לתשבחות רבות, ובמילותיו של מגזין וז'ה, ז'ילברטו "החזיק את הפסנתר עליו רונאלדו וריבאלדו ניגנו את יצירותיהם".[4] חלקו לא היה הגנתי בלבד, שכן הוא בישל את השער לרונאלדו בחצי הגמר, שהוביל את ברזיל לגמר. ביצועיו המרשימים במונדיאל הובילה רבים להחשיב אותו כקשר האחורי הטוב בעולם.[8]

קריירה בוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ילברטו (ימני) מול קפטן אסטון וילה גארת' בארי

יכולתו המרשימה של ז'ילברטו במונדיאל 2002 תפסה את תשומת הלב של מאמנים רבים. ז'ילברטו חשק במעבר לאנגליה, ואמר כי "זה יהיה פנטסטי לשחק נגד שחקנים כמו דיוויד בקהאם שוב."[9] אסטון וילה וארסנל הובילו את המרדף להחתמתו. באוגוסט, בעודו תחת חוזה עם אתלטיקו מיניירו, הוא הצטרף לארסנל במסע קדם העונה שלהם באוסטרליה, ואף על פי שלא היה חתום בקבוצה, העסקה נראתה קרובה מאוד. למרות זאת, סיבוכים עלו כאשר הוטל איסור מכירת שחקנים על אתלטיקו מיניירו מאחר שלא שילמה משכורת לשחקנים, ביניהם ז'ילברטו.[10][11] הייתה גם בעיה בנתינת הרשאת עבודה בבריטניה לז'ילברטו.[12] על אף הסיבוכים, ג'יבלרטו סיים קיץ גדוש הספקולציות בהצטרפות לארסנל ב-7 באוגוסט 2002 במחיר של 4.5 מיליון פאונד. בעת חתימתו, מאמן ארסנל ארסן ונגר אמר ש"מה שאהבתי הוא העובדה שהוא שמר על פשטות העניינים. הוא יכול לשחק בכל רחבי הקישור אבל תפקיד הקשר האחורי היא מה שהוא עושה הכי טוב."[10]

ארסנל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ז'ילברטו עבר לאנגליה והחל באימונים בארסנל, הוא קנה דירה בדרום הרטפורדשייר.[13] עקב היותו רגיל לחיים בעיירות ברזילאיות קטנות, הוא התקשה בהתחלה להסתגל לדרך החיים החדשה בלונדון. אף על פי כן, ביצועיו במגרש כמעט ולא הושפעו מכך. ב-1 באוגוסט 2002 הוא ביצע הופעת הבכורה שלו במדי ארסנל כמחליף, במשחק נגד ליברפול במחצית השנייה של משחק גביע הקהילה, בו הבקיע את שער הניצחון. כאשר החלה עונת 2002/03, ז'ילברטו נעמד מול תחרות קשה על מקום בהרכב הפותח עם חברו למדינה אדו. אחרי שני משחקים בהם נכנס כמחליף, ז'ילברטו שיחק להרכב הפותח ב-27 באוגוסט, ועזר לארסנל לנצח 5-2 את ברומוויץ'. הכושר הטוב של ז'ילברטו המשיך ובא לידי ביטוי כשהבקיע את השער המהיר ביותר שהובקע בליגת האלופות, 20.07 שניות לאחר הפתיחה במשחק נגד פ.ס.ו איינדהובן ב-25 בספטמבר 2002.[14] למרות זאת, הבעיות המשפטיות המשיכו, מאחר שמעברו לאנגליה לא הושלם לחלוטין באופן חוקי. כתוצאה מכך ז'ילברטו הורה לעורכי דינו להחל בהליכים חוקיים נגד אתלטיקו מיניירו על השכר שלא שולם לו בנובמבר 2002. נטען נגד אתלטיקו מיניירו ששילמה לז'ילברטו רק חצי ממה שהגיע לו במעברו לארסנל. במחצית השנייה של עונת 2002/03, הוא נשאר שחקן הרכב פותח קבוע בארסנל. אפילו אף על פי שסבל מירידה בכושר לקראת סוף העונה, הוא זכה עם הקבוצה בגביע האנגלי כשניצחו בגמר את סאות'המפטון 1-0 באצטדיון המילניום.

בעונת 2003/04 מצבו של ז'ילברטו השתפר אף יותר, והיה לו חלק מרכזי בזכייתה של הקבוצה באליפות ללא אף הפסד בליגה. הוא שיחק ב-32 מתוך 38 משחקים בלתי מנוצחים באותה עונה. עונתו הבאה התחילה באופן מרשים כקודמתה, כשהבקיע באצטדיון המילניום את השער הראשון מתוך שלושה של ארסנל על מנצ'סטר יונייטד במגן הקהילה, משחק בו ארסנל ניצחה 3-1. בזמן משחקי פתיחת העונה הוא החל לסבול מכאבים חזקים בגב, ואחרי משחק בבולטון ב-27 בספטמבר 2004 סריקה חשפה שבר בגבו. בהתחלה דווח כי יהיה מושבת למשך חודש.[15] בדיווחים מאוחרים יותר נאמר כי הפציעה עלולה להשבית אותו לעונה שלמה.[16]

"אם אתה לא מוותר אף פעם אז תמיד יש צ'אנס, והם קיבלו דוגמה מצוינת מזוכה מונדיאל. אתה רק צריך לראות איפה ז'ילברטו היה כשהישגנו את הכדור ואיפה היה כשהבקענו את השער. זכור שזה בחור שכבר זכה בהכול."

ארסן ונגר

[17]

רופאו של ז'ילברטו הורה לו לשים משען לגב לשלושה חודשים שיעזור לו להחלים מהשבר. ז'ילברטו חזר לארץ מולדתו, ברזיל, בתקופת ההשתקמות. בזמנו שם, היה לו ספק רב אם יחזור אי פעם לשחק כדורגל, מאחר שהיו חששות שהפציעה תפגע בקריירה שלו. על אף חששותיו, השיקום הארוך שלו השתלם והוא החלים לגמרי. הוא חזר לשחק כדורגל בניצחון ארסנל 4-1 על נוריץ' סיטי ב-22 באפריל 2005. בעונת 2004/05 ג'יבלרטו היה פצוע לשבעה חודשים ושיחק רק 17 משחקים. חסרונו, בשילוב עם הירידה בכושר של ארסנל באותה תקופה, הוביל לדיונים רבים בשאלת חשיבותו לקבוצה. היו שהציעו שארסנל מתקשה מאוד ולא יכולה להסתדר בלעדיו.[10] עונתו הקשה של ז'ילברטו הסתיימה בנחמה, לאחר שארסנל סיימה את העונה כסגנית האלופה בליגה וכזוכת הגביע האנגלי אחרי שניצחה את מנצ'סטר יונייטד בבעיטות עונשין. בזמן הקיץ, ב-22 ביוני 2005, ז'ילברטו שיחק עם נבחרת ברזיל בגביע רק משחק אחד - הוא היה בכושר ירוד מאחר שכמעט לא שיחק בהרכב ארסנל.

ביוני 2005 סוכן הכדורגל ג'ק ליכטנשטיין תבע את אתלטיקו מיניירו על מעברו של ז'ילברטו ב-2002. עורך דינו של ליכטנשטיין טען כי הוא ושותפו הלא רשמי, רוני רוזנטל, מעולם לא קיבלו את חלקם ממחיר העברתו של ז'ילברטו לארסנל מאתלטיקו מיניירו ביולי 2002. ארסן ונגר וסגן-יושב ראש הקבוצה דיוויד דין הביאו את עדותם במשפט וטענו כי ארסנל ניהלה משא ומתן ישיר עם אתלטיקו מיניירו וששום סוכן היה מעורב בעסקה.[18] השופט במשפט היה ריימונד ג'אק, ובסיומו, ב-29 ביוני פסק נגד ליכטנשטיין, והורה על התובעים לשלם לאתלטיקו מיניירו 94,000£. שנה לאחר מכן המקרה המקרה הקשה הִקְשָׁה על ארסנל, כאשר שחקנה לשעבר אשלי קול ביקר את המועדון על "צביעות וסטנדרטים כפולים" בגישתם לז'ילברטו.[19]

עם הרגעות האירועים המשפטיים, עונת 2005/06 החלה. בעקבות עזיבתו של הקשר וקפטן הקבוצה פטריק ויירה ז'ילברטו נהיה דמות ראשית בארסנל. בתחילת העונה, בספטמבר 2005, רצונו לעזוב את ארסנל גרמה לו להאריך את חוזהו עד יוני 2009. חודש לאחר מכן נאמנות זו השתלמה, ב-18 באוקטובר 2005, ז'ילברטו הופיע לראשונה כקפטן הקבוצה במשחק נגד ספרטה פראג. על אף תקופה של כושר ירוד בחודשי החורף של העונה, ביצועיו המרשימים בהגנה בזמן השלבים המאוחרים של ליגת האלופות, בייחוד במשחקים נגד ריאל מדריד, יובנטוס, וויאריאל, הביאו לשיבוחו בתקשורת. ב-17 במאי 2006 ז'ילברטו שיחק במדי ארסנל בגמר ליגת האלופות נגד ברצלונה, משחק בו ארסנל הפסידו 2-1. בזמן הקיץ שלאחר מכן היו שמועות שמילאן וליון מעוניינות בשירותיו של השחקן. אף אחת מהקבוצות הללו הגישה הצעות רשמיות. לאור יכולתו בליגת האלופות, ז'ילברטו נבחר לייצג את נבחרת ברזיל במונדיאל 2006. ז'ילברטו שיחק כמחליף ופתח פעמיים, בגלל פציעה של אמרסון. ברזיל הפסידה לצרפת 1-0 ברבע הגמר. עקב אכזבת הנבחרת במונדיאל, הקשר ז'וניניו קרא לחברין המבוגרים בקבוצה, ביניהם ז'ילברטו, לפרוש מכדורגל בינלאומי,[20] אך לאחר מינויו של גיבול ילדותו דונגה להיות מאמן הנבחרת, ז'ילברטו החליט לסבר לעצתו של ז'ויניו והוא המשיך לייצג את הנבחרת.

ז'ילברטו הולך בצפון לונדון

בעקבות עזיבתם של המגן סול קמפבל ופרישתו של החלוץ דניס ברגקאמפ בקיץ 2006, ז'ילברטו הוכרז כסגן-הקפטן של הקבוצה בעונת 2006/07. הוא התחיל את העונה היטב, בכך שהבקיע את שערה הראשון של ארסנל באצטדיון האמירויות בשוויון 1-1 עם אסטון וילה. הכושר המעולה שלו המשיך, והוא הבקיע מספר שערי ליגה שעזרו לו לקבל שבחים בעוד הקפטן תיירי הנרי היה פצוע. במעבר לשנה החדשה, שנת 2007, ז'ילברטו קושר למעבר ליובנטוס,[21][22] שמועה שמיד הוכחשה על ידי ארסן ונגר.[23] ז'ילברטו וסוכנו, פאולו ויאנה, התעקשו על כך שרצונו של השחקן הוא לכבד את חוזהו עם התותחנים.[24] בינתיים, היכולת הטובה של ז'ילברטו המשיך בחצי העונה השנייה. אף על פי שארסנל סיימה רק במקום הרביעי בליגה, הוא סיים את העונה כמבקיע השני הטוב ביותר בקבוצה עם עשרה שערים בפרמייר ליג.[25] ייתכן שהסיבה לכמות השערים הגבוהה הבלתי רגילה שלו היא שתי פציעותיו של תיירי הנרי, שבזמנן ז'ילברטו בעט את בעיטות העונשין של הקבוצה. כמות השערים הגבוהה שלו, בשילוב עם היכולת הטובה שלו בקישור וכושר המנהיגות שלו בקבוצה הצעירה של ונגן גרמה לכמה אוהדי ארסנל ואוהבי כדורגל לתייג אותו כשחקן הטוב ביותר של ארסנל באותה עונה, ואחד הטובים בליגה.[26][27][28] ב-1 ביוני 2007 ז'ילברטו שימש כקפטן נבחרתו במשחק של ברזיל נגד אנגליה, הראשון אי פעם באצטדיון וומבלי המחודש.[29]

כקפטן הנבחרת היה לו משחק מוצלח מאוד נגד נבחרת אנגליה, בו הוא הצליח להבקיע שער בנגיחה, שנפסל בטענת נבדל ולבשל את שערה היחיד של ברזיל שסיימה בשוויון 1-1.

בקיץ 2007 ז'ילברטו שיחק בקופה אמריקה, בה שימש כקפטן ברזיל בחסרונו של לוסיו. הנבחרת ניצחה את ארגנטינה בגמר 3-0 וניצחה, אך ז'ילברטו לא שותף במשחק עקב השעיה.

במעבר לעונת 2007/08 תיירי הנרי, קפטן ארסנל, עזב את המועדון לברצלונה. מעברו של הנרי השאיר את סרט הקפטן פנוי, ובהתאם עובדה שהיה סגן הקפטן בעונה שעברה, גרמה לרבים לשער כי ז'ילברטו יירש את מקומו של הנרי כקפטן. למרות זאת, למרבה הפתעתו של ז'ילברטו,[30] ויליאם גאלאס קיבל את סרט הקפטן במקומו. מעמדו של ז'ילברטו התערער בקבוצה והוא שותף במספר קטן של משחקים יחסית לעונות הקודמות. הוא שיחק ב-36 משחקים בלבד בכל המסגרות. זה, לצד מצבה העגום של הקבוצה, שלא זכתה באף תואר גם בעונה זו, הוביל למעברו לפנאתינייקוס ב-17 ביולי 2008. בעונתו הראשונה בפנאתינייקוס עזר סילבה לקבוצה להעפיל לשמינית גמר ליגת האלופות. בענותו השנייה במועדון עזר סילבה לקבוצה לזכות באליפות הליגה היוונית ובגביע היווני.

במאי 2011 חתם סילבה בגרמיו הברזילאית לשנה וחצי, בנובמבר 2012 הסתיים חוזהו וסיים את דרכו בקבוצה. ב-9 בדצמבר 2012 חזר למועדון נעוריו אתלטיקו מיניירו, איתה זכה באליפות ברזיל ובגביע ליברטדורס.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ילברטו מכונה לעתים "החומה בלתי נראית" (או "וולנטה") בברזיל.[6] במשחקיו הוא בדרך כלל ממקם את עצמו בין שני הבלמים והקישור מבלי למשוך תשומת לב, ובולם את התקפות היריבה לפני שזו תצבור מומנטום. בתפקידו, הוא מהווה חלק מהיחידה ההגנתית גם במדי הקבוצה וגם במדי הנבחרת. במשחקיו בשורות ארסנל וברזיל, שתיהן קבוצות המתמקדות בהתקפה, הוא כיסה את ה"חורים" המותירים הקיצוניים האחוריים והקשרים שנוטים לעזור פחות בהגנה. הוא מגיע עד למרכז הגנה כדי לחפות על הבלמים המרכזיים, שהם בדרך כלל לוסיו בברזיל וקולו טורה בארסנל, שני שחקנים הידועים בריצותיהם קדימה עם הכדור.

סגנון ההגנה של ז'ילברטו שונה משחקני קישור אחרים. בניגוד לקשרים החזקים בתיקולים, ז'ילברטו הוא פאסיבי בהגנתו. במקום לנסות לתקל, הוא מנסה להצמד לתנועותיו של התוקף, ובכך לדחוף אותו אחורה. משום כך, יש לו היסטוריה נקייה באופן יוצא דופן לקשר אחורי. היו לו שני רצפים של 45 משחקים בלי לקבל אפילו כרטיס צהוב בודד בזמן הקריירה שלו בארסנל.[31] מנטאליות זו הביאה לו גם שבחים וגם ביקורות.

ז'ילברטו מתמחה בעזרה בבלימת מסירות ארוכות, מאחר שהוא שומר אישית את חלוצי היריבה. הדבר חותך את אספקת הכדורים לחלוצים, ולכן מכריח את הקבוצה לשחק דרך הקישור, סגנון משחק שלא כל כך מתאים למסירות ארוכות.

למרות אחוז המסירות המדויקות הגבוה שלו,[32] מסירותיו תוארו כבלתי יציבות בעבר.[33] בדרך כלל הן יועדו לשחקני הקישור הקרובים אליו, כדוגמת ססק פברגאס, ומשום כך יש לו אחוז מסירות גבוה. למסירות הללו לא שמים לב, בעוד מסירות ארוכות ולא מדויקות מביאות לו תשומת לב שלילית, אם כי מקרים כאלו הם נדירים ולא פוגעים בסטטיסטיקת המסירות המדויקות שלו בצורה משמעותית.

לפי "פרוזואן", מערכת ניתוח נתונים המשמשת מאמני כדורגל, ז'ילברטו סילבה היה, יחד עם פול סקולס ממנצ'סטר יונייטד ופרנק למפארד מצ'לסי, אחד הקשרים הבודדים באנגליה שהגיעו ל"רמת האליטה של ליגת האלופות" מבחינת ביצועיהם.[34]

אופי וחיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ילברטו בצילום ל"ליגת הרחוב".

ז'ילברטו ידוע בספורטיביות האדיבה שלו וברוגע שלו על המגרש. הוא לעתים נדירות, אם בכלל, מגיע לעימותים במהלך משחקים. הוא מתואר כאיש מנומס, מצפוני ואדיב למראיינים. הוא אמר שלאחר סיום קריירת הכדורגל שלו הוא רוצה "לגור בחווה קטנה עם כל משפחתו לידו ולרכב על סוס."[35]

ז'ילברטו מנגן על המנדולינה.

ז'ילברטו הוא אחד מהפטרונים של "ליגת הרחוב", ארגון צדקה בריטי המארגן משחקי כדורגל לאנשים מחוסרי בית, פליטים ומחפשי מקלט. ביוני 2003 ז'ילברטו נסע לברזיל למסע משחקים עם 17 שחקני "ליגת הרחוב".[36] המסע כלל ביקור בעיר הולדתו לגווה דה פרטה ומשחקים נגד קבוצות מקומיות באצטדיון המרקנה.

ז'ילברטו הוא מוזיקאי נלהב. בזמנו החופשי הוא מנגן על מנדולינה וגיטרה. כאשר עבר לראשונה לאנגליה הוא לקח שיעורי מנדולינה וניגן בציבור בפאב מקומי בשכונת מגוריו. מאוחר יותר הוא עבר ללמוד לנגן על גיטרה.[37] בדומה לכדורגלנים ברזילאים רבים הוא מנגן מוזיקת סמבה עם חבריו בנבחרת ברזיל במנוחתם בין משחקים בינלאומיים.

לז'ילברטו יש דב נמלים על שמו בגן החיות של לונדון. ז'ילברטו הוא המאמץ של החיה, שקיבל מזוכה בתחרות בגן החיות. הכדורגלן תיאר את חברו הדרום אמריקאי בתור "אחי השעיר מעט יותר ממני!"[38]

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות בקבוצה[31][39]
מועדון עונה פרמייר ליג גביע ה-FA גביע הליגה האנגלית אירופה אחרים סך הכל
הופעות שערים בישולים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
ארסנל

2007/08

17 0 0 3 0 3 0 6 0 0 0 29 0
2006/07 34 10 1 3 0 1 0 9 1 0 0 47 11
2005/06 33 2 1 1 0 3 1 10 1 1 0 48 4
2004/05 13 0 1 2 0 0 0 1 0 1 1 17 1
2003/04 32 4 1 3 0 1 0 8 0 1 0 45 4
2002/03 35 0 2 3 0 0 0 12 2 1 1 51 3
סיכום בקבוצה 159 16 6 12 0 6 1 45 4 4 2 226 23
מועדון עונה ליגת העל הברזילאית סך הכל
הופעות שערים בישולים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
אתלטיקו מיניירו 2001 24 3 24 3
2000 38 1 38 1
סיכום בקבוצה 62 4 62 4
מועדון עונה ליגת העל הברזילאית סך הכך
הופעות שערים אסיסטים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
אמריקה מיניירו 1999 20 1 20 1
1998
ליגת המשנה הברזילאית
1997
סיכום 241 21 6 12 0 6 1 45 4 4 2 308 28

הסטטיסטיקות נכונות ל-22 בדצמבר 2007.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ברזיל
עם אמריקה מיניירו
עם אתלטיקו מיניירו
עם פנתייאקוס
עם ארסנל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Life is sweet for Brazil's shop steward". Telegraph Sport. 
  2. ^ "Arsenal 1-1 Aston Villa". BBC Sport. 
  3. ^ Wallace, Sam. "The Premiership Interview: Highbury's Silva lining". The Independent. 
  4. ^ 4.0 4.1 "Cheese is the secret to Silva's success". ESPN.com Soccernet England. 
  5. ^ "Life is sweet for Brazil's shop steward". Telegraph Sport. 
  6. ^ 6.0 6.1 "'This final is like our own World Cup'". Guardian Unlimited. 
  7. ^ Fifield, Dominic. "High jinks rule Brazil captain out of cup". Guardian Unlimited. 
  8. ^ Marks, Chris. "Gilberto Silva: Player profile". ofutebol.com. 
  9. ^ All Things Footie Archive, All Things Footie
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 ESPNsoccernet: Gilberto Silva Profile, ESPNsoccernet.
  11. ^ ESPNsoccernet: Silva transfer 'in doubt' - report, ESPNsoccernet.
  12. ^ Brazilian Silva granted work permit, ESPNsoccernet
  13. ^ Ofutebol: Gilberto Interview, Futebol: The Brazilian Way Of Life, 2005.
  14. ^ uefa.com - Players - Gilberto Silva, uefa.com
  15. ^ Gilberto sidelined for at least a month, ESPNsoccernet.
  16. ^ Gilberto injury gives Arsenal soft centre, Guardian Unlimited Football News
  17. ^ Gilberto Profile on Sky Sports, Sky Sports
  18. ^ "Dein speaks at Gilberto inquiry", Sporting Life, יוני 2006.
  19. ^ Cole puts Chelsea in dock over tapping-up inquiry", Times Online
  20. ^ "Juninho Advises Brazil's Elders to Retire from the Squad", Softpedia
  21. ^ Juve, Eto’o as well as Gerrard, calciomercato.com
  22. ^ Juventus: G. Silva set to sign, Gerrard is the dream. Talks with Inter about Adriano and Samuel, calciomercato.com
  23. ^ Wenger - Gilberto is going nowhere, Richard Clarke, Arsenal.com
  24. ^ Gilberto hails "great" Juve, MH, Eurosport
  25. ^ FA Premiership - Top Scorers, Yahoo Football
  26. ^ Ronaldo stands out from rest by any calculations, Times Online
  27. ^ And my Player of the Year is..., The Electric New Paper, Daniel Finkelstein
  28. ^ Arsenal-Land - Player of the Year, Arsenal Land
  29. ^ Beckham shines as England draw, Skegness Today
  30. ^ - Gilberto: I heard skipper snub on web, inthenews.co.uk
  31. ^ 31.0 31.1 Gilberto Silva Statistics, www.soccerbase.com - The Internet Soccer Database.
  32. ^ Some interesting Opta stats, Arsenal-Mania.com.
  33. ^ Gilberto the key to the Arsenal renaissance, Arsenali.co.uk
  34. ^ "Chelski players turn on Ballack publisher=Football365.com". 
  35. ^ "Gilberto Silva earned his comforts in life", newsvine.com
  36. ^ Jacob, Gary. "Gilberto fights for homeless". Times Online
  37. ^ Brazil's stars wow with their musical talent, Sify Sports.
  38. ^ "Gilberto meet - Gilberto!, ZSL - London Zoo – News
  39. ^ Gilberto Silva stats. footballdatabase.com


נבחרת ברזיל - מונדיאל 2002 (מקום ראשון)

1 מרקוס | 2 קאפו | 3 לוסיו | 4 רוקה ג'וניור | 5 אדמילסון | 6 רוברטו קרלוס | 7 ריקארדיניו | 8 ז'ילברטו סילבה | 9 רונאלדו | 10 ריבאלדו | 11 רונאלדיניו | 12 דידה | 13 בלטי | 14 אנדרסון פולגה | 15 קלברסון | 16 ג'וניור | 17 דנילסון | 18 ואמפטה | 19 ז'וניניו | 20 אדילסון | 21 לואיזאו | 22 רוג'ריו סני | 23 קאקה | מאמן: סקולארי

ברזילברזיל
נבחרת ברזיל - מונדיאל 2006

1 דידה | 2 קאפו | 3 לוסיו | 4 חואן | 5 אמרסון | 6 רוברטו קרלוס | 7 אדריאנו | 8 קאקה | 9 רונאלדו | 10 רונאלדיניו | 11 זה רוברטו | 12 רוג'ריו סני | 13 סיסיניו | 14 לואיזאו | 15 כריס | 16 ז'ילברטו | 17 ז'ילברטו סילבה | 18 מיניירו | 19 ז'וניניו | 20 ריקארדיניו | 21 פרד | 22 ז'וליו סזאר | 23 רוביניו | מאמן: פריירה

ברזילברזיל
נבחרת ברזיל - קופה אמריקה 2007 (מקום ראשון)

1 הלטון | 2 מאייקון | 3 אלכס | 4 חואן | 5 מיניירו | 6 ז'ילברטו | 7 אלאנו | 8 ז'ילברטו סילבה | 9 ואגנר לאב | 10 דייגו | 11 רוביניו | 12 דוני | 13 דניאל אלבס | 14 אלכס סילבה | 15 נאלדו | 16 קלבר | 17 ז'וסואה | 18 פרננדו | 19 ז'וליו בפטיסטה | 20 אנדרסון | 21 אפונסו אלווס | 22 פרד | מאמן: דונגה

ברזילברזיל
נבחרת ברזיל - מונדיאל 2010

1 ז'וליו סזאר | 2 מאייקון | 3 לוסיו | 4 חואן | 5 פליפה מלו | 6 באסטוס | 7 אלאנו | 8 ז'ילברטו סילבה | 9 לואיס פביאנו | 10 קאקה | 11 רוביניו | 12 גומש | 13 דניאל אלבס | 14 לואיזאו | 15 טיאגו סילבה | 16 ז'ילברטו | 17 ז'וסואה | 18 רמירס | 19 ז'וליו בפטיסטה | 20 קלברסון | 21 נילמר | 22 דוני | 23 גראפיטה | מאמן: דונגה

ברזילברזיל