זה הסוד שלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זה הסוד שלי
סוגה שעשועון
מנחים אורי זוהר, טוביה צפיר
ארץ מקור ישראל
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
אורך פרק 60 דקות
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון
תקופת שידור מקורית מאי 1975אוגוסט 1979
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"זה הסוד שלי" הוא שעשועון הטלוויזיה הישראלי הראשון. הוא שודר בטלוויזיה הישראלית החל מ-1975 ועד 1979. ב-1993 שודרה עונה נוספת של התוכנית. התוכנית הייתה באופן רשמי תוכנית מקור ישראלית, שהמשיכה כתוכנית ששודרה לפני כן בקול ישראל. עם זאת, היא דומה לשעשועונים אמריקאיים משנות ה-50 דוגמת I've Got a Secret (אנ'). תוכנית דומה שודרה בטלוויזיה ביפן בשנות ה-60[1][2].

שלושת המתמודדים הם ידוענים אשר צריכים לגלות מהו הסוד של המשתתף האלמוני שלפניהם. לצורך כך יש להם מספר מוגבל של שאלות וזמן מוגבל כדי לשאות אותן. בגרסה הישנה, בהנחיית אורי זוהר, המגבלות היו 4 דקות ו-20 שאלות, ובגרסה החדשה בהנחיית טוביה צפיר, המגבלות הן 3 דקות ו-30 שאלות. כאשר מתגלה הסוד, מוקרנת כתבת שטח, שמתארת את הסוד ובעליו.

שעשועון זה הוא היחיד משעשועוני הטלוויזיה בישראל שלא חולקו בו פרסים. ב-2008 עלה לשידור בקשת השעשועון "תאמין לי" המהווה גרסה מחודשת של התוכנית בהנחיית גבי גזית בה השתתפו בין היתר לימור גולדשטיין וגליה אלבין.

בדצמבר 2016 השעשועון שב לעשר תוכניות, הפעם בהנחיית אבי נוסבאום, במסגרת אירועי הפרידה מרשות השידור[3]. בשנת 2017 יצא השעשועון בהנחיית נוסבאום לעונה נוספת.

תוכנית הרדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הרדיו שודרה בקול ישראל בשנות ה-50 וה-60. באמצע שנות ה-50 ערך את התוכנית שמואל רוזן[4][5]. בשנות ה-60 צוות התוכנית כלל את יצחק טישלר, משה ריבלין, אורי דביר ומרדכי נאור והוא נערך בידי יצחק שמעוני ודן בירון[6][7].

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה הנחה את התוכנית אורי זוהר. לאחר חזרתו בתשובה, הוחלף על ידי טוביה צפיר, שהנחה את התוכנית גם ב-1993. בין המתמודדים בשנות השבעים היו: אורי אלוני, שאול ביבר, בלה אלמוג, נתן דונביץ', שפרירה זכאי, מאיר עוזיאל, משה טימור, אלי תבור, נורית גפן, יגאל שילון ומשה רום (לימים ראש עיריית חולון).

חוקי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית שלושה סיבובים:

  • סיבוב ראשון ושני: הידוענים צריכים לנחש את סודו של האלמוני שלפניהם (לרוב מקצועו, תחביבו או אירוע מעברו - הגדרה זו של הסוד נמסרה לאנשי הצוות על ידי המנחה).
  • סיבוב שלישי: בעונות הראשונות הידוענים היו צריכים לזהות את הסוד המשותף לשלושת בעלי הסוד שהוצגו בפניהם. בעונות המתקדמות המטלה הוחלפה לזיהוי מי מבין שלושת האלמונים הוא בעל הסוד שהוגדר להם מראש (שניים אחרים היו מתחזים).

השאלות שהציג צוות המתמודדים לבעל הסוד היו חייבות להיות כאלה שמאפשרות לו לענות עליהן ב-"כן" או "לא".

במקרה שבעל הסוד היה אישיות ידועה, התבקשו המתחרים לכסות את עיניהם ולזהות את בעל הסוד ואת סודו. אם גם קולו של בעל הסוד נחשב למוכר, הוא היה עונה בניע ראש, ואת התשובה הקולית לאנשי הצוות מכוסי העיניים היה מוסר המנחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלדד הראל, קומה אחא, מעריב, 8 בנובמבר 1963
  2. ^ אלדד הראל, זה הסוד שלי, מעריב, 27 במרץ 1961
  3. ^ שגיא בן נון‏, התוכנית "זה הסוד שלי" חוזרת למסך במסגרת הפרידה מרשות השידור, באתר וואלה! NEWS‏, 05 בספטמבר 2016
  4. ^ דואר דואר ודורשיו, מעריב, 24 בפברואר 1956
  5. ^ רדיו, חרות, 21 במרץ 1956
  6. ^ מפי הגיבורים הראשיים, מעריב, 6 באפריל 1966
  7. ^ לזנוח את השיטתיות, מעריב, 2 במרץ 1967