שפרירה זכאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שפרירה זכאי-רז
שפרירה זכאי תמונה מראיון אישי.jpeg
שם במה שפרירה זכאי
סוגה מועדפת דיבוב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה 13 בספטמבר 1932 (בת 85)
מקום לידה תל אביב
שנות הפעילות 1947 - 2009, 2015
בכורה "דמעת הנחמה הגדולה", בתפקיד תמר (1947)
שפה מועדפת עברית, אנגלית, צרפתית וספרדית
עיסוקים אחרים דיבוב, שחקנית, במאית, קריינית, תרגום
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שפרירה זכאי-רז (זקהיים) (נולדה ב-13 בספטמבר 1932) היא שחקנית, מדבבת, במאית דיבוב ומתרגמת ישראלית, חלוצת הדיבוב העברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפרירה זכאי (מימין) במחזה "הכתובה", 1961
שפרירה זכאי בסוף שנות החמישים

שפרירה זכאי נולדה בשנת 1932. למדה בסטודיו למשחק של מניה ארנון. כבר בנעוריה, בשנת 1947, שיחקה בסרט "דמעת הנחמה הגדולה".

שפרירה זכאי בתפקיד תמר, בסרט "דמעת הנחמה הגדולה"

את דרכה המקצועית בתיאטרון החלה בתיאטרון "הבימה", שבו שיחקה בשנים 19521953. אחר-כך למדה שנתיים באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמטיות בלונדון (LAMDA) עד 1955.[1] בשובה לארץ מלונדון בשנת 1956 הצטרפה לתיאטרון "האהל", שבו שיחקה עד 1961. תפקידה הבולט שם היה ב"הכתובה" לאפרים קישון. בראשית שנות ה-60, השתלמה ב"אוניברסיטה של התיאטרון" שליד תיאטרון האומות בפריז (אנ').[2]

ב-1964 שיחקה בתיאטרון הוורוד, וב-1965 בתיאטרון הקאמרי. בסוף שנות ה-60 שיחקה ב"תיאטרון האכזריותארטו" ובתיאטרון המרתף, ובראשית שנות ה-70 שיחקה בתיאטרון גיורא גודיק

באמצע שנות ה-60 החלה להרחיב את עיסוקה לתרגום, עיבוד ובימוי. היא תרגמה מחזות, תרגמה תסכיתים בקול ישראל והשתתפה בהם כשחקנית. עם תחילת עידן סדרות הילדים בטלוויזיה הישראלית בשנות ה-70 החלה לעסוק בדיבוב. זכאי תרמה את קולה לגרסה העברית של הסדרה בילבי ששודרה בשנת 1973. הדיבוב בוים בידי ג'רום קניג, והיה להפקת הדיבוב הראשונה שנעשתה בישראל.

היא החלה לעסוק בתרגום ובבימוי דיבוב בסדרה "החבורה העליזה", ששודרה שנת 1979. ב-1980 הקימה חברת הפקה לדיבוב בשם "סרטי רז", שפעלה עד לשנת 2008.

זכאי אחראית לדיבובים העבריים של סדרות רבות שהפכו מוכרות בארץ ברבות השנים, בין היתר: "שאלתיאל קוואק", "היה היה - החיים", "כח המחץ", "הלב", "מקרון 1", "דובוני אכפת לי", "דנבר הדינוזאור האחרון" ו"הדרדסים", אשר שודרו בטלוויזיה החינוכית ובערוץ הראשון.

זכאי הייתה חלוצת תחום דיבוב הסרטים בארץ. בסוף שנות השמונים הוחלט לנסות להפיק לראשונה דיבובים עבריים לסרטי וולט דיסני. המשימה הופקדה בידי זכאי.

הסרט הראשון שדובב היה "ספר הג'ונגל". בשנת 1988 הופק דיבובו העברי, שהיה הדיבוב העברי הראשון לסרט מונפש באורך מלא. בדיבוב הסרט השתתפו, בין היתר: הכל עובר חביבי (עמי מנדלמן בתפקיד המלך לואי וזיגי הנשר, ויובל דור, קיקי רוטשטיין ושלומית אהרון בתפקידי שירה), דני ליטני בתפקיד באלו הדב, חיים טופול כבגירה הפנתר, יוסי ידין כשירחאן, טל בלכרוביץ' כמוגלי ואילי גורליצקי, כקא הנחש.

הדיבוב העברי לסרט נחשב למוצלח, ולכן המשיכה זכאי במלאכה. עוד באותה שנה (1988) הפיקה זכאי את הדיבוב העברי הראשון שהופק לסרט עם הפצתו הראשונה בקולנוע - הדיבוב לסרט "אוליבר וחבורתו" של חברת וולט דיסני. אחריו המשיכה להפיק דיבובים לסרטים ותיקים, ובשנת 1990 הפיקה דיבוב נוסף שהופץ עם הפצתו הראשונה של סרט בארץ - "בת הים הקטנה". מאז כל סרטי דיסני שהופצו בארץ זכו לגרסאות עבריות, שהופקו עם הפצתם הראשונה (פרט לפנטסיה 2000 שדובב מאוחר יותר ממועד הפצתו המקורי).

בכל הפקות הדיבוב שלה, שימשה זכאי כבמאית וכמפיקה, והייתה אמונה גם על מלאכת התרגום. זכאי עסקה גם בדיבוב עצמו, והמשיכה לתרום את קולה לתפקידים רבים, כשחקנית וקריינית.

במקרים רבים שתפה פעולה עם רוני וייס, ששימש מנהל מוזיקלי ברבות מן הפקות הדיבוב שלה, ועם שמיניית ווקאל, ששימשו מקהלה בהפקות רבות, (לרבות סרטי וולט דיסני הקלאסיים).

בשנת 1983 נסעה יחד עם משה טימור לרומא לשחק בסרטו של וודי אלן זליג, לאחר שהחליט שכל מדינה שמקרינה את הסרט תשלח שחקנים מקומיים שיגישו מהדורת חדשות שמשודרת כחלק מהסרט בשפתם לקהל המקומי.

במהלך שנות ה-90 עסקה זכאי גם בתרגום ספרים, ופעמים רבות תרגמה ספרים שהתלוו לדיבובים שהפיקה וכדומה. בנוסף, שפרירה שיחקה בסרט "אישה זרה" של מיכל בת אדם בשנת 1993.

זכאי תרגמה, הפיקה וביימה את הגרסאות העבריות לכל הסרטים הקלאסיים של וולט דיסני, לצד סרטים מוכרים רבים, ביניהם: "אליס בארץ הפלאות", "פינוקיו", "במבי", "על כלבים וגנבים", "היפהפייה הנרדמת", "אלאדין", "היפה והחיה", "מלך האריות", "פוקהונטס", "הגיבן מנוטרדם", סרטוני "מיקי מאוס" שונים, "נסיך מצרים", "אצבעונית", "סוס פרא" סרטי פיקסאר הראשונים - "צעצוע של סיפור", "באג לייף", "צעצוע של סיפור 2", "מפלצות בע"מ", "מוצאים את נמו", "משפחת סופר-על", הסרטים הראשונים בסדרת "הארי פוטר" ועוד.

עד לתחילת שנות ה-2000, למעשה, רובן המוחלט של הפקות הדיבוב לסרטים בישראל הופקדו בידיה. החל מאמצע שנות האלפיים הייתה אמונה על בימוי הדיבוב העברי לסרטי ההמשך של דיסני, שיצאו ישירות לווידאו ביתי. היא הפיקה דיבובים לסרטים נוספים רבים שהופצו רק בהפצה ביתית, כמו סרטי ההמשך ל"אלאדין" ו"היפה והחיה", כמו גם סרטי "פו הדב" הרבים, "ספר הג'ונגל 2", "לילו וסטיץ' 2", "סטיץ': הסרט", ועוד.

זכאי שבה מספר פעמים להפיק דיבובים לסרטים שהופצו בבתי הקולנוע בארץ, כמו "קרוסלת הקסמים", "נרניה", "לפגוש את הרובינסונים" של אולפני דיסני, ו"סיפורי נרניה - הנסיך כספיאן", שהיה הסרט האחרון שהופץ בקולנוע, עד כה, שאת דיבובו העברי ביימה. עם זאת המשיכה בתפקידה כבמאית סרטי הווידאו הביתיים, וביימה את הדיבוב לסרט "בת הים הקטנה 3 - סיפורה של אריאל", שהופק בשנת 2008. בין השנים 2008 ו־2014 לא עסקה זכאי בבמיוי והפקת דיבוב, אולם בשנת 2014 שבה, כשביימה את הדיבוב העברי הראשון לסרט "הקדירה השחורה" של אולפני וולט דיסני. הסרט הופק והופץ בעולם ובארץ בשנת 1985, אך לא זכה לדיבוב עברי במשך השנים, עד שהופקדה המשימה בידיה של זכאי. הפקת הדיבוב ל"הקדירה השחורה" היא הראשונה שביימה זכאי באולפני אלרום. הגרסה העברית לסרט ניתנת להשגה כרגע רק דרך חנות האייטונס הישראלית.

בשנת 2010 השתתפה בהפקת הדיבוב העברי של הסרט "אליס בארץ הפלאות" (של טים ברטון), שבויימה בידי נינה אמיר באולפני וידאופילם אינטרנשיונל. היא דיבבה את דמותה של דודה אימוג'ין.

בראיונות שנערכו עמה סיפרה זכאי שבכל הדיבובים שהפיקה ותרגמה, הייתה חשובה לה ההקפדה על עברית יפה, עשירה ותקינה. אנשים רבים שגדלו על דיבוביה מספרים שאין להם ספק שחלקה ניכר בהעשרת שפתם.

במחצית השנייה של העשור הראשון של המאה ה-21, זמן קצר טרם פרשה מעבודתה כבמאית דיבוב, השתתפה זכאי בתפקידים בסרטים ישראליים שונים, בהם "מתוק ומר" (לצד צופית גרנט ואלון נוימן) (2007), בתפקיד שלומית, ו"עיניים פקוחות" (לצד רן דנקר, זהר שטראוס וטינקרבל) (2009), בתפקיד אמא של פישר.

עבודתה של זכאי לאורך השנים חשפה אנשים רבים לעולם הדיבוב. בין אלה שהביאה לתחום ניתן למנות את במאי הדיבוב שרון כהן של אולפני אלרום בסרט "המסע המופלא הביתה" (בתפקיד הכלב צ'אנס) ואת אביו, השחקן אלברט כהן, אורנה כץ (במאית הדיבוב של וידאופילם אינטרנשיונל), אפי בן ישראל (בימאת הדיבוב של אולפני "דאבי-דאב"), אלי גורנשטיין, עמי מנדלמן, דורון בן-עמי, יובל זמיר, רמה מסינגר, עידו מוסרי, יורם יוספסברג, אוהד שחר, שמעון כהן, איציק סיידוף, תומר שרון, שרית וינו-אלעד, לימור שפירא, מומי לוי ויגאל שדה.

זכאי היא אחותו הגדולה של הפסיכולוג דן זכאי. היא הייתה נשואה למפיק מתי רז עד למותו בשנת 2002.[3] לזוג שתי בנות, אחת מהן היא המפיקה אורלי רז.

מדיבוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת דיבובים חלקית של שפרירה זכאי (בסוגריים, השנה בה נוצר הדיבוב העברי)

מסרטי וולט דיסני:

מסרטי האחים וורנר:

מסרטי דרימוורקס:

מסרטי יוניברסל:

מתרגומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרונים; חלקם ספרונים שהופקו כתוספת לקלטות שמע שהכילו קריינות שהציגה סיפורי סרטים. סדרה כזו הופקה בידי חברת "קלסיקלטת" בשנות ה-90. הסדרה הכילה קלטות שמע, בהן קריינות המספרת את סיפוריהם של כמה מסרטי וולט דיסני. בין הקלטות שהופקו "ספר הג'ונגל", "סינדרלה", "שלגייה ושבעת הגמדים", "מולאן" ועוד. את הקריינות הפיקה זכאי, ולעיתם אף ביצעה בעצמה, וגם את הספרונים תרגמה.

  • ספר הג’ונגל; וולט דיסני מציג; בהשארת ספורי מוגלי של רודיארד קיפלינג; עברית: שפרירה זכאי; מספר: דב רייזר, רמת גן: הד ארצי, 1973.
  • סדרת טיפטיפ וטיפטפון בארץ הקטקטים: הספרונים "הסיח הפחדן", "הסנאית הפצועה", "גן הזכרונות" ו"פסטיבל הפרחים", תל אביב: זמורה, ביתן, כנרת ('טיפטיפ וטיפטפון בארץ הקטקטים'), תשמ"ד 1984.
  • סלמה לגרלף, נילס הולגרסן ואוזי הבר; [תרגום ועבוד]: שפרירה זכאי, תל אביב: ענבל, תשמ"ה 1985.
  • זרבובים; עברית: שפרירה זכאי, 4 כרכים, תל אביב: מאור–מודן, 1987. (שני כרכים נוספים: 1988)
  • סדרת ספור מספורי דבי’כפת לי: הספרונים: מארק טיילור, "הפרס הכי נפלא"; לואיז פלאמר, "בדרך להיות גדולה"; ארתור ס’ רוזנבלט, "המשיכו להיות מה שהנכם"; "מלחמתם של דבי’כפת לי במכונת ההקפאה"; סיפור מאת ארתור ס’ רוזנבלט; ציורים: ג’ו אוורס; "מלות הקסם"; ספור מאת מריה ב’ מוראד; ציורים: דיק מורגאדו; "חברה לרויטל"; סיפור מאת ג’פרי ווילס; ציורים: תום קוק, ‫"דבי’כפת לי ותחרות הכשרונות"; "דבי’כפת לי ותהלוכת הקרנבל"; "דבי’כפת לי והמרדף אחרי האוצר"; "דבי’כפת לי והבעיה הקטנה", תל אביב: פלפוט – מודן, תשמ"ז–תשמ"ח; "הכי טוב להיות אמיץ"; ספור מאת אליזבת וינטרופ; ציורים: תום קוק; "ספר הספירה: דבון-בבון ודבון-קטנטן"; ספור מאת דורותי פ’ האס; ציורים: תום קוק, תל אביב: פלפוט, תש"ן.
  • סדרת כוח המחץ (עריכה והפקה: יעקב מאור): 1: "הדינוזאורים חוזרים"; 2: "חֻפשתו של פלינט"; 3: "קבר האלים"; 4: "רִגול במחנה קוברה", תל אביב: מאור–מודן, 1988.
  • טוב טוב הגמד; עברית: שפרירה זכאי, 4 כרכים, תל אביב: מודן, תשמ"ח.
  • דֻבּי דב בחרף; סיפור מאת מריה זטאה; איורים מאת יקטרינה דרגנוביץ; תרגום ועבוד: שפרירא זכאי, [תל אביב: חמו"ל, 1988].
  • בזיל - הבלש הגדול; וולט דיסני; עברית: שפרירה זכאי, תל אביב: יבנה, תשמ"ח 1988.
  • ה. ב. גילמור, אלו הייתי קרמיט-קט; (בהשתתפות בֻּבות החבובוטף של ג'ים הנסון); איורים: מרי באוסמן; נסח עברי: שפרירא זכאי, אור יהודה: כנרת, 1988. ‬
  • סדרת הנעלולים: הספרונים: "התעלולים הנוראים של נעלץ"; "ההפתעה השוקעת של רב מגף"; "יום רועש בעיר הנעלולים"; "ספורו של טימותי"; תל אביב: מודן, 1989.
  • סדרת דני שובבני: הספרונים "העפיפון והרוחות"; "מכירה כללית"; "בקור חולים"; "בקור בניו-יורק", תל אביב: מודן, 1990.
  • סדרת שוטרים וגנבים (הפקה: רות אילת): הספרונים: "איש החרקים"; "בר-ננס, התינוק הרע"; "השד בספינת האויר", תל אביב: מודן, 1990.
  • בת הים הקטנה; וולט דיסני; עברית: שפרירה זכאי, תל אביב: יבנה, תשנ"א 1990. (הוצאה נוספת: כנרת, 1992)
  • סדרת צבי הנינג'ה, 8 כרכים, תל אביב: מודן, 1991.
  • המלכה הלבנה (שאלתיאל שלתי קוואק); עברית: שפרירה זכאי; הפקה: רות אילת, תל אביב: מודן, 1991.
  • הרפתקאות בת הים הקטנה; לפי סדרת הטלוויזיה, 4 כרכים, תל אביב: מודן, 1992.
  • פיטר פן; וולט דיסני; נוסח עברי: שפרירה זכאי, תל אביב: כנרת, 1992.
  • מרי פופינס; וולט דיסני; נוסח עברי: שפרירה זכאי, תל אביב: כנרת, 1992.
  • היפה והחיה; וולט דיסני; נוסח עברי: שפרירה זכאי, תל אביב: כנרת, 1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 26 בדצמבר 1955.
  2. ^ טלילה בן-זכאישלום רב שובך..., מעריב, טור אחרון, 13 באוקטובר 1963
  3. ^ מת מתי רז, מוותיקי הקולנוע הישראלי, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2002