זבונימיר סולדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זבונימיר סולדו
Zvonimir Soldo 2010.JPG
סולדו כמאמן פ.צ. קלן
מידע אישי
לידה 2 בנובמבר 1967 (בן 50)
זאגרב שביוגוסלביה
גובה 1.89
עמדה בלם, קשר אחורי
מועדוני נוער
אינטר זפרשיץ'
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1988 - 1990
1990 - 1991
1991 - 1994
1994 - 1996
1996 - 2006
דינמו זאגרב
NK זאדאר
אינטר זפרשיץ'
דינמו זאגרב
שטוטגרט
36 (0)
26 (2)
55 (2)
51 (3)
301 (15)
נבחרת לאומית כשחקן
1994 - 2002 נבחרת קרואטיה בכדורגל קרואטיה 61 (3)
קבוצות כמאמן
2008
2009 - 2010
דינמו זאגרב
פ.צ. קלן
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

זבונימיר סולדוקרואטית: Zvonimir Soldo, נולד ב-2 בנובמבר 1967 בזאגרב שביוגוסלביה, כיום בקרואטיה) הוא כדורגלן עבר קרואטי ששיחק בעמדות הבלם והקשר האחורי בעיקר בדינמו זאגרב ובשטוטגרט. לסולדו 61 הופעות במדי נבחרת קרואטיה, עמה הגיע למקום השלישי במונדיאל 1998, והשתתף גם ביורו 1996 ומונדיאל 2002. סולדו אימן בשנת 2008 את דינמו זאגרב ובעונת 2009/10 את פ.צ. קלן.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולדו שיחק כנער במועדון הקרואטי אינטר זפרשיץ', ולמד בצעירותו משפטים באוניברסיטת זאגרב במשך שלוש שנים. הוריו שכנעו אותו להפוך לכדורגלן מקצועני, ובשנת 1988, כאשר היה בן 21, החל לשחק בקבוצה הבוגרת של דינמו זאגרב. סולדו שיחק בקבוצה שנתיים, ועבר לקבוצת NK זאדאר, שם שיחק שנה אחת. לקראת עונת 1991/92 חזר למועדון נעוריו אינטר זפרשיץ', וזכה עמו בגביע הקרואטי, לאחר ניצחון במפגש כפול על דינמו זאגרב. סולדו נשאר באינטר זפרשיץ' עד לשנת 1994, אז חזר לדינמו זאגרב, ושיחק במועדון שתי עונות נוספות. בעונת 1995/96 זכה סולדו עם דינמו זאגרב בדאבל מקומי, לאחר שזכה באליפות ליגת העל הקרואטית ובגביע הקרואטי, לאחר ניצחון במפגש כפול על ורטקס.

בתום עונת 1995/96 עזב סולדו את דינמו זאגרב, והחל קריירה מפוארת בשטוטגרט מהבונדסליגה, שם שיחק במשך עשר עונות, צבר 301 הופעות ומדורג חמישי בטבלת שיאני ההופעות של שטוטגרט בכל הזמנים[1]. סולדו שיחק לעיתים כבלם ולרוב כקשר הגנתי, ויצר שיתופי פעולה עם שחקנים כפאבלו תיאם, תומאס ברטולד ומרסלו בורדון. סולדו שימש קפטן בשטוטגרט במאתיים משחקים. כבר בעונתו הראשונה בשטוטגרט, 1996/97, זכה עם הקבוצה בגביע הגרמני, לאחר ניצחון 2-0 בגמר על אנרגי קוטבוס, בו שיחק סולדו 90 דקות. זכייה זו הקנתה לשטוטגרט כרטיס לגביע אירופה למחזיקות גביע בעונת 1997/98. שטוטגרט הפסידה בגמר של גביע המחזיקות 1-0 לצ'לסי. סולדו שיחק בגמר זה 90 דקות. בבונדסליגה הישגו הגדול ביותר של סולדו עם שטוטגרט היה המקום השני בעונת 2002/03, מרחק 16 נקודות מהאלופה באיירן מינכן. הישג זה הקנה לסולדו ולשטוטגרט מקום בליגת האלופות בעונת 2003/04, ממנה הודחה הקבוצה בשמינית הגמר, שוב על ידי צ'לסי. בהמשך, סולדו הפך להיות סמל בשטוטגרט ומודל לחיקוי עבור השחקנים הצעירים בקבוצה, לאחר מהפכת הצעירים שנעשתה בשטוטגרט בתחילת שנות ה-2000 בעקבות בעיות כלכליות מהן סבלה הקבוצה. במאי 2006 ערך סולדו את הופעתו האחרונה בקבוצה, ופרש ממשחק פעיל.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולדו החל לשחק בנבחרת קרואטיה בשנת 1994, והשתתף עמה ביורו 1996, ממנו הודחה קרואטיה ברבע הגמר על ידי נבחרת גרמניה לאחר הפסד 2-1. במונדיאל 1998 סולדו היה שותף מלא להישג הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הקרואטי, כאשר נבחרתו הגיעה למקום השלישי במונדיאל בהופעת הבכורה שלה בטורניר זה, כאשר הפסידה בחצי הגמר 2-1 לנבחרת צרפת, וניצחה 2-1 את נבחרת הולנד במשחק על המקום השלישי. סולדו שיחק את מלוא הדקות בטורניר זה, למעט משחק שמינית הגמר מול נבחרת רומניה, ממנו היה מושעה בגין צבירת כרטיסים צהובים. סולדו השתתף עם קרואטיה גם במונדיאל 2002, ממנו הודחה קרואטיה בשלב הבתים. לאחר הטורניר, פרש מהנבחרת לאחר שצבר במדיה 61 הופעות והבקיע שלושה שערים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, לאחר התפטרותו של ברנקו איבנקוביץ' במהלך העונה, מונה סולדו כמאמן דינמו זאגרב. קודם לכן, סולדו היה מאמן קבוצת הנוער של דינמו זאגרב. באותה עונה, זכה סולדו עם דינמו זאגרב בדאבל מקומי, והתפטר מיד לאחר הזכייה בגביע, כדי לפנות את מקומו בחזרה לאיבנקוביץ'. ביוני 2009 מונה סולדו כמאמן פ.צ. קלן, לאחר שמאמנה כריסטוף דאום עזב במפתיע לפנרבחצ'ה. סולדו אימן בקלן לכל אורך עונת 2009/10, וסיים עמה במרכז הטבלה בבונדסליגה. באוקטובר 2010 פוטר סולדו עקב תוצאות חלשות.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם אינטר זפרשיץ':

עם דינמו זאגרב:

עם שטוטגרט:

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם דינמו זאגרב:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת קרואטיה - יורו 1996

1 לדיץ' | 2 יורקביץ' | 3 ירני | 4 שטימץ | 5 ירקן | 6 ביליץ' | 7 אסנוביץ' | 8 פרוסינצ'קי | 9 שוקר | 10 בובאן | 11 בוקסיץ' | 12 מרמיץ' | 13 סטניץ' | 14 סולדו | 15 פבליצ'יץ' | 16 מלדנוביץ' | 17 פמיץ' | 18 ברייקוביץ' | 19 ולאוביץ' | 20 שימיץ' | 21 סביטנוביץ' | 22 גבריץ' | מאמן: בלז'ביץ'

קרואטיהקרואטיה
נבחרת קרואטיה - מונדיאל 1998 (מקום שלישי)

1 לדיץ' | 2 קרפן | 3 שריץ' | 4 שטימץ | 5 יוריץ' | 6 ביליץ' | 7 אסנוביץ' | 8 פרוסינצ'קי | 9 שוקר | 10 בובאן | 11 מריץ' | 12 מרמיץ' | 13 סטניץ' | 14 סולדו | 15 טודור | 16 קוזניקו | 17 ירני | 18 ממיץ' | 19 ולאוביץ' | 20 שימיץ' | 21 יורצ'יץ' | 22 וסילי | מאמן: בלז'ביץ'

קרואטיהקרואטיה
נבחרת קרואטיה - מונדיאל 2002

1 פלטיקוסה | 2 שריץ' | 3 שימוניץ' | 4 תומאס | 5 רפאיץ' | 6 ז'יבקוביץ' | 7 ווגרינק | 8 פרוסינצ'קי | 9 שוקר | 10 קובאץ' | 11 בוקסיץ' | 12 בוטינה | 13 סטאניץ' | 14 סולדו | 15 שריץ' | 16 ורנייש | 17 יארני | 18 אוליץ' | 19 ולאוביץ' | 20 שימיץ' | 21 קובאץ' | 22 בלבאן | 23 וסילי | מאמן: יוזיץ'

קרואטיהקרואטיה