חדף בתים אסייתי

חדף בתים אסייתי
	חדף בתים אסייתי
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	אוכלי חרקים
משפחה:	חדפיים
סוג:	Suncus
מין:	חדף בתים אסייתי
שם מדעי
	Suncus murinus; ‏לינאוס, 1766
תחום תפוצה

חדף בתים אסייתי (שם מדעי: Suncus murinus) הוא מין של יונק קטן ממשפחת החדפיים המצוי בטבע בדרום אסיה ובדרום-מזרח אסיה, אך הוא הופץ בידי האדם לאזורים חדשים ברחבי אסיה ובמזרח אפריקה וכן לאי מדגסקר, שם הוא פוגע בפאונה המקומית. חדף זה נמצא במצב שימור "ללא חשש" בטבע.

חדף זה הוא קרוב משפחתו של החדף הזעיר, הקטן שביונקים. אולם חדף זה הוא הגדול שבכל מיני החדפיים. אורך גופו מגיע ל-15 ס"מ לרבות הזנב והוא שוקל 50–100 גרם בממוצע. החדף בעל אוזניים צנומות ורדרדות, אף מחודד בצבע ורוד ופרווה בצבע אפור כהה עד חום. החדף בעל זנב רחב יחסית, כפות רגליים עירומות בעלות חמש אצבעות קטנות והוא בעל בלוטות ריח המפרישות ריח מושק. ריח זה מיועד לעזור לזכרים למשוך נקבות.

כמו מרבית החדפים הוא פעיל בלילה לאחר שביום הוא מבלה מתחת לאדמה והוא אוכל בשר הכולל פרוקי-רגליים שונים, חלזונות ועוד רכיכות, זוחלים, דו-חיים ואף יונקים צעירים. חדפים החיים במגורי האדם יכולים להועיל בחיסול מזיקים כמו תיקנים וחגבים ואפילו עכברי בית. הם גם ידחקו רגלי חולדות, ובניגוד אליהם האוכלוסייה שלהם לא מתפרצת. עם זאת הם יכולים גם להרוג אפרוחי תרנגולות, ככל הנראה באמצעות נשיכה ארסית הנדירה אצל יונקים.

נקבת החדף ממליטה ומזדווגת במשך כל השנה. היא ממלטה לאחר הריון של חודש 1–8 גורים, בדרך כלל בשגר של שלושה. הגורים נעים בצמוד לאמם כל הזמן עד לגדילתם ועצמאותם בגיל שנה.

תת-מינים

S. m. murinus
S. m. nemorivagus.
S. m. sindensis.
S. m. viridescens

בתרבות

חדף זה מוזכר בתרבות בספרו המפורסם של רודיארד קיפלינג, ספר הג'ונגל בו חדף בשם "chuchundra", מכונה "חולדת מושק". שם זה גורם לתושבי הודו לבלבול בינו לבין האונדטרה החיה באמריקה הצפונית.