נבחרת קרואטיה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נבחרת קרואטיה בכדורגל
Croatia football federation.png
מידע כללי
כינוי Vatreni (הלוהטים)
התאחדות התאחדות הכדורגל הקרואטית
השתייכות UEFA
דירוג פיפ"א
(16 באוגוסט 2018)
4      Increase2.svg ‎+16‏
 - ניקוד פיפ"א 1,643
 - דירוג שיא 3 (נמדד בינואר 1999)
 - דירוג שפל 125 (נמדד במרץ 1994)
מאמן זלאטקו דאליץ'
קפטן לוקה מודריץ'
מירב השערים דאבור שוקר (45)
מירב ההופעות דאריו סרנה (134)
אצטדיון ביתי אצטדיון מקסימיר, זגרב
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
www.hns-cff.hr
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
קרואטיהקרואטיה קרואטיה 4 - 0 ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
(זאגרב, קרואטיה; 17 באוקטובר 1990)
הניצחון הכי גדול
קרואטיהקרואטיה קרואטיה 10 - 0 נבחרת סן מרינו בכדורגל סן מרינוסן מרינו
(זאגרב, קרואטיה; 4 ביוני 2016)
ההפסד הכי גדול
סלובקיהסלובקיה סלובקיה 4 - 1 קרואטיה קרואטיהקרואטיה
ברטיסלאבה, סלובקיה; 20 באפריל 1994
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 3 - 0 קרואטיה קרואטיהקרואטיה
(נוטינגהאם, אנגליה; 19 ביוני 1996)
צרפתצרפת צרפת 3 - 0 קרואטיה קרואטיהקרואטיה
(סן דניס, צרפת; 13 בנובמבר 1999)הולנדהולנד הולנד 3 - 0 קרואטיה קרואטיהקרואטיה
(ספליט, קרואטיה; 6 בפברואר 2008
אנגליהאנגליה אנגליה 4 - 1 קרואטיה קרואטיהקרואטיה
(זאגרב, קרואטיה; 10 בספטמבר 2008)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 5 (הראשונה ב-1998)
ההישג הטוב מקום שני (2018)
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 5 (הראשונה ב-1996)
ההישג הטוב רבע גמר (1996, 2008)

נבחרת קרואטיה בכדורגלקרואטית: Hrvatska nogometna reprezentacija; היא נבחרת הכדורגל הלאומית של קרואטיה. הנבחרת הוקמה בתחילת שנות ה-90, לאחר שקרואטיה הכריזה על עצמאותה עם התפרקותה של יוגוסלביה. נבחרת קרואטיה הפסידה בגמר מונדיאל 2018 ברוסיה, והיא סגנית אלופת העולם בכדורגל.

קרואטיה שיחקה בטורניר הגמר הבינלאומי הראשון שלה באליפות אירופה לאומות 1996, והגיעה לשלב רבע הגמר. כעבור שנתיים, במונדיאל 1998, הגיעה למקום השלישי, ותואר מלך השערים (נעל הזהב) הוענק לחלוץ הנבחרת דאבור שוקר. במונדיאל 2018 העפילה קרואטיה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע העולם, שבו שיחקה נגד צרפת, וסיימה את הטורניר כסגנית אלופת העולם. קפטן הנבחרת לוקה מודריץ' נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר.

בשנים 1994 ו-1998 זכתה הנבחרת בפרס של פיפ"א עבור הנבחרת המתקדמת ביותר של השנה. הדירוג הנוכחי של נבחרת קרואטיה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-4 בעולם, נכון ל-16 באוגוסט 2018 - עלייה של 16 מקומות לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 3 נמדד לראשונה[2] בינואר 1999, והדירוג הנמוך ביותר 125 נמדד לראשונה[2] במרץ 1994.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגל שוחק בקרואטיה מאז תחילת המאה ה-20. עם זאת, עד שנות התשעים קרואטיה לא הייתה בבחינת מדינה עצמאית, כי אם אחת מהרפובליקות שהיוו יחדיו את הפדרציה הקומוניסטית של יוגוסלביה. שחקנים קרואטיים בכירים (לרבות רוברט פרוסינצ'קי, דאבור שוקר, זבונמיר בובאן ואלן בוקסיץ' ייצגו לפיכך את ממלכת יוגוסלביה (1941-1919), את המדינה העצמאית של קרואטיה (1941 - 1945) ואת הרפובליקה הסוציאל פדרלית של יוגוסלביה (1945 - 1990), במסגרת נבחרת יוגוסלביה.

לאור נסיבות פוליטיות בממלכת יוגוסלביה, זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה, קבוצות הספורט הקרואטיות הורשו להשתתף בתחרויות שונות תחת הדגל הקרואטי, לכן יש המחשיבים את המשחק שהתקיים ב-4 באפריל 1940 בזאגרב, בין נבחרות קרואטיה ושווייץ, כמשחק הרשמי הראשון של קרואטיה. המשחק הסתיים בניצחון 4:0 של נבחרת קרואטיה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, הצטרפה המדינה העצמאית של קרואטיה לפיפ"א, ושיחקה יחד עם נבחרות מדינות הציר. בתקופה זו, שיחקה הנבחרת שני משחקים נגד גרמניה שהסתיימו בתבוסות 5:1.

בשנת 1945 הפכה קרואטיה לרפובליקה במסגרת יוגוסלביה ולפיכך הוצאה מפיפ"א.

הקמת הנבחרת מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת היוגוסלבית האחרונה ששיתפה כמות משמעותית של שחקנים קרואטים שיחקה נגד שוודיה ב-16 במאי 1991, מספר ימים לפני משאל העם על עצמאותה של קרואטיה. נבחרת קרואטית נוספת נוסדה באותה תקופה. היא השתתפה במשחקה הבינלאומי הראשון נגד נבחרת ארצות הברית ב-17 באוקטובר 1990 באצטדיון מקסימיר בזאגרב וניצחה 1–2. במשחק זה הציגה הנבחרת לראשונה את תלבושת המשבצות האדומות שלה. קרואטיה עדיין נחשבה כחלק מיוגוסלביה עד להכרזת עצמאותה ב-8 באוקטובר 1991 אבל הנבחרת הזו כבר הייתה למעשה הנבחרת הלאומית שלה. באמצע 1992 הנבחרת הצטרפה לפיפ"א ולאופ"א והטורניר הראשון בו השתתפה היה מוקדמות יורו 1996.

יורו 1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר המוקדמות היה מוצלח מאוד עבור הקרואטים שסיימו ראשונים בבית לפני נבחרות איטליה, ליטא, אוקראינה, סלובניה ואסטוניה עם מאזן של 7 ניצחונות, 2 תוצאות תיקו והפסד אחד בלבד. גם טורניר הגמר של יורו 1996 נחשב למוצלח עבור הנבחרת. היא ניצחה את טורקיה ודנמרק והפסידה לפורטוגל. היא העפילה לרבע הגמר מהמקום השני בבית והפסידה לגרמניה, האלופה שבדרך, 2-1. כוכב הנבחרת היה דאבור שוקר שהבקיע 3 שערים בטורניר.

מונדיאל 1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדיאל 1998 היה הראשון בו השתתפה קרואטיה. בטורניר המוקדמות היא סיימה שנייה בבית אחרי דנמרק והקדימה את יוון, בוסניה והרצגובינה וסלובניה. הנבחרת התמודדה במשחקי פלייאוף על העלייה מול אוקראינה, שאף היא הייתה נבחרת חדשה יחסית שטרם שיחקה במונדיאל באותה תקופה. במשחק הראשון קרואטיה ניצחה 0–2 ומשחק הגומלין באוקראינה הסתיים בתיקו 1-1 שהעלה את הקרואטים למונדיאל לראשונה בתולדותיהם.

בטורניר הגמר הבטיחה קרואטיה את העפלתה לשמינית הגמר כבר אחרי שני משחקים בשלב הבתים, לאחר שניצחה את ג'מייקה 1-3 ואת יפן 0-1. במשחק על המקום הראשון בבית הפסידה לארגנטינה 1-0 והעפילה מהמקום השני בבית. בשמינית הגמר ניצחה קרואטיה את רומניה 0-1 משער של דאבור שוקר בבעיטת עונשין. בשלב רבע הגמר הציגה קרואטיה משחק בלתי נשכח כאשר הביסה במפתיע את גרמניה 0-3 משעריהם של רוברט יארני, גוראן ולאוביץ' ודאבור שוקר והעפילה לחצי הגמר. בחצי הגמר מול צרפת הובילה קרואטיה משער של דאבור שוקר, אולם הצרפתים הפכו את התוצאה ל-1–2 בדרכם לזכייה בגביע העולמי. קרואטיה סיימה במקום השלישי לאחר שניצחה את הולנד 1-2. הקרואטים נחשבו להפתעת הטורניר. דאבור שוקר סיים כמלך שערי המונדיאל עם 6 שערים. מונדיאל 1998 נחשב עד 2018 לטורניר השיא של נבחרת קרואטיה.

תחילת שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההופעה המצוינת בגביע העולם, חלה דעיכה בנבחרת הקרואטית והיא לא הצליחה להעפיל ליורו 2000. קרואטיה הצליחה להעפיל למונדיאל 2002, אך הודחה בשלב הבתים לאחר שהפסידה למקסיקו, ניצחה את איטליה והפסידה באופן מאכזב לאקוודור. קרואטיה העפילה גם ליורו 2004 אך שוב הודחה בשלב הבתים לאחר 2 תוצאות תיקו מול שווייץ וצרפת והפסד מול אנגליה. קרואטיה העפילה גם למונדיאל 2006 וגם בו הודחה בשלב הבתים לאחר הפסד מול ברזיל ושתי תוצאות תיקו מול יפן ואוסטרליה. קרואטיה הובילה פעמיים במשחק מול אוסטרליה, כאשר ניצחון היה מעלה אותה לשמינית הגמר, אבל האוסטרלים השוו פעמיים ועלו שלב לראשונה בתולדותיהם.

יורו 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרואטיה העפילה ליורו 2008 ופתחה את הטורניר בצורה מצוינת, כאשר ניצחה בשלושת משחקיה בשלב הבתים את אוסטריה, גרמניה ופולין. בשלב רבע הגמר התמודדה קרואטיה מול טורקיה במשחק דרמטי. המשחק הסתיים בתיקו 0-0 והגיע להארכה. דקה לסיום ההארכה עלתה קרואטיה ליתרון משער של איוואן קלסניץ' אולם הטורקים השוו 2 דקות בתוספת הזמן של ההארכה וכפו הכרעה בבעיטות מ-11 מטרים. שלוש החמצות של הקרואטים מהנקודה הלבנה הדיחו אותם מהטורניר.

קרואטיה לא הצליחה להעפיל למונדיאל 2010 וזו הייתה הפעם הראשונה בה לא הצליחה להעפיל לטורניר גמר גביע העולם.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרואטיה העפילה ליורו 2012 אך הודחה בשלב הבתים לאחר ניצחון על אירלנד, תיקו מול איטליה והפסד מול ספרד.

במוקדמות מונדיאל 2014 סיימה קרואטיה במקום השני בבית, והעפילה למונדיאל לאחר ניצחון בפלייאוף על איסלנד. קרואטיה השתתפה במשחק הפתיחה של המונדיאל מול ברזיל המארחת והפסידה בו 1–3. בהמשך הביסה קרואטיה את קמרון 0–4 והייתה זקוקה לניצחון על מקסיקו על מנת להעפיל לשמינית הגמר, אולם במשחק זה הפסידה 1–3 וסיימה במקום השלישי בבית המוקדם.
קרואטיה העפילה ליורו 2016 ושיחקה היטב בשלב הבתים כאשר גברה על טורקיה 0–1, סיימה בתיקו 2-2 עם צ'כיה וניצחה 1–2 את אלופת אירופה ספרד. בעקבות התוצאות העפילה קרואטיה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית, אך הודחה על ידי פורטוגל כשהפסידה 0–1 אחרי הארכה.

מונדיאל 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדיאל 2018 הביא לקרואטיה את תואר סגנית אלופת העולם, ההישג הטוב בתולדותיה.

במוקדמות מונדיאל 2018 סיימה קרואטיה במקום השני, והוגרלה לשחק נגד נבחרת יוון בשלב הפלייאוף. קרואטיה גברה במשחק הראשון על יוון 1–4, סיימה את משחק הגומלין בתיקו 0-0, ועלתה למונדיאל בפעם החמישית בתולדותיה. במסגרת מונדיאל 2018 הוגרלה נבחרת קרואטיה לבית אחד עם ארגנטינה, איסלנד וניגריה, ובשלב הבתים ניצחה את שלושתן.

נבחרת קרואטיה גברה בשלב שמינית הגמר על דנמרק בדו-קרב פנדלים, ובשלב רבע הגמר הכריעה את המארחת רוסיה בדו-קרב פנדלים נוסף.

בחצי הגמר התמודדה קרואטיה מול נבחרת אנגליה. אנגליה עלתה ליתרון כבר בדקה החמישית של המשחק. את גול השוויון הבקיע איוואן פרישיץ' בדקה ה-68, והמהפך הושלם בהארכה, כאשר מריו מנדז'וקיץ' כבש בדקה ה-109, והמשחק הוכרע בתוצאה 1–2. קרואטיה העפילה לראשונה בתולדותיה לגמר הטורניר.

בגמר מונדיאל 2018 הפסידה קרואטיה לצרפת בתוצאה 2–4. שער עצמי של מריו מנדז'וקיץ' העלה את צרפת ליתרון בדקה ה-18. איוואן פרישיץ' השווה בדקה ה-28. קרואטיה ספגה 3 שערים נוספים, וגול של מריו מנדז'וקיץ' בדקה ה-69 צימק את הפיגור של קרואטיה.

קפטן הנבחרת לוקה מודריץ' נבחר לשחקן המצטיין של מונדיאל 2018. מודריץ' גם החזיק בתואר "מלך דקות המשחק" עם 633 דקות משחק. הכובשים הבולטים של הנבחרת היו איוואן פרישיץ' ומריו מנדז'וקיץ', שכל אחד מהם הבקיע 3 שערים בטורניר.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אליפויות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל השחקנים שזומנו למונדיאל 2018:

מספר ההופעות והשערים מעודכן ל-15 ביולי 2018

עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער דומיניק ליבאקוביץ' 9 בינואר 1995 1 0 קרואטיהקרואטיה דינמו זאגרב
12 שוער לוברה קאליניץ' 3 באפריל 1990 12 0 בלגיהבלגיה גנט
23 שוער דניאל סובשיץ' 27 באוקטובר 1984 44 0 צרפתצרפת מונקו
2 הגנה שימה ורסאליקו 10 בינואר 1992 41 0 ספרדספרד אתלטיקו מדריד
3 הגנה איוואן סטריניץ' 17 ביולי 1987 49 0 איטליהאיטליה מילאן
5 הגנה ודראן צ'ורלוקה 5 בפברואר 1986 103 4 רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה
6 הגנה דיאן לוברן 5 ביולי 1989 46 2 אנגליהאנגליה ליברפול
13 הגנה טין ידבאיי 28 בנובמבר 1995 13 0 גרמניהגרמניה באייר לברקוזן
15 הגנה דויה קאלטה-קאר 17 בספטמבר 1996 2 0 אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג
21 הגנה דומאגוי וידה 29 באפריל 1989 65 3 טורקיהטורקיה בשיקטש
22 הגנה יוסיפ פיוואריץ' 30 בינואר 1989 23 0 אוקראינהאוקראינה דינמו קייב
4 קשר איוואן פרישיץ' 2 בפברואר 1989 73 21 איטליהאיטליה אינטר מילאנו
7 קשר איוואן רקיטיץ' 10 במרץ 1988 99 15 ספרדספרד ברצלונה
8 קשר מתאו קובאצ'יץ' 6 במאי 1994 46 1 אנגליהאנגליה צ'לסי
10 קשר לוקה מודריץ' (קפטן) 9 בספטמבר 1985 113 14 ספרדספרד ריאל מדריד
11 קשר מרסלו ברוזוביץ' 16 באוקטובר 1992 41 6 איטליהאיטליה אינטר מילאנו
14 קשר פיליפ ברדאריץ' 11 בינואר 1992 5 0 קרואטיהקרואטיה רייקה
19 קשר מילאן באדלי 25 בפברואר 1989 41 2 איטליהאיטליה פיורנטינה
9 חלוץ אנדריי קרמריץ' 19 ביוני 1991 38 10 גרמניהגרמניה הופנהיים
17 חלוץ מריו מנדז'וקיץ' 21 במאי 1986 89 33 איטליהאיטליה יובנטוס
18 חלוץ אנטה רביץ' 21 בספטמבר 1993 22 2 גרמניהגרמניה איינטרכט פרנקפורט
20 חלוץ מרקו פיאצה 6 במאי 1995 19 1 איטליהאיטליה יובנטוס

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנתונים נכונים ל-15 ביולי 2018. כתב מודגש מסמל שחקן פעיל בנבחרת.

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים בנבחרת הופעות שערים
1 דאריו סרנה 2002– 2016 134 22
2 סטיפה פלטיקוסה 1999 - 2014 114 0
3 לוקה מודריץ' 2006 - 112 14
4 יוסיפ סימוניץ' 2001 - 2013 105 3
5 איביצה אוליץ' 2002 - 2015 104 20
6 ודראן צ'ורלוקה 2006 - 103 4
7 דאריו שימיץ' 1996 - 2008 100 3
8 איוואן רקיטיץ' 2007 – 98 15
9 מריו מנדז'וקיץ' 2007 - 88 32
10 רוברט קובאץ' 1999 - 2009 84 0

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים בנבחרת שערים ממוצע למשחק
1 דאבור שוקר 1991- 2002 45 0.65
2 מריו מנדז'וקיץ' 2007 – 32 0.36
3 אדוארדו דה סילבה 2004- 2014 29 0.45
4 דאריו סרנה 2002 – 2016 22 0.16
5 איביצה אוליץ' 2002 - 2015 20 0.20
איוואן פרישיץ' 2011 - 20 0.28
7 ניקו קראנצ'ר 2004 – 2013 16 0.20
8 גוראן ולאוביץ' 1992– 2002 15 0.29
איוואן רקיטיץ' 2007 - 15 0.15
ניקולה קאליניץ' 2008 - 15 0.36

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 2.0 2.1 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל