זאב תשבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זאב תשבי (זיצר) (15 באוקטובר 191519 באפריל 1953) היה צייר ישראלי.

זאב תשבי

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשבי נולד בשנת 1915 בביאליסטוק שבפולין. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל עם הוריו ואחותו. תחילה התגוררו בחיפה ואחר כך עברו לירושלים. למד ציור בבצלאל אצל פרופסור בוריס שץ ואחר כך למד רישום וגרפיקה אצל יעקב שטיינהרדט, השתלם בצרפת, באיטליה ובבלגיה. למד זמן קצר במחיצתו של אנרי מאטיס ועבד בהכנת תפאורות באופרה לה סקאלה במילאנו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי והשתתף במסע לצפון אפריקה ובקרבות באיטליה בבריגדה היהודית (חי"ל). משנוסדה הלהקה הצבאית נטל בה חלק פעיל בציור וכשחקן והשתתף בהצגות לניצולי המחנות בברגן-בלזן ובמקומות אחרים. פגישתו עם שואת ישראל ושארית הפליטה ורושמן מצא ביטוי חזק בכמה מתמונותיו. הווי הצבא, חורבן היהדות והשארית החיה היוו מעכשיו נושאי תמונותיו.

עם שחרורו מהצבא, בשנת 1946, חזר לירושלים, הקים בית בנווה עוז והיה מורה לציור בבית הספר פיק"א בפתח תקווה. בינתיים פרצה מלחמת העצמאות ותשבי השתתף בה. עם תום הקרבות הוא חזר להוראה וליצירה.

ב-19 באפריל 1953 טבע למוות בחוף הרצליה.[1]

זאב תשבי – ילדים בשלג 1950
זקן תימני 1952

תערוכות יחיד נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כן השתתף תשבי בתערוכות הכלליות במוזיאון תל אביב, בבית האומנים ובמקרא סטודיו בתל אביב (1948: החייל והצייר).


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]