זיאד אבו עין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זיאד אבו עין
אין תמונה חופשית
לידה 22 בנובמבר 1959 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 2014 (בגיל 55)
תורמוס עיא, מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
ישות מדינית הרשות הפלסטינית
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פת"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זיאד אבו עיןערבית: زياد أبو عين; 22 בנובמבר 1959 - 10 בדצמבר 2014) היה מחבל פלסטיני שהורשע ברצח ושר ברשות הפלסטינית. מת מהתקף לב בהפגנה נגד המאחז עדי עד שבה התעמת עם חיילי צה"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו עין, ששמו היה זיאד טריפי, גדל באל-בירה. ב-14 במאי 1979 התפוצץ ברחוב הגליל בטבריה מטען חבלה ממנו נהרגו שני נערים[1] ונפצעו מעל 30[2]. לאחר הפיגוע עבר אבו עין לירדן באישור שלטונות ישראל ומשם לארצות הברית. בניסיון פיגוע נוסף שבוצע שבועיים לאחר מכן, נתפסה עטאף יוסף בעת שהניחה מטען חבלה בתחנה המרכזית בירושלים ובעקבות זאת נעצר מפעילה, ג'מאל יאסין. בחקירתו הודה יאסין שהוא הכין את הפצצה שהתפוצצה בטבריה והצביע על אבו עין כמי שקיבל ממנו את הפצצה ואת רכבו והניח את הפצצה בטבריה[3][4].

בעקבות זאת הגישה ישראל לארצות הברית בקשת הסגרה[5] לאחר שאבו עין נעצר בשיקגו באוגוסט 1979[6]. בדצמבר 1981 הוסגר אבו עין לישראל, לאחר שזו התחייבה להתייחס אליו כאל אסיר פלילי רגיל. אבו עין היה האסיר הראשון שהוסגר מארצות הברית לישראל על פי הסכם ההסגרה ביניהן[7][8]. הסגרתו ספגה ביקורת מצד גורמים פלסטינים שטענו שנעשתה למרות שלא היו ראיות לאשמתו של אבו עין. ההסגרה ספגה ביקורת גם מצד ירדן, שאף העלתה את נושא ההסגרה לדיון באו"ם.

אבו עין הורשע ברצח בבית המשפט המחוזי ובמאי 1983 דחה בית המשפט העליון את ערעורו על הרשעתו והותיר על כנו את מאסר העולם שנגזר עליו[9].

בנובמבר 1983 היה אמור אבו עין להשתחרר מהכלא במסגרת עסקת ג'יבריל הראשונה לשחרור שישה משמונת חיילי הנח"ל שנשבו בלבנון[10], אולם ברגע האחרון הוא הוחלף באסיר אחר[11][12]. לבסוף שוחרר אבו עין בעסקת ג'יבריל. לאחר מספר חודשים היה אבו עין מראשוני משוחררי עסקת ג'יבריל שנעצרו מחדש, בעקבות מידע על כוונתו לארגן חטיפת אוטובוס[13], והוא הוחזק במעצר מנהלי[14].

בשנת 2001 ארגן אבו עין, שהיה חבר הנהגת הפת"ח ביהודה ושומרון, חרם על מוצרים ישראלים[15]. באפריל 2002, במהלך מבצע חומת מגן, הגיע לביתו מרוואן ברגותי שהיה מבוקש, ואחריו הגיעו כוחות צה"ל שעצרו את ברגותי בביתו של אבו עין[16]. בעקבות זאת נעצר גם אבו עין ושהה זמן מה בכלא. לאחר שחרורו נתמנה לסגן שר לענייני אסירים[17], תואר אותו נשא עד פירוק המשרד בשנת 2014 בעקבות הקמת ממשלת האחדות עם החמאס[18]. במסגרת תפקידו טען שהתנאים של האסירים הפלסטיניים גרועים מאלו של האסירים היהודיים באושוויץ[19].

ביולי 2006 נימק אבו עין, בראיון טלוויזיוני, את התועלת בהסכמי אוסלו, בכך שבזכותם היה ניתן להוציא לפועל את האינתיפאדה השנייה[20] [21].

בשנת 2008, לקראת חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, ניסה אבו עין לארגן צעדות מכל העולם לכיוון ישראל למימוש זכות השיבה[22].

ב-10 בדצמבר 2014 מת אבו עין אחרי שהתעמת עם חיילי צה"ל במהלך הפגנה בכפר תורמוס עיא נגד המאחז "עדי עד". הפלסטינים האשימו את ישראל בהריגת אבו עין ומדינות רבות קראו לישראל לפתוח בחקירה מהירה של התקרית. בנתיחה שלאחר המוות התגלה כי אבו עין מת מהתקף לב[23].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמירה הס, חיים לוינסון, גילי כהן, צבי בראל, השר הפלסטיני לענייני המאבק בגדר ההפרדה מת לאחר שהשתתף בהפגנה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2014

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בועז להב ודוד לנקרי
  2. ^ שמעון וייס, 2 נערים נהרגו 30 נפצעו, דבר, 15 במאי 1979
  3. ^ שעיה סגל, 4 מחבלים שגרמו למות שישה התפרעו והוצאו מאולם ביהמ"ש, מעריב, 14 באפריל 1980
    מחבל ושתי שותפותיו מרמאללה - למאסר עולם, מעריב, 15 במאי 1980
  4. ^ כתב אישום נגד נאשם בפיגוע בטבריה, דבר, 8 באוקטובר 1979
  5. ^ ישראל מבקשת הסגרת המחבל, דבר, 23 באוגוסט 1979
  6. ^ Chronologies of Modern Terrorism, page 194
  7. ^ המחבל אבו עיין הוסגר, דבר, 14 בדצמבר 1981
  8. ^ מחר משפטו של האסיר מרמאללה, דבר, 10 בינואר 1982
  9. ^ נדחה ערעור המחבל שביצע הפיגוע בטבריה, מעריב, 4 במאי 1983
  10. ^ דני רובינשטיין, המסוכנים במחבלים, דבר, 25 בנובמבר 1983
  11. ^ הצלב האדום: לא הוחזרו כל השבויים, דבר, 14 בדצמבר 1983
  12. ^ ישראל החליפה ברגע האחרון מספר אסירים שהיו מזוהים עם החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, וייתכן שזו הסיבה להחלפה. בזמנו, נומקה ההחלפה בטעות ברשימות.
  13. ^ אבינעם בר יוסף, מתחיל משפט מחבל ששוחרר, מעריב, 19 בדצמבר 1985
  14. ^ אבינעם בר יוסף, מחבלים גדלים בתפר הירושלמי, מעריב, 9 במאי 1986
  15. ^ ליאור גרינבאום, ‏הפלשתינים מתחילים השבוע בביצוע החרם על סחורה ישראלית, באתר גלובס, 30 בינואר 2001
    הפלשתינים מתכוונים להתחיל באכיפה מעשית של החרם על סחורות ישראליות בשטחי הרשות, באתר גלובס, 20 במאי 2001
  16. ^ אבי יששכרוףהאם שחרור מרואן ברגותי, שהואשם במעשי רצח, יעלה את ישראל והפלסטינים על דרך חדשה, באתר הארץ, 13 במרץ 2009
  17. ^ Release of Prisoners Earns Israel Criticism, Little Apparent Goodwill, JTA, August 7, 2003
  18. ^ אליאור לוי, שביתת רעב פלסטינית ואלימות: "המצב מסוכן", באתר ynet, 24 בפברואר 2013
  19. ^ Israeli prisons are worse than Auschwitzes of the Nazis, says Palestinian Authority Deputy Minister, Palwatch on Youtube, excerpt from PA TV, October 6, 2011
  20. ^ Phoenix Rising: The Rise and Fall of the American Republic, page 392
  21. ^ Palestinian Authority Minister: Oslo gave Palestinians the tools to wage the "great Intifada", Palwatch on Youtube, excerpt from Al-Alam TV (Iranian channel in Arabic), July 4, 2006
  22. ^ God's March to the New Jerusalem, page 215
  23. ^ אליאור לוי, ירון קלנר וד"ר איתי גל, תוצאות נתיחת השר הפלסטיני: מת מהתקף לב שאולי נגרם כתוצאה מלחץ, באתר ynet, 11 בדצמבר 2014