זונה (הלכה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זונה בהלכה היא אישה האסורה בנישואים לכהן מחמת יחסי מין אסורים שקיימה או מאחר שנולדה כגויה. ההגדרה ההלכתית הבסיסית לזונה היא אישה שקיימה יחסי מין עם גבר שנאסר עליה להינשא לו.

מושג הזנות במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיסורים העיקריים הקשורים לזנות במקרא הם:

  • נישואי כהן לזונה.
  • הבאת כספי הזנות לבית המקדש, "לא תביא אתנן זונה בית ה' אלהיך".

הגדרת הזנות בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנאים[1] נחלקו בהגדרה ההלכתית של זנות והביאו שש דעות מהי זונה. להלכה נקבע כי זונה היא "גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות". דהיינו, נוסף לגיורת ולשפחה ששוחררה, כל מי שנבעלה למי שאסור לה להינשא לו – בין אם האיסור הוא חמור ועונשו כרת (כמו אשת איש שנבעלה לאחר או אישה שעשתה מעשה של גילוי עריות) ובין אם האיסור הוא קל ועונשו מלקות (כמו אישה שנבעלה לממזר) – נחשבת לזונה.

גם אישה שנבעלה לגוי, דבר הנחשב חמור ביותר למרות שעונשו קל, נחשבת לזונה.

להלכה פוסק הרמב"ם:

מפי השמועה למדו שהזונה האמורה בתורה היא כל שאינה בת ישראל, או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה להינשא לו איסור השווה בכול, או שנבעלה לחלל אף על פי שהיא מותרת להינשא לו. לפיכך הנרבעת לבהמה אף על פי שהיא בסקילה לא נעשת זונה ולא נפסלה לכהונה, שהרי לא נבעלה לאדם. והבא על הנידה, אף על פי שהיא בכרת, לא נעשת זונה ולא נפסלה לכהונה, שהרי אינה אסורה להינשא לו. וכן הבא על הפנויה - אפילו הייתה קדשה שהפקירה עצמה לכול, אף על פי שהיא במלקות לא נעשת זונה, שהרי אינה אסורה להינשא לו.

משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ח הלכות א-ב

במקרה שהאישה נבעלה על ידי גבר שמותר לה והיא לא עונה על אחד התנאים שפורטו, היא מותרת לכהן ולא נחשבת לזונה. הגדרה זו נפסקה גם לעניין איסור אתנן, שאינו חל על תשלום שהתקבל תמורת יחסי מין שאינם בכלל המקרים הללו.[2]

איסור נישואים לכהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איסורי נישואים לכהן

בנוסף לכל המקרים המובאים לעיל, דעת רבי אליעזר היא שהזונה האסורה לכהן היא כל אישה שקיימה יחסי מין ללא נישואין. לכל הדעות הגדרת הזנות הפוסלת לכהונה אינה תלויה בתשלום עבור יחסי המין או אפילו בהסכמה להם. כמו כן, אף שבת גיורת כשרה לכהן, יש כוהנים שנהגו לא להתחתן איתה אם גם אביה הוא גר. השאלה האם ילדיו של כהן שנשא גיורת הם חללים, כלומר פסולים מכהונה כדלעיל, שנויה במחלוקת הפוסקים. בכל מקרה אין הם ממזרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"א, עמוד ב'
  2. ^ שו"ע, אורח חיים סימן קנ"ג כ"א