קורגן (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של אורל | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של אורל | ||
| מושל | ואדים שומקוב | ||
| רשות מחוקקת |
דומה של מחוז קורגן  | ||
| בירת האובלסט | קורגן | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 6 בפברואר 1943 | ||
| שטח | 71,488 קמ"ר (דירוג: 43) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 744,465 (דירוג: 60, 1 בינואר 2025) | ||
| ‑ צפיפות | 10.5 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 55°34′00″N 64°45′00″E / 55.566666666667°N 64.75°E | ||
| אזור זמן | UTC +5 | ||
| www.kurganobl.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת מחוז קורגן רגילה) | |||
  | |||
מחוז קורגן (ברוסית: Курганская область; בתעתיק: קורגנסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח המחוז הפדרלי של אורל. המחוז נמצא דרומית להרי אורל ומהווה שער לסיביר. בחלק הדרומי המחוז גובל עם קזחסטן.
נכון לינואר 2024 במחוז התגוררו 753,002 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות עדויות על התיישבות אנושית באזור מהתקופה הפלאוליתית העליונה.
האזור היה מאוכלס בעיקר על ידי עמים פינו-אוגורים. בעקבות שינויים ונדידת העמים במהלך המאה ה-1/המאה ה-2 לאזור הגיעו עמים טורקים.
במהלך המאה ה-13 האזור שולב בשטחי הורדת הזהב ובהמשך חאנות סיביר.
עד לתחילת המאה ה-16 התיישבות רוסית מעבר להרי אורל כמעט ולא הייתה קיימת. בעקבות נפילת חאנות סיביר השטח שולב בתחומי רוסיה הצארית. העיר קורגן הוקם בשנת 1679 על ידי מתיישבים קוזאקים.
בשנת 1782 הוחלט על הקמת יחידה מנהלית עם מרכז בעיר קורגן. היחידה תחילת הייתה כפופה לגוברניית טובולסק ובהמשך שולבה ביחידות מנהליות שונות.
לאחר מרד הדקבריסטים רבים ממשתתפיו הוגלו לאזור.
בתקופה הסובייטית האזור המשיך להיות חלק של יחידות מנהליות שונות עד שבנת 1943 הוקם מחוז קורגן, בעיקר תוך פיצול ממחוז צ'ליאבינסק. בשנת 1944 הוקם מחוז יומן וחלק מהשטח של מחוז קורגן עבר למחוז החדש.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת היא "דומה של מחוז קורגן" שכוללת 34 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר ל-5 שנים. בספטמבר 2019 לתפקיד נבחר ודים שומקוב. בשנת 2024 הוא התחיל את כהונתו השנייה בתפקיד.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-24 ראיונים ו-2 ערים בעלי חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לינואר 2024 במחוז התגוררו 753,002 תושבים. זאת לעומת 1.1 מיליון בשנת 1989. כ-63% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה ובירת המחוז - קורגן מתגוררים כ-300 אלף תושבים.
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית רוסים מהווים 82% אחוז מכלל אוכלוסיית האזור וטטרים כאחוז.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פינוי מפעלים מחלק האירופאי של ברית המועצות מזרחה בתקופת מלחמת העולם השנייה תרם לתנופה בפיתוח תעשייה באזור. כיום פועלים מפעלים בתחום בניית מכונות, ייצור פלדה ותעשיות ביטחוניות בעיקר בתחום הגרעין.
חלק משמעותי של אוכלוסיית האזור מתגורר בכפרים ועוסקים בחקלאות.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסילת ברזל היגע לאזור בסוף המאה ה-19 עם בניית הרכבת הטראנס-סיבירית. כיום מופעלת רשת מסילות ברזל מפותחת.
דרך המחוז עוברות מספר כבישים בעלי חשיבות ארצית R-254 "אירטיש" צ'ליאבינסק-נובוסיבירסק ו-R-354 יקטרינבורג-קורגן.
בעיר קורגן פועל נמל תעופה. בשנת 2015 הוחלט לשדרג אותו למעמד בין-לאומי אך החלטה זו טרם מומשה. החל משנת 2021 הוא נקרא על שם גבריל איליזרוב שפעל בעיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קורגן (ברוסית)
