זכויות האדם באלבניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל אלבניה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של אלבניה


אלבניה, כרפובליקה פרלמנטרית, חתומה על האמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחופש יסוד. עם זאת, המדינה נחשבת לבעלת אופי שמרני, כאשר רוב אזרחי מדינה הם ממוצא אסלאם-סוני.

במהלך תקופת שלטונו של אנוור הוג'ה באלבניה בין השנים 1985-1944, אלבניה הקומוניסטית נחשבה לאחת המדינות המובילות בהפרת זכויות אדם במזרח אירופה. עם זאת, בעקבות ניצחון האופוזיציה הרפורמיסטית בבחירות 1992 בהנהגת המפלגה הדמוקרטית של אלבניה, הוקמה ממשלה רב-מפלגתית ויושמו מספר רפורמות ליברליות במדינה[1].

סוגיות עדכניות הנוגעות לזכויות אדם באלבניה כוללות אלימות במשפחה, מקרים בודדים של עינויים, אירועי אלימות משטרתית, תחזוקה לקויה של מערך בתי הסוהר במדינה, סחר בבני אדם וזכויות להט"ב.[2]

ישנה מודעות גוברת לסחר בבני אדם כסוגיה מהותית במערך זכויות האדם באירופה. עם זאת, בעשורים האחרונים ובעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי באלבניה, חלה עלייה ניכרת בהיקף הסחר בבני אדם, כאשר רוב הקורבנות הן נשים שהוברחו למטרת עיסוק בזנות[3].

סחר בבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבניה היא מדינת מוצא ומעבר לאנשים, בעיקר נשים וילדים, הנסחרים למטרת ניצול מיני וזנות. ממשלת אלבניה הצהירה בעבר על מחויבותה להילחם בסחר בבני אדם, אך ספגה ביקורת על אי עמידתה בסטנדרטים בסיסיים במאבק לחיסול הסחר בבני אדם, ועל חוסר ההצלחה בקידום תהליכים יעילים להגנת עדים במסגרת התהליך. [4]

עינויים ומוות על ידי השלטונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחילת 1994, קיבלה אמנסטי אינטרנשיונל דיווחים על תקריות בהן שוטרי משטרת אלבניה התעללו באנשים במהלך מעצרם, כאשר חלק מהעצורים אף מצאו את מותם בעקבות זאת. על פי הדיווחים, במקרים רבים העצורים ספגו פציעות משמעותיות במהלך מעצרם, לרבות חבלות, שיניים שבורות או חתכים שהצריכו טיפול רפואי ואף אשפוז בבתי חולים. במקרים חריגים, הליך המעצר אף כלל עינויים.

חלק ניכר מהפרות אלו של זכויות אדם בוצעו כנגד חברי או תומכי המפלגה הסוציאליסטית של אלבניה. קורבנות נוספים כללו חברים בקהילה ההומוסקסואלית במדינה, חברים במיעוט היווני ואסירים פוליטיים לשעבר.

מהדיווחים עולה גם כי כי העמדה לדין של שוטרים בגין עינויים או התעללות היא אירוע נדיר.[5]

אלימות ואפליה נגד נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט 60% מהנשים באזורים הכפריים באלבניה סובלות מאלימות פיזית או פסיכולוגית, וכמעט 8% הן קורבנות של אלימות מינית.

בשנת 2014 דיווחה ועדת הלסינקי האלבנית (AHC) שמספר הנשים שנפלו קורבנות לרצח על רקע מיני או משפחתי עודנו גבוה[6].

אלימות נגד ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 דיווח ארגון יוניסף כי כ-77% מהילדים באלבניה נחשפו לצורה כלשהי של ענישה אלימה בבית. מאות ילדים חשופים לעבודות כפייה בתוך המדינה ואף מחוצה לה.[7]

הפרת זכויות להט"ב באלבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – זכויות להט"ב באלבניה

תושבים להט"בים באלבניה מתמודדים עם אתגרים משפטיים שלא חווים תושבים שאינם להט"בים, בין היתר בגלל חוסר ההכרה החוקית לזוגות חד-מיניים במדינה והגישות השליליות לגבי הקהילה הגאה ברחבי הארץ, אף על פי שאנשים להט"בים באלבניה מוגנים תחת חקיקה מקיפה נגד אפליה.[8]

פעילויות מיניות חד-מיניות הן חוקיות באלבניה מאז 1995, אבל זוגות מאותו המין ומשקי בית שבראשם זוגות חד-מיניים אינם זכאים לאותן הגנות משפטיות העומדות לרשות הזוגות שאינם חד-מיניים. חוץ מנישואים חד-מיניים, גם איגודים חד-מיניים אחרים אינם מוכרים במדינה בכל צורה שהיא.

פעולות נקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפחות 70 משפחות אלבניות הועברו למעצר הגנתי בשל חשש לפעולות נקמה כנגדן[6].

הפרת זכויות אדם נגד המיעוט היווני במדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת ארגוני זכויות אדם הפעילים באלבניה, זכויות האדם של בני המיעוט היווני במדינה מופרות תדיר על ידי הממשלה, וזאת באמצעות פעילות המשטרה והשירות החשאי[9]. קהילות יווניות הפכו למטרה ובתיהן נהרסו בעקבות פרויקטים לפיתוח, אשר אושרו על ידי הממשלה, תוך התמקדות במוצא אתני [10]. כמו כן, לטענת אמנסטי אינטרנשיונל אירעו מספר מקרים של התעללות בבני המיעוט היווני על ידי השלטונות[5].

כמו כן, עלו טענות לאפליה ולקיפוח ממסדי מצד הממשלה כלפי המיעוט היווני במדינה, המלין על אי נכונות של הממשלה להכיר רשמית בעיירות יווניות אתניות הממוקמות מחוץ ל"אזורי מיעוטים" שנקבעו במהלך התקופה הקומוניסטית, סירוב לעשות שימוש בשפה היוונית במסמכים רשמיים ובשלטים ציבוריים באזורים המתאפיינים ברוב יווני אתני, וכן סירוב לכלול מספר גדול יותר של בני המיעוט היווני בענפי המינהל הציבורי במדינה.[11][12][13][14][15][16][17][18][19]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fred., Abrahams (1996). Human rights in post-communist Albania. Human Rights Watch/Helsinki (Organization : U.S.). New York: Human Rights Watch. ISBN 1564321606. OCLC 34677470.
  2. ^ "Countries". www.amnesty.org (באנגלית). נבדק ב-2019-06-19.
  3. ^ Council of Europe (אורכב 14.02.2008 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ U.S Department of State,"ALBANIA (TIER 2) Albania is a source country for women and children trafficked for the purposes of sexual exploitation and forced labor, largely to Greece and Italy, where many victims are then further transited to the United Kingdom, France and the Netherlands. Albanian children, especially ethnic Roma and Egyptian, continue to be trafficked externally for forced begging. Regional and international experts consider Albania to have significantly decreased as a transit country for trafficking in Western Europe. The Government of Albania does not fully comply with the minimum standards for the elimination of trafficking; however, it is making significant efforts to do so. The government remained committed to monitoring and preventing trafficking at the country's main ports and produced successful interdictions. However, implementation of Albania's anti-trafficking tools remained inadequate and a critical area of concern. Greater, proactive steps in the areas of protection and reintegration are needed to ensure the safety of victims. The government must apply available laws and programs, in addition to improving prevention for vulnerable groups. Trafficking-related corruption must also be addressed.
  5. ^ 1 2 ALBANIA: FAILURE TO END POLICE ILL-TREATMENT AND DEATHS IN CUSTODY
  6. ^ 1 2 Civil Rights Defenders – Human Rights in Albania, web.archive.org, ‏2018-01-14
  7. ^ "Human Rights in Albania". אורכב מ-המקור ב-2018-01-14. נבדק ב-2017-11-02.
  8. ^ "Albania protects LGBT people from discrimination". ILGA-Europe. 5 בפברואר 2010. אורכב מ-המקור ב-12 בפברואר 2010. נבדק ב-5 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Albania: The Greek Minority". www.hrw.org. נבדק ב-2019-06-19.
  10. ^ "Οι Αλβανοί αρπάζουν σπίτια από τους Βορειοηπειρώτες". www.himara.gr (ביוונית). נבדק ב-2019-06-19.
  11. ^ United States Department of State ALBANIA 2008 HUMAN RIGHTS REPORT]
  12. ^ United States Department of State ALBANIA 2009 HUMAN RIGHTS REPORT]
  13. ^ ALBANIA 2010 HUMAN RIGHTS REPORT
  14. ^ ALBANIA 2011 HUMAN RIGHTS REPORT
  15. ^ ALBANIA 2012 HUMAN RIGHTS REPORT
  16. ^ ALBANIA 2013 HUMAN RIGHTS REPORT
  17. ^ ALBANIA 2014 HUMAN RIGHTS REPORT
  18. ^ ALBANIA 2015 HUMAN RIGHTS REPORT
  19. ^ ALBANIA 2016 HUMAN RIGHTS REPORT