שמואל רוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמואל רוזן
Shmuel Rosen1959.jpg
שמוליק רוזן בקול ישראל, 1959
לידה 3 בדצמבר 1925
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי ירושלים
פטירה 28 במרץ 2015 (בגיל 89)
ישראלישראל רעננה
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק פזמונאי, חידונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג כתב חידונאי, פזמונאי ואיש רדיו, בעל התוכנית "קפד ראשו"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שמואל רוזן (משמאל) יחד עם הבולט שבמשתתפי חידוניו, שמואל חביבי, 2011
אולפן רשת א' על שם שמואל רוזן, במתחם רשות השידור ליד שרונה, תל אביב

שמואל (שמוליק)[1] רוזן (3 בדצמבר 1925 - 28 במרץ 2015) היה חידונאי, פזמונאי ואיש רדיו ישראלי במשך 70 שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל רוזן (במקור: רוזנבליט) בנם של אנה (לבית שטרן) ורופא הילדים ד"ר ליאו רוזנבליט, נולד בירושלים וגדל בראשון לציון. למד בבית הספר חביב.[2]

לאחר סיום לימודיו בתיכון שירת בנוטרות. למד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך בבית הספר לתיאטרון של ארווין פיסקטור בארצות הברית (יחד עמו למדו טוני קרטיס, רוד סטייגר והארי בלפונטה). שירת ב"להקת הכרמל" וב"צ'יזבטרון" והיה בין מקימי התחנה הצבאית "גלי צה"ל".

התחיל את עבודתו ברדיו המנדטורי ב-1945, ועם קום המדינה ערך ב"קול ישראל" תוכניות על סרטים, תיאטרון, ספרות ושירה, אך הוא מזוהה בעיקר כאיש החידונים. לחידונאות נחשף בזכות חידוניו של אליעזר אֲבִיָעֵל בקול ירושלים. במשך השנים ערך והגיש תוכניות חידונים רבות: "נשאל ונענה", "עשרים מי יודע", "ושיודע לשאול", "החידון לעקרת הבית", "בתקווה שתבין את הרמז", תוכנית החידונים לילדים "בארץ הלמה", "קפד ראשו" ועוד. את התוכנית "קפד ראשו" המשיך להגיש שנים רבות לאחר צאתו לגמלאות, ועד מותו.

רוזן עסק גם בכתיבת פזמונים. פזמונו המפורסם ביותר "שוב לא נלך" (מוכר כ"ראי רחל, ראי") נכתב אחרי מלחמת ששת הימים והיה לאחד השירים המזוהים עם התקופה, בביצועו של אריק לביא. שיר מפורסם נוסף שכתב הוא "להתראות", שהלחין יעקב הולנדר וביצעה להקת פיקוד הדרום.

חיבר שלושה ספרי חידונים, רומן אוטוביוגרפי: "איש קטן אשה גדולה, או: המין הגבוה" וספר ילדים: "על עלים ושבלולים".

מהדורה של חידוניו הופיעה במשחק קופסה בשם "128 מי יודע?"[3] שכדי לענות בו על שאלה היו מכוונים מחוג מגנטי על מראה, והיא הציגה את התשובה הנכונה. המשחק הצליח מאוד בשעתו, וכיום נחשב פריט אספנים נדיר.

בכנס הרדיו שנערך בספטמבר 2008 זכה רוזן בפרס על מפעל חיים. שמואל רוזן נפטר בן 89, בביתו ברעננה, ב-28 במרץ 2015. נטמן בבית העלמין העירוני כפר נחמן ברעננה.[4]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזן היה נשוי מ-1958 ועד מותו למרים (לבית הירש), ילידת צרפת, שהכיר על סיפון האונייה "תיאודור הרצל" בתקופה שבה שימש כקצין בידור בהפלגות צים.[5] היה אב לשניים: עמנואל רוזן, עיתונאי, ודנית דרימר, חוזרת בתשובה המתגוררת בקצרין; סב לשבעה וסבא רבא לשניים.

אחיו רפי רוזן התפרסם בתחום הטיפול בשיטת ה"ביורגונומי"; דודו, אחי אביו, היה פנחס רוזן, שר המשפטים הראשון של מדינת ישראל; דודנו היה הפסל יצחק דנציגר; דודו - בעלה של אחות אביו, היה ד"ר פליקס דנציגר, רופא כירורג שייסד וניהל את בית החולים דנציגר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מי יודע?; ציורים: פרידל שטרן, תל אביב: צבר, תשי"ח.[6] (מחידותיו מרשות השידור)
  • בסימן שאלה; ציורים: פרידל שטרן, תל אביב: קוץ, 1960.
  • איש קטן אשה גדולה; צייר: זאב, תל אביב: טרקלין (ליד עקד), 1972. (סיפור)
    • איש קטן אשה גדולה, או: המין הגבוה, תל אביב: י. גולן, 1990. ("רומן שגירסתו הראשונה נכתבה ב-1972, מופיע כאן לראשונה בשלמותו")
  • על עלים ושבלולים: וגם פילים ואריות וכל מיני חיות` ציירה: נורית יובל, י' שרברק, תשל"ז 1977. (סיפורים מחורזים לילדים בחרוזים)
  • בתקוה שתבין... רמזים בחרוזים` איורים: יעקב גוטרמן, תל אביב: בוסתן, 1978. (מחידותיו מרשות השידור)

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוזמתה של רויטל עמית, שהייתה שנים רבות קריינית בתוכנית של רוזן, נקרא על שמו אולפן רשת א' של "קול ישראל" בתל אביב, ביולי 2015[7]

לקראת יום השנה הראשון לפטירתו העלתה המשפחה לרשת את היישומוןאנדרואיד) "רזי רוזן", ובו מבחר חידות בנושאים שונים, מתוך האלפים ששידר ברדיו במשך 50 שנות שידורי חידוניו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכתב גם: שמואליק.
  2. ^ אביבה מץ, שמואליק רוזן והאצבע, מעריב, 24 בספטמבר 1986.
  3. ^ "128 מי יודע?", באתר "נוסטלגיה אונליין"
  4. ^ שמואל (שמוליק) רוזן ז"ל, מודעת אבל באתר "אבלים".
  5. ^ י. לפיד, אנשי שם: מדברים עליהם השבוע | אהבה ומים, מעריב, טור 2, 22 באוגוסט 1958; מרים הירש – שמואל רוזן: נשואים, דבר, 27 באוגוסט 1958 (מודעה).
  6. ^ מי יודע?, מעריב, 27 בדצמבר 1957.
  7. ^ אלי אלון, אולפן רשת א' ע"ש שמוליק רוזן ז"ל, פוסט ברשת החברתית TheMarker Cafe‏, 18 ביולי 2015