מחצבות חפציבה
 | |
| המכונה המשוחזרת לחיתוך שיש | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מחצבה  |
| מיקום |
חפציבה |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°31′08″N 35°25′06″E / 32.518805555556°N 35.418444444444°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   מחצבות חפציבה | |
  | |
מחצבות חפציבה היו מחצבות לרגלי הר הגלבוע שסיפקו חומרי גלם לחברת אבן וסיד. מדובר בשני אתרי חציבה, אחד שסיפק שיש בין השנים 1942–1952, והשנייה, מחצבת סוגי סלע שונים שנחנכה ב-1950 על ידי גבריאל רפפורט ("גברוש"), איש בית אלפא, שעדיין פועלת בחלקה. המחצבה הוכרה כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך[1].
מחצבת השיש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נפסק ייבוא השיש מאיטליה, שהפכה למדינת אויב. במקביל, סיור של אנשי "אבן וסיד" גילה בגלבוע מחשוף שיש אמיתי. הצוות, בראשות זאב פל, יצא להשתלמות באיטליה לחציבת שיש. באותה עת איטליה הייתה אחת ממדינות "הציר", בת בריתה של גרמניה נאצית. הצוות חזר מאיטליה עם מכונת חיתוך המבוססת על כבל פלדה בעובי 4 מ"מ הנע על מערכת גלגלות 24 שעות ביממה וחותך את הסלע תוך חיכוך מוגבר הנוצר על ידי שפיכה מתמדת של חול רטוב על מקום הניסור. הנתחים הוסעו על גבי קרוניות, שנעו על גבי מסילה. בנוסף הוקמו במקום מבני-שירות כמגדל מים, מתקן להובלת חול ומתקן לאספקת חשמל. המחצבה הייתה ענף של קיבוץ חפציבה. העבודה במחצבה הייתה עבודה פיזית קשה במיוחד. החוצבים נהנו בחדר האוכל ממזון יותר עשיר מאשר שאר החברים[דרוש מקור]. המחצבה פעלה עד שנת 1952, בה הפכה לבלתי-כלכלית עם חידוש הייבוא מאיטליה. המחצבה ננטשה ובאתרה נותר רק קידוח-מים המספק עד היום שפע מים מליחים לבריכות דגים באזור.
יוסי חצור ויעקב מימרן תיארו מבחינה גאולוגית את תופעת הופעת השיש במקום:
במחצבת חפציבה נחשף מחדר מגמתי שגילו כ-10 מיליון שנה לפני ההווה. המחדר התמיר את סלעי הדולומיט אליהם הוא חדר והתקבל סלע מטמורפי המכונה "שיש חפציבה". אירוע ההתמרה התרחש ככל הנראה בעומק קבורה של כ- 1000 מטר תחת פני השטח. סלעי המחדר וכן סלעי השיש נחשפים לאורך מישור ההעתקה של הגלבוע. משמעות הדבר, שהתרוממות הגלבוע לאורך מישור ההעתק, מאוחרת ל-10 מיליון שנה.
— יוסי חצור ויעקב מימרן
לאחר שמחצבות השיש הפסיקו לתפקד וננטשו, לקחה על עצמה הקרן לשיקום מחצבות את פעילות השיקום הנופי. אתר למבקרים נפתח לציבור במרץ 2009 והוא מיוחד לתצוגה גאולוגית. בכך היו המחצבות לגן גאולוגי ומצפורים לנוף עמק יזרעאל (אחד מהם, "מצפה גברוש" על שם גבריאל רפפורט). האתר הוא המקום היחיד בארץ בו נחשפו שכבות שיש אמיתי. במסגרת שיקום האתר נחנכה עמדת הכבל שהניעה את המכונות לחיתוך השיש – ששוחזרה ביוזמת המועצה לשימור אתרים.
מחצבת בית אלפא
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחצבת בית אלפא בצוק הגלבוע, שוכנת בעמק יזרעאל המזרחי לא רחוק מגן השלושה, מייצרת ומספקת מגוון מוצרים לבנייה משנת 1968. המגוון כולל אגרגטים וחומרי מחצבה שונים מאבן גיר קשה גרוסה לגדלים שונים לתעשייה ולתשתיות, חול, בזלת ועוד.[2] המחצבה נוסדה כפתרון להרחבת ענפי משק בית אלפא מיד לאחר מלחמת העצמאות, ביוזמת גבריאל רפפורט, והתרחבה גם אל אזורי גן השלושה ורמת יששכר.
ב-15 באוגוסט 2013 הופסקה החציבה ב"מחצבת הבזלת", וב-17 באוקטובר המחצבה פונתה.[3] בשטח המחצבה ישנו מאגר מים בקוטר של עשרות מטרים, המוקף במצוקים שנותרו מהחציבה משלושה כיוונים. אך הנהלת המקום איננה מאפשרת כניסה למטיילים.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי חצור ויעקב מימרן, שברים, גלישות, ופעילות מגמטית למרגלות הגלבוע החברה הגיאולוגית הישראלית
- נסים זמיר, מחצבת השיש היחידה תשמש כמצפור, ניסים זמיר
- מחצבות בית אלפא, דף הבית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מדריך לאתרי מורשת – אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 51
- ↑ About us - מחצבות בית אלפא, באתר מחצבות בית אלפא, 9 במרץ 2016
- ↑ מחצבת הבזלת – מאז ועד אתמול באתר קיבוץ בית אלפא
- ↑ מסלול טיול אל בריכת ג'ופה בבית אלפא | אגם נסתר במחצבה | עמק בית שאן, באתר מסלולים, 27 במרץ 2023
| גאולוגיה של ישראל | ||
|---|---|---|
| כללי | הבקע הסורי-אפריקני • הלוח הלבנטיני • הקשת הסורית • אגם עובדיה • ימת הלשון • מצוק ההעתקים | |
| צפון | גאולוגיה של הכרמל • גאולוגיה של הגולן • שדה א-שמה • שקע הבזלת של דלתון • אקוויפר החרמון • הר הגלבוע • קרן עין גב • מחצבות חפציבה • פארק הסלעים | |
| מרכז | אקוויפר ההר • אקוויפר החוף • בורג' אל-מלח • חמאם אל-מליח • מדבר יהודה | |
| דרום | מכתשים בנגב • קיר האמוניטים • קניון באר שבע-עזה • בקעת תמנע • הקניון האדום • הרי אילת • השילד הערבו-נובי • לשון ים המלח | |
| לערכים נוספים | ||