חדף זעיר
 חדף זעיר
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | אוכלי חרקים |
| משפחה: | חדפיים |
| סוג: | Suncus |
| מין: | חדף זעיר |
| שם מדעי | |
 Suncus etruscusSavi, 1822 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
חדף זעיר (שם מדעי: Suncus etruscus) הוא מין חדף, היונק הקטן ביותר מבחינת משקל (עטלף דבורה קטן יותר באורך הגוף). החדף הזעיר משתייך לסוג Suncus במשפחת החדפיים השייכת לסדרת אוכלי חרקים במחלקת היונקים.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החדף הזעיר פעיל בלילה וביום, כאשר ביום הוא נע במנהרות בסבך צמחייה. משקלו 2.1-1.4 גרם; אורך גופו 42–51 מילימטרים; ואורך זנבו 23–32 מילימטרים. אורך הזנב מהווה יותר ממחצית אורך הגוף בדרך כלל.
בית הגידול האופייני לחדף הזעיר הוא אזור השפלה והעמקים, באקלים חמים יחסית, בעיקר בתוך צמחייה סבוכה. הוא אינו מצוי בהרים, מפני שטמפרטורת הסביבה הנמוכה אינה מאפשרת לו לאזן את חום גופו - הוא אינו יכול לשרוד בטמפרטורה הנמוכה מ-10 מעלות צלזיוס.
תחום תפוצתו של החדף הזעיר משתרע בין דרום אירופה ועד סין ואפריקה (מלבד הסהרה). הוא נפוץ בכל ארץ ישראל, על אף שהוא נדיר יותר מהחדף הקטן.
בשל ממדי גופו הזעירים, החדף הזעיר זקוק לכמויות אדירות של מזון - הוא צורך למעלה ממשקל גופו מדי יום. זאת בעיקר על מנת להגביר את רמת המטבוליזם בגופו. חילוף החומרים הגבוה מוביל ליצירת אנרגיית חום רבה, המפצה על התקררות גופו המהירה בשל היחס הגבוה מאוד בין שטח פנים לנפח בהשוואה ליצורים הומאותרמיים אחרים.
בשונה מקצב לבם של בני אדם שפועם 72 פעמים בדקה, קצב הלב של החדף הזעיר פועם עד כמקסימום של 800 עד 1200 פעמים בדקה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חדף זעיר, באתר ITIS (באנגלית)
- חדף זעיר, באתר NCBI (באנגלית)
- חדף זעיר, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חדף זעיר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חדף זעיר, באתר GBIF (באנגלית)
.jpg)
