זאב פל

זאב פל (14 באוגוסט 1914 - 12 בנובמבר 2014) היה מהנדס מכונות ישראלי בתעשיית אבן וסיד אשר תכנן רבים ממחצבותיה. הצוות שבראשותו זכה ב-1974 בפרס קפלן על תכנון וביצוע מחצבת אבן וסיד בשפרעם.

חייו בפולין לפני מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פל נולד ב-14 באוגוסט 1914 בעיירה טורקה שעדיין הייתה באימפריה האוסטרו הונגרית. פל היה יתום מאב מגיל צעיר ואת ילדותו עשה בעיירה שהייתה אז חלק מפולין, פל היה ציוני מנעוריו והיה חבר בתנועת השומר הצעיר. יחד עם חבריו יסד את הסניף המקומי של תנועת החלוצים גורדוניה ובמסגרתה בילה שנה "בהכשרה" לעליה לישראל. בשנת 1932 סיים פל את לימודי התיכון ופנה ללימודי משפטים. לאחר שנה עבר ללימודי הנדסה וסיים בשנת 1937 את לימודיו בפוליטכניק בקרקוב כמהנדס מכונות.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פל הספיק לעבוד כמהנדס בקרקוב רק זמן קצר. ב-31 באוגוסט 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, פל ברח מקראקוב לחלק של אוקראינה שנכבש בידי הרוסים ובמשך כשנתיים עבד בלבוב כמהנדס עבור פרויקטים של הצבא הסובייטי. ב 22 ביוני 1941 עם פלישת הגרמנים לאוקראינה וקריסת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, גויס פל לצבא האדום שנסוג מזרחה תוך כדי לחימה כושלת מול הגרמנים. הנסיגה נעצרה לתקופה מסוימת על גדות נהר דנייפר אולם באוקטובר 1941 הצליחו הגרמנים לחצות את הנהר והצבא האדום שוב נסוג. פל השתתף בקרבות קשים בחזית הדרום מזרחית ובין השאר בלבוב, רובנו, ויניצה, קריבוי רוג, זפוריז'יה, מריאופול ורוסטוב על הדון. בינואר 1942 הועברה היחידה שלו לסברדלובסק (היום יקטרינבורג) שבמרכז רוסיה ובאפריל באותה שנה הוא הוצב בסיביר במחוז קורגן שהיה מרכז לתעשיות הצבאיות שהועברו מהמערב, שם עבד עד סוף המלחמה כמהנדס.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1945 קבל פל חופשה ונסע הביתה לטורקה שם גילה שכל משפחתו הושמדה בידי האוקראינים והגרמנים. פל החליט להגיע לישראל, החל במסע מערבה ובאוקטובר 1946 הפליג לישראל באוניית המעפילים לטרון. האניה נתפסה בידי האנגלים ונוסעיה בילו מספר חודשים במעצר בקפריסין, באוקטובר 1947 לאחר שהייה של חודש במחנה מעפילים עתלית, הוא קבל אישור עליה ושוחרר לחיים בישראל.

מלחמת השחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1947 קבל פל עבודה בחברת אבן וסיד ובשנים 1947–1948 הספיק להוביל את הקמת מחצבת השיש בחפציבה, מפעל הסיד בשפיה ומחצבת בנימינה. ב -21 במרץ 1948 לקח יום חופשה וכך ניצל מפיצוץ מכונית תופת מול משרדי "סולל-בונה" ברחוב הנמל בחיפה. באפריל 1948 גויס לצה"ל ושרת כלוחם ביחידת הג'יפים של חיות הנגב במסגרת גדוד 9 של חטיבת הנגב. פל השתתף בקרבות על משטרת נגבה (עיראק סוידאן) ובקרבות נוספים בנגב.

עבודתו באבן וסיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב 1949 שוחרר פל מהצבא וחזר לעבודתו באבן וסיד. תנופת הבניה במדינה הצעירה דרשה חומרי גלם רבים שאותם התקשתה אבן וסיד לספק ממחצבותיה המיושנות. במימון כספי השילומים מגרמניה, הוביל פל את חידוש הציוד והפיכתם של מפעלי אבן וסיד למפעלים מודרניים שיכלו לעמוד במשימה. בשנות ה-50 נבנו וחודשו מחצבת ברניקי בטבריה, מחצבת אשלים, מפעל השיש במפרץ חיפה, מפעל השיש בקסטל ומחצבת עין חרוד. בשנות ה-60 תכנן פל את בנייתן של מחצבות ומפעלים מודרניים: בשפיה הוקמו תנורי סיד חדישים, מחצבת 4.5 ליד חיפה הורחבה והוקמו מחצבות נצרת, גולני, ק"מ 19 בנגב, חצור ומפעל הגבס במכתש רמון. הקצבת המטבע הזר באותן שנים הגבילה קניית מכונות בחו"ל ולכן מרבית המגרסות, הנפות והמסועים נבנו בתכנון ובביצוע עצמי בבתי המלאכה של החברה.

שנות ה-70 הביאו חידושים טכנולוגיים. המפעלים שבנו פל וחבריו באותן שנים הצטיינו באוטומציה ומיכון שבהם שולב ידע שנרכש בחו"ל עם שיפורים מקומיים. בשנים אלה נבנו בין השאר מחצבות שפרעם, רביבים וצאלים. בסוף אותו עשור הוביל פל את בנייתם של עשרות מפעלי בטון מובא ומפעלי אספלט לריבוד כבישים. בשנת 1974 זכה פל לקבל את פרס קפלן על תכנון וביצוע מחצבת שפרעם.

פל המשיך לעבוד בחברה גם בשנות ה-80 עד הגיעו לגיל 75. החדשנות וההתלהבות שלו לא שככו למרות גילו, והמפעלים שבנה באותן שנים: מחצבת מודיעין, דרגות ותנורי סיד חדשים בשפיה הצטיינו גם הם בחדשנות. הפרויקט האחרון שהשתתף בו היה שחזור אתר מחצבת חפציבה שנפתחה לקהל בשנת 2009 על ידי המועצה לשימור אתרים. למרות שהיה כבר בשנות התשעים שלו, שימש כיועץ לצוות השחזור.